פתיחת התפריט הראשי

כל המקיים נפש אחת הוא ביטוי המתייחס לערכם הרב של חיי אדם (ובגרסאות מסוימות - חיי יהודי).

תוכן עניינים

מקורעריכה

במשנה, במסכת סנהדרין (ד, ה) נאמר: "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא"[1].

זהו הנוסח בכתב יד קאופמן[2] ובכתב יד פרמה[3] של המשנה וגם בגרסאות דפוס של התלמוד הירושלמי מצוטטת המשנה בנוסח זה[4], אך בתלמוד הבבלי בכתב-יד יד הרב הרצוג ובכתב-יד קרלסרוהה רוכלין 2[5], וכן בגרסאות הדפוס של התלמוד הבבלי[6] וכן בגרסאות דפוס של המשנה, מופיעה המילה "מישראל", ומתקבל הנוסח "כל המאבד נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".

הרמב"ם, בספרו משנה תורה[7], מצטט גרסה של המשנה, בה מוחלפת המילה "ישראל" ב"בעולם", לדוגמה בכתב יד Yah. Ms. Heb. 2.[8].

היעדרה או קיומה של המילה "מישראל" מעוררים דיונים ממושכים: האם מדובר באמירה הומניסטית, המייחסת חשיבות עליונה לחייו של כל אדם ואדם, שנברא בצלם אלוהים, או שמדובר באמירה לאומית, המייחסת חשיבות עליונה רק לחייו של אדם מישראל (כלומר יהודי). קודמת לדיונים אלה השאלה מהו הנוסח המקורי, והאם ייתכן שאחד הנוסחים הוא שיבוש שנוצר במהלך השנים.

פרופ' אפרים אלימלך אורבך הציג עמדה ברורה בסוגיה זו:

קריאת המאמר במשנה בשלימותו... מורה בכיוון הנוסח שאינו גורס 'מישראל', שכן המדובר בהסקת מסקנה על חשיבותם של חיי האדם מן העובדה שהאדם הראשון נברא יחידי... ברם, המשנה מביאה את הדברים כתשובה על השאלה 'כיצד מאיימים על עדי נפשות'. עדי נפשות אלה מישראל הם, והם באו להעיד על נפש אחת מישראל שרצחה נפש אחרת מישראל. יש אפוא להבחין בין הנוסח של לימוד מוסר השכל לבין השימוש שנעשה בו בפרוצדורה של חקירת העדים. שימוש זה עשוי היה בנקל להשגיר את המלה 'מישראל' לתוך גופו של המאמר מבלי כוונה מודעת לשנות את הוראתו המקורית. אבל למרות זאת מלמדות העובדות, שאשגרתא זו אינה מצויה אלא בחלק קטן של עדי הנוסח.

תרביץ מ, תשל"א


נוסח המשנה מצוטט גם בקוראן[9], תוך הסתייגות: "לפיכך כתבנו בספר לבני ישראל, כי כל המאבד נפש אחת - בלא שאיבדה נפש או ביקשה למלא את הארץ חמס - כאילו איבד מלא, וכל המקיימה כאילו קיים עולם מלא"[10].

בשיח הישראליעריכה

בשיח הישראלי מקובל לצטט ביטוי זה לשם הדגשת ערכם של חיי אדם. כך, למשל, ציטט שופט בית המשפט העליון מישאל חשין את נוסח הרמב"ם, לסיום פסק דינו שבו דחה את ערעורו של עמי פופר על הרשעתו ברצח:

אדם - כל אדם - הוא עולם לעצמו. אדם - כל אדם - הוא אחד, יחיד ומיוחד. ואין אדם כאדם. מי שהיה לא עוד יהיה ומי שהלך לא ישוב. וכבר לימדנו הרמב"ם על ייחודו של האדם (ספר שופטים, הילכות סנהדרין, יב, ג): "נברא אדם יחידי בעולם, ללמד: שכל המאבד נפש אחת מן העולם - מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל המקיים נפש אחת בעולם - מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא". הרי כל-באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים ואין פני כל-אחד מהם דומין לפני חברו. לפיכך כל-אחד ואחד יכול לומר: בשבילי נברא העולם.

ע"פ 1742/91

שאול מופז, בהיותו שר התחבורה, ציטט משפט זה (בנוסח שונה שהשתרש - "כל המציל נפש אחת" וכו') בסיום דבריו הקוראים למלחמה בתאונות הדרכים[11]. ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בפתגם זה בסיום דבריו בישיבת הממשלה שדנה באישור עסקת שליט (בנוסח שגם סופו שונה מן המקור: "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו")[12].

ארגון "יד ושם" משתמש בביטוי זה בהתייחסותו לחסידי אומות העולם, שמימשו את האמור בו בצורה נעלה, ואף מעניק לחסידי אומות העולם מדליה שעליה חקוק הביטוי.

ארגון מגן דוד אדום, העוסק בהצלת נפשות, רואה בביטוי זה אבן יסוד בפעולתו.
בצדו האחורי של כרטיס אדי לתרומת איברים, מופיע המשפט מתוך משנה תורה לרמב"ם.

לקריאה נוספתעריכה

  • א"א אורבך, "'כל המקיים נפש אחת...' גלגוליו של נוסח, תהפוכות צנזורה ועסקי מדפיסים", תרביץ מ, תשל"א

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה