הנריק בנדיקט

רופא הונגרי-יהודי

הנריק בנדיקטהונגרית: Benedict Henrik; וינה, 1871בודפשט, 17 בדצמבר 1926) היה יהודי-הונגרי רופא ראשי בבית חולים, פרופסור באוניברסיטה.

הנריק בנדיקט
Benedict Henrik
אין תמונה חופשית
לידה 6 בספטמבר 1871
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בדצמבר 1926 (בגיל 55)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא, פרופסור עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קריירהעריכה

הנריק בנדיקט נולד במשפחה יהודית. למד באוניברסיטת בודפשט (אוניברסיטת זמלווייס), שם הפך לעוזר פרופסור לביולוגיה של פרופסור נאנדור קלוג; ואחר כך המשיך את לימודיו בפרייבורג. בשנת 1908 היה מרצה באוניברסיטה, בשנת 1918 הוא היה כבר פרופסור באוניברסיטה ולאחר מכן יועץ בריאותי ראשי לממשלה. הוא הפך תחילה לרופא הראשי של המחלקה הפנימית ב"בית החולים היהודי" בבודפשט משנת 1913 שנקרא היום המרכז הרפואי הלאומי ואחר כך מונה כמנהל כל בית החולים היהודי. הוא עסק בעבודה מדעית בהיקף גדול, במיוחד בנושא הפתולוגיה של חילוף החומרים, הפתולוגיה של העצב והלב וכימיה פתולוגית.

הנצחתועריכה

פסל חזה שלו מארד הוצב ברובע 13 של בודפשט. בפארק של בית החולים היהודי ברחוב סאבולצ'י (הפסל נגנב).[1]

עבודותיו החשובות ביותרעריכה

  • ניוון הרדוד Postdiphterische Lähmung 1912);
  • על כמה סוגיות בפתולוגיה של מחלת מרה (1913);
  • על שיגרון פקעת;
  • על תנאים של מטה-שחפת;
  • מחלה של אוטם שריר הלב החריף בפרקטיקה הרפואית (1916);
  • מחלות אקוטיות כביטוי ראשון של סרטן (1917);
  • על דלקת המוח (Encephalomyelitis) (1919);
  • סימפטומים של פארא-שחפת (Paratuberculosis) (1921);
  • יישום טיפולי סידן (1923);
  • Diemetatuberkulösen Krankheitszustände unter besonderer Berücksichtigung (1924);
  • על מחלות חריפות הנובעות ממחלת לב כלילית (1925);
  • ניירות רפואה פנימית של הנריק בנדיקט (1928).

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Köztérkép". אורכב מ-המקור ב-2014-05-13.