תמרת
תִּמְרַת הוא יישוב קהילתי בשיפולי הגליל התחתון לכיוון עמק יזרעאל, סמוך למושב נהלל. היישוב שייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק יזרעאל והיה הראשון מבין שבעה יישובים קהילתיים הנמצאים בתחום השיפוט של המועצה. הוא ממוקם בתוך הגן הלאומי "שמרון". בסמוך לו נמצאים תל שמרון, שרידי העיר מתקופת המקרא, בית שני והתלמוד שימרון - סימוניא, וכן שמורת טבע תל שמרון, שהיא המקום הצפוני ביותר בעולם שבו גדלה השיטה המלבינה.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 240 מטר |
| תאריך ייסוד | 1981 |
| תנועה מיישבת | המרכז החקלאי |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,291 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.7% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   תמרת  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
10 מתוך 10 |
| http://www.timrat.org.il | |
היסטוריה עריכה
תמרת נוסד בשנת 1981 ביוזמת המתיישבים, בני העמק והסביבה, ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני התיישבות ממרץ 1980[3]. קודם לכן, בין השנים 1947–1954 שהו במקום זה אנשי קיבוץ תימורים אשר עקרו מאוחר יותר לדרום הארץ. מכאן נגזר שמו הנוכחי של היישוב, כאשר "תמרתא" (ו"כפר תמרתה") היה שמו של יישוב יהודי מימי התלמוד באזור.[4] בשנת 1956 הוקמה במקום חוות תמרת להכשרת חיילים משוחררים לחקלאות.[5].
היוזמה להקמת היישוב עלתה בשנת 1976 על ידי האדריכלית ורדית (כיום דבורה) ושלמה בר-אילן, והאדריכל דני כץ. הם אספו גרעין מתיישבים מהאזור, והחלו בהליכי האישורים והתכנון. האישור הסופי התקבל על ידי וועדת השרים לענייני התיישבות וקרקע חקלאית, לאחר פגישה עם אריק שרון ב-1980. היישוב עצמו תוכנן על ידי ורדית בר-אילן ובוריס דיקרמן.[6]
תושבים עריכה
תמרת מונה למעלה מ-400 משפחות וחיים בו מעל ל-2,000 תושבים (חברי אגודה שיתופית ושוכרים). רובם עובדים מחוץ לתמרת.
מבני ציבור עריכה
ביישוב גני ילדים, אולם ספורט, מועדון נוער, בריכת שחיה, מגרשי טניס, מגרש כדור-עף חופים, מגרש כדורסל וקט רגל, ספריה, מרפאה, צרכניה, מועדון חברים ובית כנסת על שם גלעד שטוקלמן שנפל במלחמת לבנון השנייה[7].
עד שנת 2005 פעל ביישוב בית ספר יסודי (א'-ו'). כיום ילדי תמרת לומדים בבית הספר היסודי בנהלל, ובבית הספר התיכון (ז'–יב') ויצו קנדה נהלל בנהלל. היישוב מקיים פעילות קהילתית מגוונת המתבטאת באירועי תרבות וספורט לכל הגילאים ומערכת ענפה של חוגים. קבוצה מהישוב מארגנת את מרוץ הר לעמק ורבים מתושביו מתנדבים לעזרת הרצים. טקס סיום המרוץ נערך בשדות הסמוכים ליישוב. פעם בשנה מתקיים בתמרת מרוץ תמרת המקיף את היישוב.
עד 2007 פעל ביישוב קן של תנועת הנוער הנוער העובד והלומד. כיום משתייך נוער תמרת לנוער עמק יזרעאל הפועל בחסות חטיבת בני המושבים בנוער העובד והלומד.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של תמרת- סיפור מקומי תמרת(הקישור אינו פעיל) - ארכיון חי וקהילתי המתאר את התפתחות היישוב באמצעות תמונות וסרטונים
- תמרת באתר הרשות לפיתוח הגליל
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יוקמו שני ישובים חדשים - תימרת בגליל ועומר ב' בנגב, דבר, 24 במרץ 1980
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק ב', הלכה ח', תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה ח', תלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ט', הלכה י"א, תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ה, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת נידה, דף כ"ו, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ס"ב, עמוד א'.
- ^ א' מש, דבר 26/8/56 תמרת - חוות הכשרה לחיילים
- ^ האתר של האדריכלית דבורה-ורדית בר-אילן
- ^ אתר הנצחה לגלעד שטוקלמן
