המרכז הראשי להתראה מפני מתקפת טילים
המרכז הראשי להתראה מפני מתקפת טילים (ברוסית: Главный центр предупреждения о ракетном нападении) הוא מרכז השליטה במערכות ההתראה על טילים סובייטים ורוסיים. ממוקם בסמוך לכפר טימונובו מחוז המשנה סולנצ'וגורסק, במחוז מוסקבה (בסיס: סולנצ'נוגורסק-7, היחידה הצבאית 26302).
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | רוסיה |
| שיוך | חיל החלל |
| סוג | מרכז התראה |
| בסיס האם | סולנצ'נוגורסק-7, מחוז מוסקבה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1965–הווה (כ־59 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | מערכות מחשוב ומכ"ם |
| פיקוד | |
| יחידת אם | כוחות האוויר והחלל |
  | |
המרכז מקבל מידע מקווי תקשורת מיוחדים עם אמינות גבוהה מהרדארים המזהירים המוקדמים ברחבי הארץ, כמו גם ממסלולי אובייקטים מהחלל. המרכז מנתח מידע זה כדי לאתר התקפות של טילים בליסטיים בין יבשתיים. בהתבסס על תוצאות הניתוח, המרכז מאתר את יעד המתקפה ומפעיל את מערכת ההגנה מפני טילים בסמכות המפקד הראשי להחליט על מתקפת תגובה.
כפוף לארמייה ה-15 של חיל החלל.
היסטוריה עריכה
בניית המרכז החלה בשנת 1965 במקביל לקליטת שני מכ"מים של Dnester -M באולנגורסק ובסקרונדה. ב-15 בפברואר 1971 נכנסה רשמית לפעילה כאשר הצליחה לעקוב אחר שיגור טילים מצוללות נאט"ו בים הנורווגי והצפוני.
המערכת מתרחבת ומשתפרת כל העת. בשנת 1973, עוד שני מערכות נקלטו ומאז 1974 חודשו תחנות המכ"ם. בשנת 1978 חוברה מערכת ההתרעה קרוקוס, בשנת 1982 - מערכת הלוויין אוקו ובשנים 1984–1985 נכנסו לתפקיד שני מכ"מים מדגם דריאל מהדור השני (פצ'ורה, קוטקאשן) וכיסו את האזורים הצפוניים והדרומיים של המדינה.
לאחר קריסת ברית המועצות הוחלפו האובייקטים שנמצאים בשטחי חבר המדינות בתחנות ממשפחת וורונז' החדשה שנמצאות רק בשטח הפדרציה הרוסית.
בשנת 2011, המערכת יחד עם מרכז מודיעין החלל והמרכז הראשי לניסויי חלל הפכו לחלק מפיקוד החלל של חיל הגנת האוויר והחלל וב-1 באוגוסט 2015 הוא הפך לחלק מחיל החלל שהוקם מחדש כחלק מכוחות האוויר והחלל.