פתיחת התפריט הראשי

סִטְרָא אַחְרָא (ארמית: הצד האחר) הוא ביטוי קבלי המשמש שם כללי לכלל כוחות הטומאה והרוע, בהם עבודה זרה, שטן, מלאך המוות, כשפים, שדים, רוחות, שעירים, נחש הקדמוני, העלאה באוב, שרי אומות העולם, מלך הגויים, סמאל ולילית וקליפות. גם תאוות חומריות (יצר הרע) נקראות בספרות הקבלה בשם זה.

ביטוי זה מופיע בספר הזוהר בלבד, ואינו מופיע בתלמודים ובמדרשים.

מקור ורעיוןעריכה

אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות הוא בחירה חופשית, לצורך כך יצר האל כוחות הטוב וכנגדם כוחות הרע, כדי לאזן את ה'בחירה' ובכך ליצור סיבה לתשלום גמול[1]. כך פירשו חז"ל את הפסוק במגילת קהלת "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים[2]". בספר הזוהר מובא ש"כשם שיש דרגות והיכלות לצד הקדושה כך גם לצד הטומאה[3]" לדוגמה, לסטרא אחרא ישנם עשר ספירות טומאה, כנגד עשר ספירות של הקדושה[4] על פי הקבלה ישנה מלחמה תמידית בין כוחות הקדושה לטומאה, כוחות אלו אינם מקבילים, אלא מנוגדים זה לזה ובזמן ששולט האחד נחלש האחר[5]. לפי הזהר, שלטון הסטרא אחרא מתגבר בעיקר בשעות הלילה עד חצות.

כוחות מאגייםעריכה

  ערך מורחב – דואליזם בדתות

לפי התפיסה הקבלית, לסטרא אחרא ישנם כוחות מאגיים מעשיים לפעול בעולם. כדי לשלול את התפיסה הדואלית הפרסית מודגשת הנקודה שכוחות אלו נוצרו על ידי האל למטרות מסוימות ואין להם כח עצמי. דעה זו זהה לדעת רבי יוסי הגלילי בתלמוד, הסבור שיש לעבודה זרה כח לפעול בעולם. מאידך דעת רבי עקיבא שאין מקום לתפיסה זו. דעתו של רבי עקיבא לא התקבלה בקרב רוב מפרשי התורה הסבורים שיש מקום לתפיסה זו לדוגמה כך מסביר הרשב"ם את הכוחות המאגיים שיש לאוב וידעוני[6], הרקנטי הסביר כך את הכוח המאגי של נביא שקר או כוחם של חרטומי מצריים[7]

תניא, רבי יוסי הגלילי אומר: הגיע תורה לסוף דעתה של עבודה זרה, לפיכך נתנה תורה ממשלה בה, שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע - אל תשמע לו.
תניא, אמר רבי עקיבא: חס ושלום שהקדוש ברוך הוא מעמיד חמה לעוברי רצונו. אלא, כגון חנניה בן עזור שמתחלתו נביא אמת, ולבסוף נביא שקר.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צ עמוד א

דוגמה בולטת לכוחות סטרא אחרא, נמצאת בפרשנויות שונות אודות מצוות שעיר המשתלח שלפי הזוהר וחלק מפרשני המקרא, כביכול נותנים לסטרא אחרא שוחד, כדי שלא יקטרג[8].

בסידור התפילהעריכה

  • בסידור נוסח ספרד (המקובל בעיקר בתנועת החסידות) מובא בסדר קבלת שבת נוסח מהזוהר 'כגוונא', בה מתואר החלשות כוחות הסטרא אחרא בכניסת השבת.
  • בחלק מהסידורים לפני ברכת ביעור חמץ, מובא הנוסח "יהי רצון... וכל הסטרא אחרא וכל הקליפות... כעשן תכלה."

בפולקלורעריכה

ב-2010 הוציאה הלהקה השוודית Therion אלבום בשם Sitra Ahra (אנ').

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב מנחם מנדל כשר, "התקופה הגדולה", ירושלים תשס"א, פרק חמשה עשר "שו"ת בביאור הכינוי סטרא אחרא", עמודים 325–332 .

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף קס"ג, עמוד א'; ספר הזוהר, חלק א', דף ר"ד, עמוד ב'
  2. ^ מגילת קהלת, פרק ז', פסוק ד'
  3. ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף רס"ג, עמוד א'
  4. ^ ספירות הקדושה נקראים גם: ספירות דאצילות. ואילו ספירות הערה נקראות גם 'עשרה כתרי הכשפים של הטומאה למטה' או 'עשרה תנינים הרובצים בעשרה יאורות'. רו בזוהר חדש דף מא עמוד ב.
  5. ^ ספר הזוהר, חלק א', דף רל"ו, עמוד א'
  6. ^ ראו ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק ד'
  7. ^ שמות לב,ד
  8. ^ ראו פירוש הרמב"ן על ספר ויקרא, פרק ט', פסוק ט"ז; רעיון דומה מוזכר בספרי ההלכה אדות מנהג כריכת פרשיות התפילין בשער של עגל