משרד המשפטים

משרד ממשלתי בישראל
(הופנה מהדף שר המשפטים)

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

משרד המשפטים
בניין משרד המשפטים
בניין משרד המשפטים
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 14 במאי 1948
ממשלה ממשלת ישראל
שר יריב לוין
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל איתמר דוננפלד
מטה מרכזי רחוב צלאח א-דין, ירושלים
justice.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

  • ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל
  • הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות
  • ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה
  • אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית
  • ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות
  • ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגוונים

במשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על־פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים כיהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן ברחוב צלאח א־דין 29. ב־2022 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.[1]

היסטוריהעריכה

 
בניין משרד המשפטים בירושלים מואר לכבוד חגיגות עשור למדינת ישראל בשנת 1958.
 
טקס השבעת שופטי בית משפט השלום ומחוזי בישראל שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל, בתמונה יושבים: איילת שקד שרת המשפטים, הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, אוקטובר 2015. מינוי שופטים הוא חלק מתפקידיו של שר המשפטים באמצעות הוועדה למינוי שופטים.

המשרד הוקם עם כינון הממשלה הזמנית ב־1948. השר הראשון שעמד בראשו היה פנחס רוזן, ובראשית דרכו היו בו שלושה עובדים בלבד. מטרתו הראשונה של המשרד הייתה ליצור רצף בפעילותם של מוסדות המשפט החיוניים בתקופת המעבר מהשלטון הבריטי. במיוחד התעורר צורך באיוש תפקידי שופטים בבתי המשפט, שכן השופטים הבריטים והערבים עזבו. מינוי השופטים הראשונים של בית המשפט העליון בגלגולו כבית משפט ישראלי אושר בידי הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית ביולי אותה שנה. כן אויש ב־1948 משרד האפוטרופוס הכללי.

מטרה נוספת שעמדה לנגד עיניהם של ראשי המשרד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה גיבוש דינים ישראליים שיחליפו את מערכות הדינים העות'מאנית והמנדטורית. עם זאת, הזיקה לדין הבריטי נותקה רק ב־1980, עם חקיקתו של חוק יסודות המשפט, שביטל סעיף בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל שקבע כי מקום שלא נקבעו הוראות בחוק המקומי, יפסקו בתי המשפט לפי המשפט המקובל ודיני היושר. כמו כן, גם בימינו, יותר מ־70 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עומדים בתוקפם חוקים שנחקקו בידי המחוקק המנדטורי או נסחים חדשים של חוקים כאלה (כגון פקודת הנזיקין, פקודת הראיות או פקודת העיריות). דבר החקיקה העות'מאני האחרון, המג'לה, בוטל ב־1984.

בשנת 1949 כלל המשרד שלוש מחלקות ראשיות: ייעוץ, חקיקה ופרקליטות. כן כלל המשרד את המחלקות המנהליות: רשם קרקעות, האפוטרופוס הכללי והרשם הכללי. במשרד עבדו 506 עובדים.[2] באפריל 1949 עברו הפרקליטות והרשם הכללי לירושלים.[3]

בניין משרד המשפטים החדשעריכה

במהלך שנת 2023 צפויים לעבור יחידות המשרד לגבעת רם. המתחם החדש כולל 3 מבנים כאשר הגבוה מביניהם בן 17 קומות. המתחם צפוי לכלול מקום לכ-1,800 עובדים. הוא ממוקם סמוך לבניין ג'נרי 1, לבנק ישראל, ולמשרד ראש הממשלה.[4]

תחומי אחריותעריכה

בתוך המשרד קיימות כ־70 יחידות משנה, בתחומים מגוונים:

היועץ המשפטי לממשלהעריכה

  ערך מורחב – היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הכללית ומעניק ייעוץ משפטי לממשלה על יחידותיה. בעשור הראשון של המאה ה־21 התנהל פולמוס ציבורי בסוגיית פיצול תפקידים אלה לשניים.

באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה ו־6 המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ, חקיקה, פלילי, אזרחי, כלכלי – פיסקלי, והסכמים בינלאומיים):

פרקליטות המדינהעריכה

  ערך מורחב – פרקליטות המדינה

בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא מכהן גם כראש התביעה הכללית. כפוף לו פרקליט המדינה שהוא ראש הפרקליטות. הפרקליטות מחולקת ללשכה ראשית ומחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, מרכז ודרום. בכל הפרקליטויות, פרט למחוזות הצפון והמרכז, מחולקות הפרקליטויות לפרקליטות אזרחית ופרקליטות פלילית. במחוז תל אביב פרקליטות נוספת, למיסוי וכלכלה. כמו כן, בפרקליטות המדינה פועלת מחלקת הבג"צים, המייצגת את המדינה בעתירות לבג"ץ.

רישום, ניהול רכוש ושומהעריכה

רשויות מיוחדותעריכה

הסדרת עיסוקעריכה

יחידות נוספותעריכה

שרי המשפטים לדורותיהםעריכה

שר המשפטים, כחבר הממשלה, ממונה על משרד המשפטים מבחינה מנהלית ותקציבית ומבחינה מקצועית. בתחומי אחריותו של שר המשפטים מצויים כל מערכות בתי המשפט ובתי הדין וכן משרדי ההוצאה לפועל. שר המשפטים נוהג להוציא סקירות על פעולות משרד המשפטים, בהתייחס גם לנקודת המבט של המשפט העברי.[5]

שר המשפטים ממונה על יוזמות החקיקה של משרד המשפטים והגשתן לכנסת ולוועדותיה.

שר המשפטים איננו מתערב בתיקים ספציפיים, אולם יש בידו לקבוע הנחיות הנוגעות למדיניות כללית של התביעה והפרקליטות, ולהחלטות היועץ המשפטי.

 
שרי המשפטים בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
תאריך עברי תאריך לועזי
1   פנחס רוזן

(1887-1978)

המפלגה הפרוגרסיבית ה' באייר ה'תש"ח ח' בתשרי ה'תשי"ב 14 במאי 1948 8 באוקטובר 1951 הזמנית
הראשונה
השנייה
2   דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב ב' בתמוז ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 25 ביוני 1952 השלישית
3   חיים כהן

(1911-2002)

עצמאי

לא כיהן בכנסת

ב' בתמוז ה'תשי"ב ו' בטבת ה'תשי"ג 25 ביוני 1952 24 בדצמבר 1952
(1)   פנחס רוזן

(1887-1978)

המפלגה הפרוגרסיבית ו' בטבת ה'תשי"ג כ"ג בחשוון ה'תשכ"ב 24 בדצמבר 1952 2 בנובמבר 1961 הרביעית
החמישית
השישית
השביעית
השמינית
התשיעית
המפלגה הליברלית
(2)   דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י כ"ג בחשוון ה'תשכ"ב כ' בטבת ה'תשכ"ו 2 בנובמבר 1961 12 בינואר 1966 העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

4   */ כ' בטבת ה'תשכ"ו ו' בחשוון ה'תשל"ד 12 בינואר 1966 1 בנובמבר 1973 השלוש עשרה
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
החמש עשרה
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה גולדה מאיר
5   חיים יוסף צדוק

(1913-2002)

המערך השני

העבודה

ט"ז באדר ה'תשל"ד ד' בתמוז ה'תשל"ז 10 במרץ 1974 20 ביוני 1977 השש עשרה
השבע עשרה
6   ראש הממשלה

מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד
חרות
ד' בתמוז ה'תשל"ז י"ב בחשוון ה'תשל"ח 20 ביוני 1977 24 באוקטובר 1977 השמונה עשרה
7   שמואל תמיר

(1923-1987)

התנועה הדמוקרטית לשינוי י"ב בחשוון ה'תשל"ח כ"ג באב ה'תש"ם 24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1980
התנועה הדמוקרטית
סיעת יחיד
  משה נסים

(1935-)

הליכוד

המפלגה הליברלית

כ"ג באב ה'תש"ם ז' בניסן ה'תשמ"ו 13 באוגוסט 1980 16 באפריל 1986
8 התשע עשרה
העשרים
העשרים ואחת
9   יצחק מודעי

(1926-1998)

ז' בניסן ה'תשמ"ו כ"א בתמוז ה'תשמ"ו 16 באפריל 1986 28 ביולי 1986
10   אברהם שריר

(1932-2017)

כ"ג בתמול ה'תשמ"ו י"ד בטבת ה'תשמ"ט 30 ביולי 1986 22 בדצמבר 1988
העשרים ושתיים
11   דן מרידור

(1947-)

הליכוד י"ד בטבת ה'תשמ"ט י"ב בתמוז ה'תשנ"ב 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 העשרים ושלוש
העשרים וארבע
12   דוד ליבאי

(1934-)

העבודה י"ב בתמוז ה'תשנ"ב א' בתמוז ה'תשנ"ו 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
13   יעקב נאמן

(1939-2017)

עצמאי

לא כיהן בכנסת

א' בתמוז ה'תשנ"ו כ"ה באב ה'תשנ"ו 18 ביוני 1996 10 באוגוסט 1996 העשרים ושבע
14   צחי הנגבי

(1957-)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
כ' באלול ה'תשנ"ו כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט 4 בספטמבר 1996 6 ביולי 1999
הליכוד
15   יוסי ביילין

(1948-)

ישראל אחת
העבודה
כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט י"ב באדר ה'תשס"א 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 העשרים ושמונה
16   מאיר שטרית

(1948-)

הליכוד י"ב באדר ה'תשס"א כ"ו באדר א' ה'תשס"ג 7 במרץ 2001 28 בפברואר 2003 העשרים ותשע
17   סגן רה"מ

יוסף לפיד

(1931-2008)

שינוי כ"ו באדר א' ה'תשס"ג כ"א בכסלו ה'תשס"ה 28 בפברואר 2003 4 בדצמבר 2004 השלושים
18   ציפי לבני

(1958-)

הליכוד כ"ב בכסלו ה'תשס"ה ו' באייר ה'תשס"ו 5 בדצמבר 2004 4 במאי 2006
קדימה
19   חיים רמון

(1950-)

ו' באייר ה'תשס"ו כ"ח באב ה'תשס"ו 4 במאי 2006 22 באוגוסט 2006 השלושים ואחת
מילוי מקום על-ידי מאיר שטרית
(18)   מ"מ רה"מ

ציפי לבני

(1958-)

קדימה ח' בכסלו ה'תשס"ז י"ט בשבט ה'תשס"ז 29 בנובמבר 2006 7 בפברואר 2007
20   דניאל פרידמן

(1936-)

עצמאי

לא כיהן בכנסת

י"ט בשבט ה'תשס"ז ו' בניסן ה'תשס"ט 7 בפברואר 2007 31 במרץ 2009
(13)   יעקב נאמן

(1939-2017)

ו' בניסן ה'תשס"ט ז' בניסן ה'תשע"ג 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
(18)   ציפי לבני

(1958-)

התנועה ז' בניסן ה'תשע"ג י"ב בכסלו ה'תשע"ה

הודחה על ידי רה"מ

18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014

הודחה על ידי רה"מ

השלושים ושלוש
מ"מ   ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד י"ב בכסלו ה'תשע"ה י"ג באדר ה'תשע"ה 4 בדצמבר 2014 4 במרץ 2015
21 ה' בניסן ה'תשע"ה י"ח באלול ה'תשע"ה 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
22   איילת שקד

(1976-)

הבית היהודי כ"ה באייר ה'תשע"ה א' בסיוון ה'תשע"ט 14 במאי 2015 4 ביוני 2019 השלושים וארבע
הימין החדש
23   אמיר אוחנה

(1976-)

הליכוד ב' בסיוון ה'תשע"ט כ"ג באייר ה'תש"ף 5 ביוני 2019 17 במאי 2020
24   אבי ניסנקורן

(1967-)

כחול לבן
חוסן לישראל
כ"ג באייר ה'תש"ף י"ז בטבת ה'תשפ"א 17 במאי 2020 1 בינואר 2021 השלושים וחמש
מ"מ   רה"מ החליפי

בנימין גנץ

(1959-)

י"ז בטבת ה'תשפ"א י"ט בניסן ה'תשפ"א 1 בינואר 2021 1 באפריל 2021
25 ט"ז באייר ה'תשפ"א ד' בתמוז ה'תשפ"א 28 באפריל 2021 13 ביוני 2021
26   סגן רה"מ

גדעון סער

(1966-)

תקווה חדשה ד' בתמוז ה'תשפ"א ה' בטבת ה'תשפ"ג 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
27   סגן רה"מ

יריב לוין

(1969-)

הליכוד ה' בטבת ה'תשפ"ג מכהן 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

מנכ"לי משרד המשפטים לדורותיהםעריכה

המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על־פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.

המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בישראל ומחוצה לה.

נוסף על תפקידיו אלה, ובשים לב לתפקידו המרכזי של משרד המשפטים כמשרד מטה של הממשלה, מוביל מנכ"ל המשרד את עבודתן של ועדות מגוונות הפועלות בממשלה ועומד בראשן, ובהן: הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בית הדין לביקורת משמורת ושל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. עוד משמשת המנהלת הכללית, לפי חוק, כחברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

כמו כן, מכהן המנכ"ל כיו"ר ועדות בין־משרדיות שונות, ובהן: הצוות הבין־משרדי להסרת חסמים לשילובם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות, הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי, ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני־אדם, והוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. כן המנכ"ל הוא חבר הוועדה העליונה למשק לשעת חירום, ומעת לעת הוא חבר בוועדות איתור למשרות בכירות בשירות הציבורי.

נוסף על כך מכהן המנכ"ל בוועדות שמתמנות על ידי הממשלה לבחינת עניינים שונים ולהמלצה על מדיניות. בין אלה, ניתן למנות את הצוות לגיבוש תוכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות") וועדת ההיגוי לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל. נוסף על ועדות אלה שבהן מכהן מנכ"ל המשרד מכוח תפקידו ("ex officio"), משמש המנכ"ל כיו"ר מועצת רואי חשבון, וכיו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים הפועלות במשרד המשפטים, וכן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ומועצת מקרקעי ישראל.

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 יעקב שמשון שפירא 1948 1948
2 חיים כהן 1948 1950
3 יוסף קוקיה 1 באוגוסט 1952 31 בדצמבר 1968
4 צבי טרלו 1 בינואר 1969 31 בינואר 1976
5 מאיר גבאי 1 בפברואר 1976 31 במרץ 1987
6 חיים קלוגמן 1 באפריל 1987 5 ביולי 1996
7 נילי ארד 7 ביולי 1996 20 בפברואר 2000
8 שלמה גור 1 במרץ 2000 28 בפברואר 2002
9 אהרון אברמוביץ' 1 בדצמבר 2002[6] 1 ביוני 2006
10 משה שילה 2 ביוני 2006[7] 25 באוקטובר 2009[8]
11 גיא רוטקופף 26 באוקטובר 2009[9] 31 בינואר 2014
12 אמי פלמור 1 בפברואר 2014[10] 24 ביולי 2019[11]
מ"מ סיגל יעקבי 11 בספטמבר 2019 27 ביוני 2021
13 ערן דוידי 27 ביוני 2021 מכהן

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא משרד המשפטים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פוסט על ידי משרד המשפטים, פייסבוק, 19 ביוני 2017
  2. ^ הרפורמה המשפטית בישראל, מעריב, 23 ביוני 1949
  3. ^ חמש מחלקות ממשרד המשפטים לירושלים, דבר, 24 באפריל 1949
  4. ^ בניין משרד המשפטים החדש בירושלים
  5. ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", סקירת שרי המשפטים על פעולות משרד המשפטים, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), עמ' 114–151, באתר דעת.
  6. ^ מאת גדעון אלון, אהרון אברמוביץ' מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2001
  7. ^ נועם שרביט, ‏כפי שפורסם ב"גלובס": משה שילה מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 25 במרץ 2007
  8. ^ אביעד גליקמן, השר נאמן פיטר את מנכ"ל משרדו, משה שילה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2009
  9. ^ עידן יוסף, ד"ר גיא רוטקופף מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 באוקטובר 2009
  10. ^ עו"ד אמי פלמור מונתה למנכ"לית משרד המשפטים, באתר ynet, 28 בינואר 2014
  11. ^ אלה לוי-וינריב, ‏שר המשפטים אמיר אוחנה הדיח את מנכ"לית המשרד אמי פלמור, באתר גלובס, 23 ביולי 2019