המקעקע מאושוויץ
המקעקע מאושוויץ (באנגלית: The Tattooist of Auschwitz) הוא רומן שואה משנת 2018 מאת הסופרת הניו זילנדית הת'ר מוריס. הספר מספר כיצד היהודי הסלובקי לאלי סוקולוב, שנכלא באושוויץ ב-1942, התאהב בבחורה שקעקע במחנה הריכוז. הסיפור מבוסס על חייהם האמיתיים של סוקולוב ואשתו גיטה פורמן.
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
הת'ר מוריס  |
| שפת המקור | English |
| סוגה | Historical |
| מקום התרחשות |
מחנה ההשמדה בירקנאו |
| הוצאה | |
| הוצאה |
CPress |
| תאריך הוצאה |
2018 |
  | |
הספר התקבל בביקורות מעורבות, חלקן מחמיאות לסיפורו המרתק של הרומן, המבוסס על אירועים מהחיים האמיתיים, בעוד הטענות על אי-דיוקים עובדתיים שעלולים להוביל לחינוך שגוי סביב אירועים היסטוריים הועלו על ידי אתר ההנצחה של אושוויץ.[1][2][3][4][5]
נכון לאוקטובר 2019, הרומן נמכר ביותר משלושה מיליון עותקים ברחבי העולם ותורגם ל-47 שפות.[6] בשנת 2018, הוא היה מס 1 ברשימת רבי-המכר של "הניו יורק טיימס" ומספר 1 ברשימת רבי-המכר הבינלאומית של "הניו יורק טיימס".[7]
במאי 2024 יצאה סדרה בריטית-אמריקאית "המקעקע מאושוויץ" המבוססת על הספר בבימויה של טלי שלום עזר ובכיכובו של הארווי קייטל.
לספר פורסמו שני ספרי המשך והם נקראים כטרילוגיה: "המסע של צילקה" (2019) ו"שלוש אחיות" (2021) שניהם תורגמו לעברית בהוצאת שוקן.
רקע עריכה
הספר, שהיה רומן הביכורים של מוריס, נכתב במקור כתסריט. מוריס קיבלה את הרעיון לספר את סיפורו של לאלי סוקולוב על ידי חבר משותף שלה ושל בנו של לאלי, לאחר שאשתו של לאלי מתה. מוריס נפגשה עם לאלי במשך שלוש שנים מ-2003 עד מותו ב-2006,[8] כדי לשמוע את סיפורו על תקופתו עם גיטה באושוויץ ולרשום הערות לתסריט שלה. במהלך הפגישות הללו עם לאלי, הוא סיפר למוריס על הטראומה, הכאב ואשמת הניצולים שחווה.[9]
שש שנים לאחר הפגישה הראשונה עם לאלי, גיסתה של מוריס הציעה לכתוב את הסיפור כספר.[9]
עלילה עריכה
מנקודת מבטו של לאלי סוקולוב, הסיפור עוקב אחר מסעו כאסיר במחנה הריכוז אושוויץ במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שהועלה בכוח למסע ארוך ברכבת עם אסירים יהודים אחרים, לאלי מגיע למחנה העבודה אושוויץ ביכנאו 2, שם, תוך כבר מהלילה הראשון שלו, הוא עד לשני גברים שנהרגים על ידי אנשי ה-SS.
לאלי מתחיל לחוות את זוועותיו של מחנה ריכוז, הכרוך במוות בתאי גזים של אסירים אחרים וטיפוס. בזמן שלאלי חולה, המקעקע הנוכחי של המחנה, פפן, מתעניין בו ומארגן להפוך אותו לחניך שלו. לאלי נאלץ לסבול את העבודה של קעקוע אסירים חדשים כדי לשרוד.
לאלי פוגש לזמן קצר אישה יפה וצעירה תוך כדי קעקוע זרועה עם כניסתה למחנה, והוא מתאהב בה ממבט ראשון. לאלי הופך למקעקע הראשי לאחר שפפן נעלם. לאלי מבקש מקצין ה-SS האחראי עליו, ברצקי, עוזר, בדיוק כפי שפפן ביקש שהוא יהיה העוזר שלו. ברצקי בוחר אסיר צעיר בשם ליאון.
לאלי משתמש במערכת היחסים שלו עם ברצקי כדי להשיג זכויות נוספות בתוך המחנה, כולל היכולת לתקשר עם האישה היפה שפגש קודם לכן, גיטה. גיטה עובדת באחד ממחסני המחנה המאכלסים את חפציהם המוחרמים של אסירים ולעיתים קרובות מגניבה חפצים יקרי ערך ללאלי. לאחר מכן, לאלי מסכן את חייו כדי להחליף תכשיטים וכסף עם עובד גרמני, שמגיע למחנה בכל יום בשביל תרופות ופריטי לבוש כדי לעזור לאסירים הסובלים או לזכות בטובות הנאה מה-SS. לדוגמה, בזמן שגיטה חולה בטיפוס, לאלי מביא לה תרופה ומבטיח יום אחד להקים איתה משפחה לאחר שהיא תחלים.
קציני ה-SS מתחילים להתנהג באימפולסיביות למשמע החדשות שהצבא הרוסי מתקדם. מסמכי המחנה מושמדים. אסירים רבים מועברים מאושוויץ, כולל גיטה, שאומרת ללאלי ששם משפחתה הוא פורמן. לאלי מועבר למאוטהאוזן באוסטריה ולאחר מכן למחנה אחר ליד וינה. לאלי בורח מהמחנה דרך חור בגדר ונמצא על ידי חיילים רוסים. הוא נאלץ לעבוד בבקתה המשמשת כמפקדה לחיילים רוסים בשל יכולתו לדבר גרמנית ורוסית כאחד. מדי יום הוא מלווה לעיר על ידי חייל רוסי כדי להשיג נשים גרמניות צעירות ומושכות שיגיעו למסיבות בבקתה בערב. הוא משלם להם בכסף ובתכשיטים. יום אחד נאמר לו שהליווי שלו אינו נחוץ יותר והוא יכול לקחת את המכונית לעיר לבדו. אז הוא בורח, עושה את דרכו לעיר הולדתו, מוצא את אחותו בחיים ומגלה שהוריו עדיין נעדרים ושאחיו הגדול מת.
בינתיים, גיטה נמלטת מהמשלוח שלה עם שלוש נשים פולניות ועושה את דרכה לברטיסלבה, סלובקיה.
לאחר מכן לאלי פונה לברטיסלבה כדי למצוא את גיטה, בידיעה שאסירים סלובקים רבים נשלחים לשם. הוא מחכה שבועיים בתחנת רכבת ואז מבחין בה ברחוב. בני הזוג כורעים ברך ואומרים אחד לשני שהם אוהבים אחד את השני. לאלי שואל אם גיטה תתחתן איתו והיא מסכימה.
דמויות עריכה
לאלי סוקולוב עריכה
ערך מורחב – לאלי סוקולוב
המספר בספר הוא יהודי סלובקי בן 25 מקרומפכי, לייל (לאלי) סוקולוב, אשר פוגש אישה צעירה בעת שמשמש כמקעקע באושוויץ בירקנאו מ-1942 עד 1945. הוא מתאהב באישה, גיטה, במהלך שנות המאסר שלו, ונשבע להתחתן ולהקים איתה משפחה ברגע שיהיו חופשיים. לאלי מסכן את עצמו בעקביות כדי לעזור לחבריו ולעצמו לשרוד בזמן שהותו במחנה העבודה אושוויץ-בירקנאו.
גיטה עריכה
גיטה היא צעירה יהודייה מסלובקיה הפוגשת את לאלי באושוויץ בירקנאו. היא פוגשת את לאלי כשהוא מקעקע את מספר הזיהוי שלה על זרועה. היא ולאלי נפגשים זו עם זה באופן קבוע ובסופו של דבר מסכימים שהם יישארו ביחד ברגע שהם יהיו חופשיים מהכלא. גיטה חולה בטיפוס ומוסתרת מהשומרים על ידי חבריה כדי להציל אותה מלהישלח לתאי הגזים. החברות של גיטה, איוונה ודנה, ולאלי שומרים על גיטה בחיים באמצעות טקטיקות שונות.
צילקה עריכה
צילקה (ססיליה קובצ'ובה) היא חברתה של גיטה אותה היא פוגשת בזמן שעבדה בבניין המנהלה של בירקנאו. בניגוד לרוב האסירים האחרים, סילקה לא מגלחת את ראשה. היא גם נאלצת להיות פילגש של לגרפירר (לימים Schutzhaftlagerführer), יוהאן שוורצהובר, מפקד אושוויץ. הטובה היחידה שסילקה מבקשת אי פעם משוורצהאובר היא להעביר את לאלי מבלוק 31 שבו הוא עבר עינויים. המעשה המסוכן הזה מציל את חייו של לאלי. סילקה שרדה את השואה, נעצרה והועברה לסיביר ברוסיה ומאוחר יותר התחתנה ועברה לארצות הברית.[1] על סיפור חייה כתבה הת'ר מוריס את הספר השני בטרילוגיה "המסע של צילקה" שתורגם לעברית ב-2021 בהוצאת שוקן.
פפן עריכה
פפן הוא המקעקע הראשי באושוויץ לפני שלאלי לוקח על עצמו את התפקיד. הוא מסייע ללאלי להבריא לאחר שראה את ארון מתחנן בפני קצין להוריד את לאלי מעגלת האסירים הגוססים. הוא מאמין שלאלי הוא אדם יוצא דופן וראוי להציל אותו. הוא מקבל את לאלי כעוזר המקעקע שלו ומלמד אותו איך להתמודד עם השוטרים ולהתמקח עם הקצינים כדי לשרוד. ככל הנראה שנעלם הוא למעשה נרצח באושוויץ.
יעקב עריכה
יעקב הוא אמריקאי-יהודי שבזמן ביקור משפחתי בפולין נתפס ונלקח לאושוויץ בירקנאו. הוא פוגש את לאלי בזמן שהוא מקועקע על האמה שלו, ומסמן שהוא גווע ברעב. לאלי מסוגל להגניב מנות מזון של יעקב. מאוחר יותר, כאשר לאלי נלקח לעינויים, ומגלה שיעקב הוא המענה שלו, יעקב מסוגל להחזיר טובה ולהציל את חייו של לאלי.
ברצקי עריכה
ברצקי הוא קצין ה-SS הנאצי הממונה על לאלי. מערכת היחסים שלהם גדלה עם אמון מוגבר לאורך הרומן, כשברצקי אפילו נותן ללאלי עצות איך להישאר בחיים. הם חולקים טיפים ביניהם על מערכות היחסים שלהם עם נשים, ומסכנים את חייהם כדי לעזור זה לזה במספר הזדמנויות. למרות מערכת היחסים הזו, לאלי עדיין רואה בברצקי סיכון בשל מעשי הרצח והעינויים האקראיים שלו כלפי אסירים אחרים.
ארון עריכה
ארון הוא חברו לדרגש של לאלי, אותו פגש בזמן שהועבר לאושוויץ בירקנאו. ארון עזר להציל את חייו של לאלי על ידי משיכתו מעגלת האסירים הגוססים בזמן שלאלי היה חולה בטיפוס. בגלל מעשהו בהצלת חייו של לאלי ושקריו לקציני ה-SS, הוא נלקח משם ולא נראה שוב.
דוקטור מנגלה עריכה
יוסף מנגלה הוא הדוקטור באושוויץ שעורך ניסויים מייסרים באסיריו. מנגלה גם סירס את ליאון, ולעיתים קרובות החליט את מי לשלוח לתאי הגזים.
ויקטור עריכה
ויקטור הוא פועל בשכר מפולין שנותן ללאלי מנות מזון בתמורה לחפצי ערך בעת ביקור באושוויץ בירקנאו כדי לבנות משרפות.
ליאון עריכה
ליאון עובד עם לאלי כעוזר המקעקע ובשלב מסוים נלקח על ידי דוקטור מנגלה לסירוס. ליאון היה כמו אח ללאלי.
ז'אנר וסגנון עריכה
"המקעקע מאושוויץ" משתלב בז'אנר ספרות השואה. מוריס כותבת באמצעות משפטים פשוטים וקצרים מנקודת מבט של גוף שלישי כאשר לאלי הוא המספר יודע כל וגיבור הסיפור.
לדברי סטיב ווקר, מוריס "מחזקת את האירועים ההיסטוריים - ואנשים אמיתיים - למסגרת בדיונית".[10]
הרומן משתמש באלמנטים רבים מהז'אנר הרומנטי, במיוחד דרך קו העלילה המרכזי של סיפור האהבה של לאלי וגיטה.
קבלה עריכה
טימותי נידרמן, הכותב ב-The New York Journal of Books, מכנה את הרומן "מפוכח ונוקב בו זמנית, עוסק בזוועות בלתי ניתנות לתיאור ומתרומם על ידי התקווה לאהבה". הוא הרגיש שבעוד שהספר חסר תיאורים פיזיים, ומוריס "מעורפלת לגבי הפרטים של תהליך ההשמדה", התיאור האנושי שלה את הדמויות הוא חזק מאד.[11]
וונדה ויטק-מאליקה מהמרכז לחקר זיכרון אושוויץ הציעה ביקורת היסטורית, תוך שהיא מפקפקת באי הדיוקים העובדתיים של הרומן וקבעה כי כל תמונת המציאות באושוויץ המוצגת בספר בנויה על "הגזמות, פרשנויות מוטעות ואנדרסטייטמנטים". היא מזהירה כי מי שקורא את התרגום הצ'כי של הספר עלול לקחת את סיפוריו כעובדה,[12] שלדעת מרכז הזיכרון הוא "מסוכן ולא מכבד את ההיסטוריה".[7]
טענה מרכזית של מרכז המחקר לזכר אושוויץ הייתה נגד טענתה של מוריס שמספר הזיהוי של גיטה המקועקע על זרועה הוא 34902, ולפיה "איננו מוצאים מסמכים שרידים עם הנתונים האישיים שלה או הקשורים למספר 34902 שהופק בסדרת הנשים" וכי אסיר שהגיע לאושוויץ בזמן גיטה לא יכול היה לקבל מספר כה גבוה. ויטק-מאליקה מציינת כי על פי עדותה של גיטה עצמה, מספר הזיהוי שלה היה 4562. וויטק-מאליקה דוחה גם את טענתה של מוריס שדוקטור מנגלה ערך בדיקות עיקור לגברים באושוויץ, וכי בשנת 1942 נתן לאלי לגיטה פניצילין נגד מחלת הטיפוס שלה, משום שהאנטיביוטיקה הזו לא הייתה זמינה עד לאחר המלחמה.[12]
תרגומים עריכה
עד נובמבר 2018, הספר תורגם ל-17 שפות.[13] עד ספטמבר 2019 פורסמו תרגומים רשמיים של הספר ב-47 שפות.[7] מוריס חגגה את השקת הגרסה הסלובקית של הספר בקרומפכי שבמזרח סלובקיה, שם נולד לאלי.[14]הספר תורגם לעברית ב-2019 בהוצאת שוקן.
ספרי המשך עריכה
מוריס כתבה שני ספרי המשך למקעקע מאושוויץ כחלק מטרילוגיה:
- 2019 - המסע של צילקה (Cilka's Journey) St. Martin's Publishing Group תורגם לעברית, הוצאת שוקן
- 2021 - שלוש אחיות (Three Sisters) Center Point Large Print, תורגם לעברית, הוצאת שוקן
עיבוד לטלוויזיה עריכה
המנהלת הקריאטיבית של סרטי סינכרוניזיטי, קלייר מונדל, השיגה את הזכויות ל"המקעקע מאושוויץ" לאחר עסקה עם Bonnier Books UK בשנת 2018.[15] הרומן היה אמור להפוך לסדרת טלוויזיה שתשוחרר באופן זמני בינואר 2020.[15] עם זאת, רק בשנת 2023 החלה ההפקה, כאשר ג'ונה האוור-קינג ואנה פרוצ'ניאק הצטרפו לעיבוד הטלוויזיה .[16] סדרת הטלוויזיה "המקעקע מאושוויץ" שודרה ב-2 במאי 2024 בערוץ Stan (אוסטרליה), Sky Atlantic (בריטניה) ו-Peacock (ארצות הברית).[17]
קישורים חיצוניים עריכה
גילי איזיקוביץ, "הוא רצה למות איתה אבל היה לו סיפור לספר", באתר הארץ, 25 בספטמבר 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אליסון פלוד וקרייט ניקולסון, אתר ההנצחה של אושוויץ מאשים את מחברת רב־המכר "המקעקע מאושוויץ" בסילוף המציאות, באתר הארץ, 9 בפברואר 2019
- ^ 7am (2021-01-16). "Highlight: How 4 million books were sold on fabrications". Apple Podcasts (באנגלית). נבדק ב-2024-04-24.
- ^ Kenneally, Christine (2020-02-01). "The fabulist of Auschwitz". The Monthly. נבדק ב-2021-01-16.
- ^ Barr, Sabrina (2018-01-09). "The tattooist of Auschwitz - who fell in love as he inked a number on a prisoner's arm". The Independent (באנגלית). ארכיון מ-20 ביוני 2022. נבדק ב-2020-05-18.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Flood, Alison (2019-10-03). "Sequel to The Tattooist of Auschwitz branded 'lurid and titillating' by survivor's stepson". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-05-18.
- ^ Hirsh, Anna; Láníček, Jan; Mitschke, Samantha; Shields, Kirril (2020). "The Tattooist of Auschwitz and the Trivialisation of the Holocaust: A Roundtable Discussion" (PDF). Australian Journal of Jewish Studies. 32.
- ^ 1 2 3 "Heather says it's a novel. The Auschwitz Memorial says it's 'dangerous'". ABC News (בAustralian English). 2019-09-22. נבדק ב-2024-05-04.
- ^ Harari, Fiona (2019). "Blurred lines and backlash".
- ^ 1 2 An Interview with Heather Morris, author of THE TATTOOIST OF AUSCHWITZ, נבדק ב-2024-05-04
- ^ Walker, Steve (2020). "What Kiwi authors to read this summer". Stuff (באנגלית). נבדק ב-2020-05-28.
- ^ Niedermann, Timothy (2019). "The Tattooist of Auschwitz: A Novel". www.nyjournalofbooks.com. נבדק ב-2020-05-19.
- ^ 1 2 Witek-Malicka, Wanda (2018). "Memoria [EN] No. 14 (11/2018)". view.joomag.com (באנגלית). נבדק ב-2020-05-18.
- ^ Kenneally, Christine (2018-11-08). "'The Tattooist of Auschwitz' and the History in Historical Fiction". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-05-28.
- ^ Bucko, Andrej (2018). "The Tattooist from Auschwitz now translated to Slovak version". SBS Your Language (באנגלית). נבדק ב-2020-05-28.
- ^ 1 2 "Tattooist of Auschwitz to be adapted for 'high-end' TV drama | The Bookseller". www.thebookseller.com. נבדק ב-2020-05-27.
- ^ "Sky, Peacock Set International Cast, Director for 'The Tattooist of Auschwitz' Limited Series". Variety.
- ^ אמיר קמינר, "חשוב להמשיך ולספר את הסיפורים של השואה ולומר: 'זה כן קרה, ממש לאחרונה'", באתר ynet, 1 במאי 2024