הפיגוע בראס בורקה

פיגוע טרור

הפיגוע בראס בורקה (או: הטבח בראס בורקה) התרחש ב־5 באוקטובר 1985, שבת חול המועד סוכות, כששוטר משמר הגבול המצרי ירה לעבר 12 מטיילים ישראלים באתר נופש בראס בורקה שבסיני.

הפיגוע בראס בורקה
תאריך 5 באוקטובר 1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ראס בורקה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 29°12′28″N 34°44′06″E / 29.20777778°N 34.735°E / 29.20777778; 34.735
סוג פיגוע ירי עריכת הנתון בוויקינתונים
נשק נשק אוטומטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע סולימאן חאטר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוצאות האירוע

עריכה

ראס בורקה נמצאת על החוף המזרחי של חצי האי סיני, בין טאבה לנואיבה. בשנות האלפיים שכן בחוף אתר נופש בשם "באסאטה". ב־5 באוקטובר 1985 שוטר מצרי בשם סולימאן ח'אטר, ירה ב-12 מטיילים ישראלים שתיירו בו. שבעה מהנפגעים נהרגו, בהם ארבעה ילדים. חלק מההרוגים נפטרו כתוצאה מדימום שנמשך מספר שעות, בשל העיכוב שנגרם עד שהשלטונות המצריים אפשרו גישה של כוחות ההצלה למקום. חבריו ליחידה של השוטר היורה גיבו אותו, ובמשך זמן רב מנעו באיומי רובה גישה אל הפצועים מבני משפחה, וממטיילים אחרים, ובהם רופא. הוא ירה והרג גם שוטר מצרי שניסה להדוף אותו.

הנרצחים באירוע היו: חמן שלח (שופט בבית משפט השלום בירושלים, בנו של יונתן רטוש), אילנה שלח ובתם צליל (שהשתתפה כילדה בתוכנית הטלוויזיה לילדים "שיישאר בינינו"), אמיר באום, דינה ברי, אניטה גריפל (דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים) ועופרי טוראל. השלטונות המצריים פיצו כל אחת ממשפחות ההרוגים ב-107 אלף דולר.

 
בול זיכרון איראני לזכר סולימאן ח'אטר

השוטר היורה, סולימאן ח'אטר, נידון למאסר עולם והתאבד בכלא המצרי. לפני מותו, הוגדר ח'אטר כלא־שפוי על ידי גורמים מצריים, אך הוא טען שהוא שפוי ושביצע את הפיגוע לשם הגנה על ארצו. להגנתו טען, שאחת המטיילות, ילדה בת חמש, גידפה את דגל מצרים. באיראן הוצא לכבודו בול זיכרון ונקרא רחוב על שמו בטהראן. במכתב שנשלח לשר הפנים של מצרים באוגוסט 2011 על ידי 20 עורכי דין מצריים נקרא ח'אטר "גיבור לאומי" ונטען כי ישראל רצחה אותו[1].

הנצחה

עריכה

שמה של עופרי טוראל, הונצח על ספסלים ציבוריים ברחבי היישוב תמרת, בו התגוררה אמה.

השיר "פרח",[2] שנכתב על ידי צרויה להב, הולחן ידי יהודה פוליקר, ובוצע במקור על ידי גידי גוב נכתב לזכר הילדות שנהרגו בפיגוע.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • רוני שקד ובצלאל רובין, 3 ישראלים העידו בפני המצרים על 'טיול המות', ידיעות אחרונות 7 בנובמבר 1985, עמוד 3.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה