המרכז הרפורמי לדת ומדינה

המרכז הרפורמי לדת ומדינה (לשעבר: המרכז לפלורליזם יהודי) הוא הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל. המרכז פועל באמצעים משפטיים וציבוריים לקידום זכויות האדם, שוויון, חופש דת ומצפון, פלורליזם דתי, סובלנות, זכויות הפרט וצדק חברתי בישראל.

הלוגו הרשמי של המרכז הרפורמי לדת ומדינה

המרכז הוקם ב-1987 על ידי הרב אורי רגב, שעמד בראשו עד 2002. מאז 2002 עומדת בראשו ענת הופמן. בין השנים 20032009 כיהן הרב עו"ד גלעד קריב כסגן ראש המרכז. מנכ"לית המרכז היא הרבה נועה סתת.

עמודי התווך עליהם מושתתת פעילות המרכז הם גישה יהודית ליברלית וערכי הדמוקרטיה, והוא פועל ברוח דרכה של התנועה ליהדות מתקדמת: יהדות רבת פנים, המתחדשת ברוח הזמן, המשלבת ערכי מסורת עם תפיסת עולם ליברלית של צדק חברתי ושוויון, ומקיימת שוויון בין גברים לנשים בנישואין, בתפילה, בטקסי החיים ובחיי הקהילה.

תחומי פעילות ופרויקטיםעריכה

  • המחלקה המשפטית: מנהלת מאבק להכרה בזכויות התנועה הרפורמית, בפעילות רבניה ובגיור הרפורמי, ולהקצאת משאבים באופן שוויוני לקהילות התנועה. עותרת בשם יחידים וארגונים, במקרים של פגיעה בזכות לחופש דת ובפגיעה בשוויון מטעמי דת, גזע ומין.
  • המחלקה הציבורית: פועלת למען תקינות חלוקת המשאבים הציבוריים, לקידום ערכי הפלורליזם והשוויון, חופש הדת והמצפון, באמצעות ייזום הצעות חוק ופעילות לקידומן בכנסת, בשיתוף פעולה עם קואליציות של ארגונים חברתיים. משפיעה על מקבלי החלטות ודעת הקהל באמצעות לובי בכנסת ובמשרדי הממשלה, פרסום ניירות עמדה בנושאים שונים של דת ומדינה ושימוש באמצעים מקוונים.
  • המרכז לסיוע משפטי לעולים: הוקם ב-1992 כדי לסייע לעולים במכלול הבעיות של התאקלמות בארץ חדשה. המרכז מסייע לעולים ולבני משפחתם בייעוץ ובייצוג משפטיים בסוגיות הנוגעות לעלייה מתוקף חוק השבות ולמעמד בישראל, בעיקר מול משרד הפנים.
  • המרכז לנפגעות ונפגעי גזענות: הוקם בשנת 2017 כדי לסייע לנפגעי גזענות לעמוד על זכויותיהם החוקיות ולקבל סיוע משפטי ונפשי, וכן לתעד את ממדי התופעה של פגיעה על רקע גזעני.

פסקי דין עקרוניים שהמרכז הובילעריכה

פסקי דין מרכזיים שהוביל המרכז במאבק לחופש דת ולשוויון לתנועה הרפורמית:

  • בעקבות שורת הליכים משפטיים, הוכר גיור רפורמי וקונסרבטיבי המתבצע בתפוצות לצורך קבלת אזרחות מכח חוק השבות. גיור רפורמי וקונסרבטיבי המתבצע בארץ מוכר לצורך שינוי הרישום במרשם האוכלוסין (בג"ץ 5070/95 נעמ"ת נ' שר הפנים).
  • בשורת עתירות הכיר בית המשפט העליון בחובה לאפש את כניסתם של נציגים רפורמיים וקונסרבטיביים למועצות דתיות.
  • פסק הדין בבג"ץ 8944/05 ברכת שלום נ' משרד ראש הממשלה הביא לשינוי המצב במסגרתו מממנת המדינה רק את משכורותיהם של רבנים אורתודוקסיים. החל משנת 2013 מממנת המדינה את משכורותיהם של רבנים רפורמיים במועצות אזוריות.
  • בית המשפט העליון הכיר גם בחובת המדינה לממן כתות הכנה לגיור של התנועה הרפורמית (בג"ץ 11585/0) ובחובת המועצות הדתיות לאפשר טבילה במקוואות ציבוריים לגרים רפורמיים וקונסרבטיביים (עע"מ 5875/10).
  • פסק הדין בדנג"ץ 5026/16 גיני נ' הרבנות הראשית הביא לשבירת המונופול של הרבנות הראשית בתחום הכשרות וקבע שמסעדה יכולה ליידע את לקוחותיה בדבר כללי הכשרות הנהוגים במקום - גם המקום אינו מושגח על ידי הרבנות הראשית, ובלבד שלא נעשה שימוש במלה "כשר".

המרכז הרפורמי מוביל מזה שנים את המאבק בתופעת הדרת הנשים והפרדה מגדרית במרחב הציבורי, באמצעות הגשת עתירות לבג"ץ ותביעות אזרחיות לפיצוי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים. בין פסקי הדין שהמרכז הוביל בתחום זה:

  • בג"ץ 746/07 נעמי רגן נ' משרד התחבורה - פסק דין שביטל את ההפרדה המגדרית הכפויה באוטובוסים.
  • רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך פורום נשים דתיות - התביעה היצוגית הראשונה שהוגשה בתחום של זכויות אדם בכלל והדרת נשים בפרט. נקבע כי תחנת רדיו שלא אפשרה השמעת קול אשה בשידורים הפרה את החוק. התחנה חויבה בתשלום פיצוי של 1 מיליון ש"ח, שייועד למימון פרויקטים להעצמת נשים חרדיות.
  • ע"פ 5338/17 ראש עיריית בית שמש נ' נילי פיליפ - פסק דין שקבע כי על העירייה להסיר את שלטי הצניעות בעיר בית שמש.
  • ת.ק. 33424-02-12 רוזית דוידיאן מיכאלי נ' חברה קדישא אופקים - פסק דין שהעניק פיצוי על מניעת אפשרות של אשה לשאת הספד בהלווית אביה.
  • ת.א. 14588-03-16 רנה רבינוביץ נ' אל על - פסק דין שקבע שהעברת אשה ממקומה במטוס בשל מינה מפר את החוק ומזכה בפיצוי.

המרכז הרפורמי מוביל גם את המאבק בנגע הגזענות בחברה הישראלית, ובפרט גזענות העושה שימוש בדת היהודית כהצדקה להפליה ויחס מבזה כלפי לא יהודים. המרכז פועל ברוח הפסוק "חביב אדם שנברא בצלם" (משנה, אבות ג', מ"ד), כבוד לכל אדם באשר הוא אדם ושוויון בין בני האדם. בין פסקי הדין שהמרכז הוביל בתחום זה:

  • המרכז הרפורמי הוביל לפסילת מועמדותיהם לכנסת בשנת 2019 של נציגי עוצמה יהודית - מיכאל בן ארי (ע"ב 1866/19), ברוך מרזל ובנציון גופשטיין (ע"ב 5487/19) - בעילה של הסתה לגזענות. זו הפעם הראשונה שבה בית המשפט העליון פסל מועמדים לכנסת מאז פסילת מפלגתו של הרב כהנא בשנת 1992.
  • בעקבות שורת עתירות של המרכז הרפורמי, הוגש בנובמבר 2018 כתב אישום כנגד בנציון גופשטיין, ראש ארגון להב"ה, בגין התבטאויות שיש בהן הסתה לגזענות, לאלימות ולטרור.
  • ת.א. 9532-10-14 המרכז הרפורמי לדת ומדינה נ' ארז ליברמן - פסק דין שקבע שאתר "עבודה עברית" שהתיר רק לעסקים המעסיקים יהודים לפרסם את שירותיהם באתר - מפלה. בעקבות ההליך המשפטי, הורד האתר ובעלי האתר חויבו לשלם פיצוי.

המרכז הביא גם להישגים בתחום של זכויות הקהילה הלהט"ב:

  • עע"מ 343/09 הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות נ' עיריית ירושלים - פסק דין שהורה לעיריית ירושלים להעניק תמיכות לבית הפתוח - הארגון המשרת את הקהילה הלהט"ב בעיר.
  • בג"ץ 3217/16 אבות גאים נ' משרד הרווחה - הליך שעסק בהפליית זוגות להט"ב וזוגות הטרוסקסואליים בכל הנוגע לאימוץ ילדים בארץ. בעקבות העתירה התחייבה המדינה לתקן את חוק האימוץ כך שמעמדם של זוגות להט"ב יושווה למעמדם של זוגות הטרוסקואליים.

בתחום של שילוב הציבור החרדי בתעסוקה:

  • אכיפת תוכנית הליבה במוסדות החינוך החרדי (בג"ץ 4805/07)
  • ביטול קצבת הבטחת הכנסה שניתנה באופן מפלה לאברכים אך לא לסטודנטים (בג"ץ 616/11)

יישום עקרונות של מינהל תקין ושקיפות:

  • בעקבות פסק הדין שהוביל המרכז בבג"ץ 3638/99 אמנון בלומנטל נ' עיריית רחובות פרסם משרד הפנים את "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" הקובע כי הקצאת משאבים עירוניים תיעשה בשקיפות ובשיתוף התושבים.
  • בעקבות עתירה של המרכז (בג"ץ 2959/08 המרכז לפלורליזם יהודי נ' המשרד לשרותי דת) הוחלט להחיל את הוראות חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי המועצות הדתיות.

קישורים חיצונייםעריכה