פתיחת התפריט הראשי

המרחצאות הרומיים בווארנה

אתר ארכאולוגי בווארנה שבבולגריה

המרחצאות הרומייםבולגרית: Римски терми) הם מכלול של מרחצאות מהתקופה הרומית בעיר הנמל וארנה שעל הים השחור בצפון-מזרח בולגריה. המרחצאות הרומיים שוכנים בחלק הדרום-מזרחי של העיר המודרנית, שתחת האימפריה הרומית הייתה ידועה כ"אודסוס" (Odessus). המרחצאות נבנו בשלהי המאה השנייה לספירה ומדורגות כבית המרחץ הרומי השמור הרביעי בגודלו באירופה, והגדול ביותר בחבל הבלקן.

המרחצאות הרומיים בווארנה
Odesos-thermae-in-Varna.jpg
חורבות המרחצאות הרומיות בווארנה בבולגריה
היסטוריה
תרבויות רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופות התקופה הקלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
נבנה המאה-2
אתר ארכאולוגי
מצב חורבות
מיקום
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°12′00″N 27°55′05″E / 43.2°N 27.918055555556°E / 43.2; 27.918055555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חורבות המרחצאות הרומיות בווארנה בבולגריה

היסטוריהעריכה

וארנה העתיקה, שהייתה בעברה תחילה התיישבות תראקית ואז מושבה יוונית, הפכה לחלק מהאימפריה הרומית בשנת 15 לספירה ושויכה לפרובינקיה הרומית מואסיה כשניתנה לה אוטונומיה מוגבלת. המרחצאות הרומיים של וארנה נבנו לקראת סוף המאה השנייה לספירה, והיו בשימוש במשך כמאה שנים, עד שלהי המאה השלישית.[1] מטבעות של הקיסר ספטימוס סוורוס (שלט בשנים 193–211) נתגלו בחורבות המרחצאות.[2] שנים רבות לאחר מכן במאה ה-14, שימשו החורבות של המרחצאות כאתר לסדנאות של אומנים.

המרחצאות זוהו לראשונה באופן מדעי כאובייקט קדום ב-1906 על ידי החוקר האוסטרו-הונגרי א. קלינקה. האתר נחקר מאוחר יותר על ידי צמד האחים הארכאולוגים הצ'כים-בולגרים קארל והרמן שקורפיל (Hermann Škorpil). חלקים נוספים של החורבות נחשפו בין השנים 1959 ו-1971 בידי צוות אותו הוביל מילקו מירצ'ב (Милко Мирчев).[3] באוגוסט 2013 הורתה עיריית וארנה על מיזם שימור של המרחצאות הרומיים בעלות של 125,000 לב.[4]

בחודשי הקיץ נערכים מופעים בשטח המרחצאות.

תוכנית המרחצאותעריכה

שרידי המרחצאות הרומיים שוכנים בחלק הדרום-מזרחי של וארנה המודרנית, בצומת הרחובות סן סטפנו והן קרום, בקרבת המעיינות החמים המינרליים הנמצאים בשימוש וארנה המודרנית.[3] הם משתרעים על שטח בן 7 דונם, כשהתקרות המקומרות מגיעות לגובה שבין 20 ל-22 מטרים. על פי גודל שטח המרחצאות הרומיים של וארנה, הם הרביעים בגודלם בין המרחצאות שהשתמרו באירופה, אחרי מרחצאות קרקלה ומרחצאות דיוקלטיאנוס בבירת רומא הקיסרית והמרחצאות של טריר.[1] המרחצאות הן הגדולות ביותר בחבל הבלקן והבניין הקדום הגדול ביותר ששרד בבולגריה של ימינו.

במרחצאות הרומיים של וארנה היה מכלול של מתקנים הכולל אפודייטריום (Apodyterium, "חדר הלבשה"), פריג'ידריום (Frigidarium, "בריכה קרה"), טפידריום (Tepidarium, "בריכה פושרת") וקלדריום (Caldarium, "בריכה חמה"), כמו גם פאלאסטרה (Palaestra, מרחב לפונקציות חברתיות ואתלטיות).[2] המרחצאות חוממו באמצעות היפוקאוסט (Hypocaust), חימום תת-רצפתי המבוסס על מערכת צינורות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 "Roman Thermal Complex". Varna Museum of Archeology. 
  2. ^ 2.0 2.1 Bousfield, Jonathan; Dan Richardson; Richard Watkins (2002). The Rough Guide to Bulgaria. Rough Guides. עמ' 375. ISBN 9781858288826. 
  3. ^ 3.0 3.1 "Римски терми" (בבולגרית). Археологически музей Варна. 
  4. ^ "Спешно консервират Римските терми" (בבולגרית). Darik Radio. 28 באוגוסט 2013.