ויקיפדיה

רדיוהד

להקת רוק אלטרנטיבי בריטית

רדיוהד (באנגלית: Radiohead) היא להקת רוק בריטית אשר הוקמה בשנת 1985 על ידי תום יורק, פיל סלוואי, ג'וני גרינווד, קולין גרינווד, ואד או'בריאן. בשנת 2001 דורגה הלהקה בעשירייה העליונה ברשימת "הלהקות הטובות בעולם" של מגזין טיים[1], ודורגה במקום ה-73 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון.[2] בשנת 2019 נכנסה רדיוהד להיכל התהילה של הרוק אנד רול,[3] וזכתה עד כה ב-42 פרסים מ-6 תחרויות מוזיקה שונות.

רדיוהד
Radiohead
חברי הלהקה. מימין לשמאל: פיל סלוואי, אד או'בריאן, קולין גרינווד, ג'וני גרינווד ותום יורק.
חברי הלהקה. מימין לשמאל: פיל סלוואי, אד או'בריאן, קולין גרינווד, ג'וני גרינווד ותום יורק.
מקום הקמה אבינגדון (אנ'), אוקספורדשייר, אנגליה
תקופת הפעילות מ-1985
סוגה רוק אלטרנטיבי, ארט רוק, רוק ניסיוני, מוזיקה אלקטרונית, ארט פופ
חברת תקליטים אקס-אל רקורדינגס, פרלופון רקוקדס, קפיטול רקורדס
פרסים והוקרה

• פרס גראמי לאלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר (1999, 2001, 2009)

• היכל התהילה של הרוק אנד רול (2019)
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
תום יורק (גיטרה, קלידים, שירה)
פיל סלוואי (תופים, כלי הקשה)
ג'וני גרינווד (גיטרה, קלידים, וכלים אחרים)
קולין גרינווד (גיטרה בס, קלידים)
אד או'בריאן (גיטרה, קולות רקע)

הפופולריות הרבה של הלהקה הגיעה בעקבות יציאת אלבומה השלישי משנת 1997, OK Computer, אשר זכה בפרסים רבים, נמכר בלמעלה מ-7 מיליון עותקים, והוכרז במקומות רבים כאלבום הטוב ביותר של שנות ה-90, אף על פי שהלהקה הייתה במעמד מוזיקלי ופופולרי מבוסס גם לפני כן. אלבומי הלהקה נמכרו בלמעלה מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם (נכון לשנת 2011),[4] וגרפו שישה פרסי גראמי וארבעה פרסי אייבור נובלו.

ההיסטוריה של הלהקה

עריכה

1985-1992: הקמת הלהקה והשנים הראשונות

עריכה
 
בית הספר בו חברי הלהקה הכירו באבינגדון, אוקספורדשייר.

חברי הלהקה הכירו במהלך לימודיהם בבית הספר באבינגדון, אוקספורדשייר, אנגליה.[5] תום יורק (סולן וגיטריסט) וקולין גרינווד (בסיסט) היו באותה שכבת גיל בבית הספר, אד או'בריאן (גיטריסט) ופיל סלוואי (מתופף) היו בשכבה מעליהם, ואחיו של קולין, ג'וני גרינווד (רב-נגן), היה שתי שכבות מתחת.

בשנת 1985 הם הקימו להקה בשם "On a Friday" (ביום שישי), כאשר הכוונה היא ליום החזרות הקבוע שלהם בחדר המוזיקה בבית הספר.[6]

כבר במהלך הלימודים בבית הספר הלהקה קיבלה הצעה לחתום על חוזה הקלטות בחברת התקליטים איילנד רקורדס, אבל חברי הלהקה דחו את ההצעה מאחר שרצו לסיים לימודים אקדמיים קודם.[7]

עד שנת 1987 כל חברי הלהקה (חוץ מג'וני) עזבו את אבינגדון לטובת לימודים באוניברסיטאות שונות, והמשיכו לעשות חזרות בסופי שבוע ובחגים.[8] במהלך לימודיו של יורק באוניברסיטת אקסטר הוא ניגן עם להקת "Headless Chickens", איתה ביצע שירים שבעתיד יהיו חלק משירי רדיוהד,[9] והכיר את סטנלי דונווד, אמן שבעתיד יעצב את עטיפות האלבומים של הלהקה.[10]

בשנת 1991 הלהקה התאחדה וכל חברי הלהקה שכרו דירה יחד באוקספורד, אוקספורדשייר.[11] כריס האפורד, שנכח באחד המופעים של הלהקה בעיר והתרשם מהם, ושותפו ברייס אדג' החליטו להפיק ללהקה קלטת-דמו ולהפוך למנהלים שלה (שניהם נשארו המנהלים של הלהקה עד היום).[12] הלהקה חתמה בסוף על חוזה הקלטות בחברת EMI הכולל הפקה של שישה אלבומים. לבקשת החברה, שינתה הלהקה את שמה לרדיוהד (Radiohead) בהשראת השיר "Radio Head" מהאלבום True Stories של להקת Talking Heads.

1992-1994: ‏Pablo Honey והצלחה ראשונית

עריכה

בין סוף שנת 1991 לתחילת שנת 1992 רדיוהד הקליטה את האלבום הקצר הראשון שלה Drill, אך זה נכשל במצעדים.

הלהקה המשיכה לעבוד על האלבום הבא שלה, וב-22 בפברואר 1993, הוציאה את אלבום האולפן המלא הראשון שלה Pablo Honey.[13] האלבום קיבל ביקורות ממוצעות, והגיע בשיאו למקום ה-25 במצעד האלבומים הבריטי,[14] ולמקום ה-32 במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15] האלבום מסווג בתור רוק אלטרנטיבי וגראנג'.

הלהקה הוציאה שלושה סינגלים לקידום האלבום כאשר הבולט מהם הוא השיר "Creep", שנכנס למצעד הסינגלים הבריטי והגיע בשיאו למקום השביעי במצעד.[16]

בתחילת שנת 1993 האלבום (ובעיקר הסינגל הראשון מתוכו "Creep") התחילו לצבור פופולריות בישראל בעזרתו של יואב קוטנר, שדרן רדיו ישראלי שנהג להשמיע את השיר בתוכנית שלו. הלהקה הוזמנה להופיע במועדון הרוקסן בתל אביב, מה שהפך להיות הופעתיהן הראשונות של הלהקה מחוץ לבריטניה.[17] במהלך אחת ההופעות ג'וני גרינווד הכיר את אשתו לעתיד, האמנית הישראלית שרונה קטן.[18] במהלך ההופעות רדיוהד הקדישה שירים לצוות הישראלי, גלי צה"ל, מעריצים ישראלים ועוד.

באותו הזמן, תחנות רדיו בחוף המערבי של ארצות הברית התחילו להכניס את השיר "Creep" לרשימות ההשמעה שלהן. באמצע שנת 1993, זמן קצר לאחר ביקורה בישראל, רדיוהד התחילה את סיבוב ההופעות הראשון שלה בצפון אמריקה, והוידאו קליפ של השיר נכנס לרשימת השידור של ערוץ MTV.

1994-1995: ‏The Bends והכרה ביקורתית

עריכה

ב-1 ביוני 1994 רדיוהד הוציאה את האלבום הקצר השני שלה, Itch, וב-26 בספטמבר 1994 הוציאה את האלבום הקצר השלישי, My Iron Lung.

במהלך העבודה על האלבום הקצר השלישי נייג'ל גודריץ', אז טכנאי קול, השתתף לראשונה בהפקת האלבום בשיר "Permanent Daylight". גודריץ' גם עזר בהפקת האלבום הבא, The Bends, באחד השירים באלבום, ואחר כך הפך למפיק היחיד שהלהקה עובדת איתו בכל האלבומים שיצאו מאז.

בנובמבר 1994 הלהקה סיימה את ההקלטות של אלבום האולפן הבא, The Bends, וב-13 במרץ 1995 האלבום יצא לאור. האלבום זכה לביקורות טובות יותר מאלבומם הקודם. במצעד האלבומים הבריטי האלבום הגיע למקום הרביעי,[19] ובמצעד בילבורד 200 האמריקאי הגיע למקום ה-88.[15] האלבום סווג כרוק אלטרנטיבי, בריטפופ, אינדי רוק ופוסט-גראנג', והכיל חומר מגוון ומגובש יותר מן האלבום הראשון.

שבעה מתוך 12 שירי האלבום יצאו כסינגלים ואחד, "Street Spirit (Fade Out)‎", הצליח להגיע למקום החמישי במצעד הסינגלים הבריטי. אחד משירי האלבום, "Fake Plastic Trees", דורג במקום ה-385 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון.[20]

ג'וני גרינווד אמר בראיון כי התקופה הזאת, כאשר האלבום והשירים התחילו להצליח, הייתה נקודת מפנה עבור חברי הלהקה, והם התחילו להרגיש שעשו את הבחירה הנכונה כשהפכו ללהקה.[21]

The Bends הוא אחד מתוך חמישה אלבומים של הלהקה שנבחרו להיות מדורגים ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון, כאשר זה דורג במקום ה-111. האלבומים האחרים הם: Kid A (דורג במקום ה-67), OK Computer (דורג במקום ה-162), Amnesiac (דורג במקום ה-320) ו-In Rainbows (דורג במקום ה-336).[22]

1995-1998: ‏OK Computer ופריצה לתודעה העולמית

עריכה
 
תום יורק מופיע עם רדיוהד בשנת 1998.

עד סוף שנת 1995 רדיוהד כבר הקליטה שיר אחד, "Lucky", יחד עם המפיק נייג'ל גודריץ' לאלבום האולפן הבא שלה. השיר יצא כסינגל בצרפת בדצמבר 1995, במטרה לתמוך ב-The Help Album, אלבום של ארגון הצדקה War Child.[23]

הלהקה קיבלה החלטה שאת האלבום הבא שלה תפיק לבד עם גודריץ', והתחילה לעבוד עליו בתחילת שנת 1996.

ב-21 במאי 1997 הלהקה הוציאה את OK Computer, אלבום האולפן השלישי שלה. האלבום הגיע בפעם הראשונה למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי,[24] ולמקום ה-21 במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15] בנוסף, האלבום זכה בפרס גראמי על "האלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר" של שנת 1997, פרס גראמי הראשון של הלהקה.[25]

האלבום, ששילב בין מוזיקת רוק למוזיקה אלקטרונית, היה שונה משני אלבומיה הקודמים של הלהקה וסווג כאלבום רוק אלטרנטיבי, ארט רוק ורוק מתקדם. הביקורות לאלבום היו מאוד טובות ואוהדות, ומבקרים רבים השוו את חשיבותו והשפעתו של האלבום לאלבומם של להקת הביטלס, Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band, ולאלבומם של להקת פינק פלויד, The Dark Side of the Moon.[26][27] כמו כן הוא השפיע על להקות בריטיות כמו קולדפליי, קין, ג'יימס בלאנט, טראוויס וDoves.

ארבעה שירים מהאלבום יצאו כסינגלים. שלושה מתוך ארבעת הסינגלים הגיעו לעשירייה הראשונה במצעד הסינגלים הבריטי, והסינגל שהגיע למקום הגבוה ביותר היה "Paranoid Android", שהגיע למקום השלישי במצעד. נוסף לכך, השיר "Paranoid Android" דורג במקום ה-257 ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון.[20]

זמן קצר לאחר יציאתו של האלבום לאור הלהקה הוציאה שני אלבומים קצרים המבוססים עליו (עם שירים וביצועים חדשים): No Surprises/Running from Demons ו-Airbag/How Am I Driving?‎.

1998-2002: ‏Kid A, ‏Amnesiac והמשבר

עריכה

בשנת 1998, בעיצומו של סיבוב הופעות, חברי הלהקה הוזמנו לאולפני אבי רוד במטרה להקליט את השיר "Man of War" לסרט הנוקמים משנת 1998. אחרי עבודה באולפן, חברי הלהקה לא היו מרוצים מהתוצאה שהשיגו ובחרו לוותר על ההזדמנות.

באותה תקופה המתח בין חברי הלהקה, שראו עתיד שונה ללהקה, התחיל לעלות והלהקה הייתה מאוד קרובה לפירוק.[28] כמו כן, תום יורק החל לפתח דיכאון וסבל ממחסום כתיבה, והגדיר את התקופה הזאת כאחת הנקודות הנמוכות בחייו.[29]

אף על פי שלא הופעל על הלהקה לחץ מצד חברת התקליטים להוציא אלבום חדש, שהייתה מרוצה מההצלחה של OK Computer והניחה ללהקה לפעול ביד חופשית, בתחילת שנת 1999 רדיוהד חזרו לאולפני ההקלטות עד אפריל 2000. הלהקה הקליטה מספיק חומר לאלבום כפול, וזאת הייתה הכוונה שלה בהתחלה, אך לבסוף החליטו מסיבות אומנתיות להוציא שני אלבומי אולפן באורך רגיל.[30]

אלבום האולפן הרביעי, Kid A, יצא לאור ב-2 באוקטובר 2000. לראשונה האלבום הגיע למקום הראשון הן במצעד האלבומים הבריטי,[31] והן במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15] בנוסף, האלבום זכה בפרס גראמי על "האלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר" של שנת 2000, פרס גראמי השני של הלהקה.[32]

באלבום הלהקה התרחקה אפילו יותר מהסגנון שאפיין אותה באלבומיה האחרונים, והאלבום סווג כאלקטרוני, רוק ניסיוני ופוסט-רוק. הביקורות היו מצוינות, על פי אתר Metacritic לאלבום יש ממוצע ציונים של 80 מתוך 100 (על פי 24 ביקורות).[33] לא יצאו סינגלים מהאלבום.

את אלבום האולפן החמישי, Amnesiac, הלהקה הוציאה לאור פחות משנה אחרי, ב-5 ביוני 2001. האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי,[34] ולמקום השני במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15] גם אלבום זה זכה בפרס גראמי, אם כי הפעם על "אריזת האלבום הטובה ביותר" של שנת 2001. את הפרס קיבל סטנלי דונווד.[35]

האלבום קיבל ביקורות דומות יחסית לאלבום Kid A, וממוצע הציונים על פי אתר Metacritic הוא 75 מתוך 100 (על פי 25 ביקורות).[36] האלבום סווג כאלקטרוני, רוק ניסיוני ורוק אלטרנטיבי.

יצאו שלושה סינגלים מהאלבום כאשר הבולט מתוכם, "Pyramid Song", הצליח להגיע למקום החמישי במצעד הסינגלים הבריטי.

בסוף שנת 2001 הלהקה הוציאה את I Might Be Wrong: Live Recordings, אלבום ההופעה היחיד של הלהקה.

2002-2004: ‏Hail to the Thief ועבודות סולו

עריכה
 
חברי רדיוהד בהופעה האחרונה בסיבוב ההופעות של האלבום Hail to the Thief בשנת 2004.

את אלבום האולפן השישי, Hail to the Thief, הלהקה הוציאה ב-9 ביוני 2003. חברי רדיוהד תיארו את ההקלטות של האלבום כרגועות יותר משני האלבומים הקודמים.[5] האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי,[37] ולמקום השלישי במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15] כמו כן, המפיק נייג'ל גודריץ' וטכנאי הקול דארל ת'ורפ קיבלו פרס גראמי בשל עבודתם על האלבום, על "עיבוד האלבום הטוב ביותר" של שנת 2003.[38]

הביקורות לאלבום היו מאוד טובות, והוא היווה מעין חזרה לסגנון של הלהקה בשנות ה-90. האלבום קיבל ממוצע ציונים באתר Metacritic של 85 מתוך 100 (על פי 26 ביקורות).[39] האלבום סווג כיצירת רוק אלטרנטיבי, ארט רוק, רוק ניסיוני ורוק אלקטרוני.

מהאלבום יצאו שלושה סינגלים, "There There" נחשב לסינגל המצליח ביותר והגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי.

בנוסף, שנה לאחר שחרור האלבום, בשנת 2004, הוציאה הלהקה את האלבום הקצר השישי שלה, Com Lag (2plus2isfive)‎.

אחרי יציאת אלבום האולפן והאלבום הקצר הלהקה החליטה לצאת להפסקה זמנית במטרה לאפשר לחבריה להיות עם המשפחות ולעבוד על פרויקטי סולו. ג'וני גרינווד יצר את הפסקול לסרטים "זה ייגמר בדם" ו-"Bodysong". תום יורק, הוציא באמצע שנת 2006 את אלבום הסולו הראשון שלו, The Eraser.

2004-2009: עזיבת EMI, ‏In Rainbows

עריכה

לאחר יציאתו לאור של Hail to the Thief הסתיים חוזה ההקלטות של הלהקה. הלהקה הייתה חשובה מאוד לחברה בה הייתה חתומה כל השנים האלה, EMI, והחברה ניסתה להחתים את הלהקה אצלה שוב (ניסיונות שנכשלו כאשר הלהקה הייתה מבקשת סכומי כסף מופרזים).[40][41] לבסוף, חברי הלהקה החליטו לנסות להוציא לאור בעצמם את האלבום הבא שלהם.

ב-10 באוקטובר 2007 יצא In Rainbows, אלבום האולפן השביעי של הלהקה, שהיא הקליטה מאז שנת 2005. הלהקה הוציאה את האלבום דרך אתר האינטרנט שלה ללא תג מחיר, ואפשרה לכל אדם לקבוע כמה הוא רוצה לשלם עבור אפשרות להוריד את האלבום (גם לא לשלם בכלל הייתה אפשרות). המהלך של הלהקה זיכה אותם בחשיפה עולמית ועיתונים רבים כתבו על העניין.[42] בימים שלאחר יציאת האלבום לאור הוא הורד מהאתר של הלהקה למעלה ממיליון פעמים, והמחיר הממוצע ששילם משתמש היה כ-4 אירו.[43]

הלהקה הייתה צריכה גם לחתום עם חברת תקליטים, שכן הפצה דיגיטלית באותן שנים הייתה בעייתית. לכן, הלהקה חתמה בחברת אקס-אל רקורדינגס לצורך הפצת האלבום בבריטניה (בסוף שנת 2007) ובחברת TBD רקורדס לצורך הפצה האלבום בצפון אמריקה (בתחילת שנת 2008). האלבום הגיע למקום הראשון בשני מצעדי האלבומים העיקריים: מצעד האלבומים הבריטי[44] ומצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15]

האלבום הצליח לזכות בשני פרסי גראמי: אחד על "האלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר" ואחד על "אריזת האלבום הטובה ביותר" של שנת 2008.[45] גם בביקורות האלבום הצליח מאוד, ובאתר Metacritic מחזיק בממוצע של 88 מתוך 100 (על פי 42 ביקורות).[46] האלבום מסווג כארט רוק, רוק ניסיוני, ארט פופ ואלקטרוני.

שישה שירים יצאו כסינגלים, ואף אחד מהם לא הגיע למקום גבוה במצעד הבריטי והאמריקאי. הסינגל "Nude", המצליח ביותר מהאלבום, הגיע למקום גבוה במצעדים אחרים, כמו המצעד האיטלקי, הפורטוגלי והנורווגי.

2009-2012: פרויקטים צדדיים ו-The King of Limbs

עריכה
 
תום יורק מופיע יחד עם אטומס פור פיס.

בשנת 2009 תום יורק הקים להקה נוספת, אטומס פור פיס, יחד עם נייג'ל גודריץ', פלי (בסיסט להקת רד הוט צ'ילי פפרז), ג'ואי וורנקר (מתופף שעבד עם אר.אי.אם. ובק) ומאורו רפוסקו (נגן כלי הקשה). הלהקה שהקים יצאה לסיבוב הופעות בשנת 2010 וביצעה בעיקר שירים מאלבום הסולו של יורק, The Eraser. בנוסף, באותה שנה יצא גם אלבום הסולו הראשון של פיל סלוואי, Familial.

אלבום האולפן השמיני של להקת רדיוהד, The King of Limbs, יצא ב-18 בפברואר 2011. גם הפעם הלהקה הוציאה את האלבום קודם דרך האתר שלה (אם כי הפעם עם תג מחיר, ולא סכום שהוא לבחירת המשתמש), ולאחר כשבועיים, דרך חברת התקליטים אקס-אל רקורדינגס.

למרות הצלחתם של האלבומים הקודמים, במצעד האלבומים הבריטי הוא הגיע למקום השביעי,[47] ובמצעד בילבורד 200 האמריקאי למקום השלישי.[15] גם מבחינת סינגלים יצא רק אחד, "Lotus Flower", שלא הגיע למקומות גבוהים במצעדים.

למרות הנתונים האלה, על פי מנהל הלהקה מדובר באלבום הרווחי ביותר של הלהקה עד לאותה שנה. האלבום מכר דרך האתר כ-400,000 עותקים, וחסך ללהקה את העמלה הגבוהה שהיו משלמים לחברת תקליטים על אותן מכירות.[11] גם הביקורות שהאלבום קיבל הן מאוד טובות, עם ציון ממוצע בביקורות של 80 מתוך 100 באתר Metacritic (על פי 40 ביקורות).[48] האלבום מסווג כרוק ניסיוני ואלקטרוני.

האלבום היה מסובך מדי לביצוע בסיבובי הופעות עבור חברי הלהקה והם החליטו לצרף מתופף נוסף ללהקה, קלייב דימר, שמנגן איתם בהופעות.

ב-12 ביוני 2012, רדיוהד עמדה להופיע בפארק דאונסוויו, טורונטו, קנדה. כשעה לפני פתיחת השערים הבמה קרסה, מה שגרם למותו של סקוט ג'ונסון, טכנאי תופים, ולפציעתם של שלושה אנשים.[49] בשנים שלאחר מכן המקרה הגיע לבית המשפט הקנדי, שהאשים את חברת לייב ניישן אנטרטיינמנט, מהנדס ועוד שתי חברות,[50] אך האשמות בוטלו לאחר שעברו מספר שנים ללא החלטה בתיק.[51]

2012-2014: הפסקה נוספת

עריכה

לאחר יציאתו של The King of Limbs, ולאחר שחברי הלהקה סיימו את סיבוב ההופעות של האלבום, הם נכנסו לתקופה נוספת של הפסקה.

הלהקה הנוספת של תום יורק, אטומס פור פיס, הוציאה בשנת 2013 את אלבום הבכורה שלה, Amok, ובשנת 2014 יורק הוציא אלבום סולו שני, Tomorrow's Modern Boxes.

ג'וני גרינווד יצר בשנים אלו פסקול לסרטים נוספים: "יער נורווגי" (עוד לפני ההפסקה), "המאסטר" ו"מידות רעות".

פיל סלוואי הוציא בשנת 2014 את אלבום הסולו השני שלו, Weatherhouse.

2014-2017: ‏A Moon Shaped Pool ו-OKNOTOK

עריכה

בשנת 2014 הלהקה התחילה לעבוד על אלבום האולפן התשיעי. A Moon Shaped Pool יצא לאור ב-8 במאי 2016, גם הפעם דרך אתר האינטרנט של הלהקה, אבל גם דרך חנויות אינטרנטיות. ביוני 2016 האלבום הופץ גם דרך חברת תקליטים. האלבום הגיע בשיאו למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי,[52] ולמקום השלישי במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15]

שני הסינגלים שיצאו לא הצליחו כלל, אך בביקורות האלבום הצליח מאוד והגיע לממוצע של 88 מתוך 100 בציוני הביקורות, לפי אתר Metacritic (על פי 43 ביקורות).[53] מסווג כאלבום ארט רוק.

בשנת 2017, לרגל ציון 20 שנים ליציאתו של OK Computer, הלהקה הוציאה גרסה חדשה של האלבום בשם OK Computer OKNOTOK 1997 2017. האלבום כולל, בנוסף לכל השירים מהאלבום המקורי, גם שלושה שירים חדשים שהושמטו מהאלבום בשנת 1997, וגרסאות כיסוי של שירים מהאלבום המקורי.

האלבום בגרסה החדשה הגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי,[54] ולמקום ה-23 במצעד בילבורד 200 האמריקאי.[15] באתר Metacritic הגיע האלבום לממוצע ציונים מושלם של 100.[55]

2017 ועד היום: עבודות סולו נוספות

עריכה

בשנת 2018 ג'וני גרינווד יצר פסקול לשני סרטים נוספים, "חוטים נסתרים" ו"יום נפלא". בשנת 2019 תום יורק הוציא את אלבום הסולו השלישי שלו, Anima.

ביוני 2019 הודלפו לרשת מספר שעות הקלטה מהאלבום OK Computer. הלהקה, בתגובה, הוציאה באתר שלה את האלבום MiniDiscs (Hacked)‎ לרכישה, הכולל את 16 שעות ההקלטה שהודלפו.[56]

בדצמבר 2019 הלהקה העלתה את כל הדיסקוגרפיה שלה לאתר יוטיוב.[57] ב-19 בינואר 2020 הלהקה הקימה את "Radiohead Public Library", ארכיון אינטרנטי הכולל הופעות מלאות (כולל מישראל), סרטוני מוזיקה, הופעות בטלוויזיה, כתבות מעיתונים, גרסאות ישנות של האתר שלהם, והסרט התיעודי על הלהקה Meeting People Is Easy.[58]

בנוסף, בשנת 2019 הלהקה נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.[3]

באוגוסט 2021, הוציאה הלהקה את הסינגל "If You Say the Word" מתוך אלבום אוסף בשם Kid A Mnesia.

בשנת 2023 השיר Creep שימש כשיר הנושא של הסרט שומרי הגלקסיה: חלק 3 בהיותו מייצג את דמותו של רוקט ראקון, הדמות המרכזית בסרט.

הישגים ופרסים

עריכה

עד היום, הלהקה זכתה במספר כולל של 42 פרסים מתחרויות מוזיקה שונות. העיקריים שבהם:

פרס זכיות סוגי הפרסים העיקריים
פרס גראמי 6 פרס גראמי לאלבום האלטרנטיבי הטוב ביותר (1999, 2001, 2009), פרס גראמי לאלבום הלא קלאסי המעובד הטוב ביותר (2004)
פרסי אייבור נובלו 4 פרס השיר העכשווי הטוב ביותר (1998), פרס השיר הטוב ביותר מוזיקלית וטקסטואלית (1998), פרס אלבום השנה (2008)
NME 9 פרס הסינגל הטוב ביותר (1994), פרס האלבום הטוב ביותר (1998), פרס הלהקה הטובה ביותר (2001), פרס האלבום הטוב ביותר, ופרס העבודה האומנותית הטובה ביותר לאלבום (2004), פרס ג'ון פיל על חדשנות מוזיקלית (2008)
PLUG 1 פרס אמן השנה (2008)
Q 4 פרס האלבום הטוב ביותר (1997), פרס הפעילות הטובה ביותר בעולם היום (2001, 2002, 2003)
היכל התהילה של הרוק אנד רול מקום בהיכל (2019)

עד שנת 2011, הלהקה מכרה למעלה מ-30 מיליון עותקים של האלבומים שלה.[4] כמו כן, אלבומי הלהקה זכו בארבעה פרסי אייבור נובלו ושישה פרסי גראמי: שלושה מהפרסים ניתנו ללהקה על הישגיה המוזיקליים,[25][32][45] שניים מהפרסים ניתנו על עיצוב עטיפות האלבומים לסטנלי דונווד,[35][45] ופרס אחד ניתן על עיבוד מוזיקלי של אלבום למפיק המוזיקלי נייג'ל גודריץ' וטכנאי הקול דארל ת'ורפ.[38] בנוסף, חמישה אלבומים של הלהקה היו מועמדים לפרס מרקיורי, הכי הרבה מועמדויות ללהקה אחת בהיסטוריה של הפרס.[59]

מגזין הרולינג סטון דירג את הלהקה במקום ה-73 ברשימת 100 האמנים הגדולים בכל הזמנים[2], דירג חמישה אלבומים של הלהקה ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים,[22] ודירג שני שירים של הלהקה ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.[20]

הלהקה דורגה על ידי מגזין טיים בין 10 הלהקות הטובות בעולם בשנת 2001, יחד עם U2, פורטיסהד ופאטו פו.[1] ערץ הטלוויזיה האמריקאי VH1 דירג את הלהקה במקום ה-29 ברשימת "100 האמנים הגדולים בכל הזמנים".[60] בעיתון הבריטי איבנינג סטנדרט דירגו את הלהקה במקום השלישי ברשימת "20 הלהקות הבריטיות הטובות ביותר בכל הזמנים".[61]

בשנת 2019 הלהקה נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.[3]

רדיוהד וישראל

עריכה

ג'וני גרינווד, גיטריסט הלהקה, נשוי לאמנית הישראלית שרונה קטן. הזוג הכיר בסיבוב ההופעות הראשון של הלהקה בישראל, באפריל 1993, ולהם שלושה ילדים משותפים.

רדיוהד ביקרה בישראל ב-1993 לשלוש הופעות במועדון הרוקסן, תל אביב, סיבוב ההופעות הראשון שלהם מחוץ לבריטניה, ואף השתתפה בתוכנית הטלוויזיה לנוער, "תוססס".[62]

בשנת 1995, הופיעה הלהקה באצטדיון רמת גן כלהקת החימום של אר.אי.אם, ובנוסף- הופיעה בתחנת הרדיו הישראלית גלי צה"ל.

בשנת 2000, הופיעו רדיוהד בישראל במסגרת סיבוב ההופעות שבין שני אלבומיה האייקונים של הלהקה, OK Computer ו-Kid A. שתיים מההופעות התקיימו בסינרמה, תל אביב, והשלישית באמפיתיאטרון, קיסריה.

רדיוהד הופיעה בישראל פעם נוספת ב-19 ביולי 2017 בפארק הירקון, במופע שמנה כ-47,000 צופים, כך ציין תום יורק במהלך המופע.[63] הופעה זו התרחשה חרף לחצים שהופעלו מצד רוג'ר ווטרס, בסיסט להקת פינק פלויד, ואמנים אחרים החברים בארגון ה-BDS (תנועת החרם נגד ישראל) שניסו לשכנע את חברי להקת רדיוהד לבטל את הופעתם בישראל.[64] ההופעה הייתה ארוכה במיוחד ונמשכה קרוב לשעתיים וחצי. במהלכה בוצע השיר "Creep" שהלהקה נמנעת בדרך כלל לבצע. ג'וני גרינווד סלד מהשיר מלכתחילה וניסה לחבל בו, מה שהוביל ל"נביחות" הגיטרה שלפני הפזמון החוזר. טום יורק אמר בריאיון שהם מנגנים את השיר רק לפעמים, וגם אז מתחשק לו לפעמים לעצור באמצע. בין השנים 2009 ל-2016 הלהקה לא ניגנה את השיר בהופעותיה כלל.[65]

לסיבוב ההופעות האמריקאי ב-2017, נבחרו האמנים הישראלים דודו טסה והכוויתים להיות מופע החימום של הלהקה. גרינווד אף ניגן באחד מאלבומיו של טסה בעבר.

עבודת סולו

עריכה

תום יורק, סולן הלהקה, הוציא שלושה אלבומי סולו: The Eraser (בשנת 2006), Tomorrow's Modern Boxes (בשנת 2014) ו-Anima (בשנת 2019). כמו כן, יורק הקים את הלהקה אטומס פור פיס יחד עם נייג'ל גודריץ' (המפיק מוזיקלי של רדיוהד), פלי (בסיסט להקת רד הוט צ'ילי פפרז), ג'ואי וורנקר (מתופף שעבד עם אר.אי.אם. ובק) ומאורו רפוסקו (נגן כלי הקשה). עם הלהקה יורק מבצע, בין היתר, גם שירים של רדיוהד וגם שירים מאלבומי הסולו שלו.

ג'וני גרינווד, הגיטריסט המוביל בלהקה, הוציא אלבום סולו אחד, Junun, בשנת 2015. בנוסף, יצר פסקול למספר סרטים, ביניהם: "זה ייגמר בדם", "יער נורווגי", "המאסטר" ו"חוטים נסתרים".

פיל סלוואי, מתופף הלהקה, הוציא שני אלבומי סולו: Familial (בשנת 2010) ו-Weatherhouse (בשנת 2014).

קולין גרינווד, בסיסט הלהקה, ואד או'בריאן, גם גיטריסט, לא הוציאו אלבומי סולו ועבודתם מחוץ ללהקה זניחה.

חברי הלהקה

עריכה

חברי הלהקה מהקמתה עד היום הם:

נגנים נוספים בהופעות חיות:

דיסקוגרפיה

עריכה

אלבומי אולפן

עריכה

מיני-אלבומים

עריכה

אלבומי הופעה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: רדיוהד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רדיוהד

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Butler, Rhett (2001-09-15). "Best Bands: And Our Winners Are..." Time (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-781X. נבדק ב-2020-07-26.
  2. ^ 1 2 Rolling Stone, Rolling Stone, 100 Greatest Artists, Rolling Stone, ‏2010-12-03 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 Matthew Strauss, Radiohead Rock Hall 2019 Induction: David Byrne Introduces, Only Ed and Phil Show Up, Pitchfork (באנגלית)
  4. ^ 1 2 BBC - Press Office - BBC Worldwide takes exclusive Radiohead performance to the world, www.bbc.co.uk (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Don't worry, be happy, The Sydney Morning Herald, ‏2003-06-14 (באנגלית)
  6. ^ Radiohead interview: The Golden Age of Radiohead | Guitar World, web.archive.org, ‏2017-09-03
  7. ^ BBC Radio 4 - Desert Island Discs - Ten things we learned from Thom Yorke's Desert Island Discs, BBC (באנגלית)
  8. ^ Alex Ross: The Rest Is Noise: The Searchers: Radiohead's unquiet revolution, web.archive.org, ‏2008-02-14
  9. ^ Evan Minsker, Rare Footage Surfaces of Thom Yorke Performing "High and Dry" With Pre-Radiohead Band, Pitchfork (באנגלית)
  10. ^ Eyestorm : Artist : Stanley Donwood, web.archive.org, ‏2007-05-16
  11. ^ 1 2 David Fricke, David Fricke, Radiohead Reconnect, Rolling Stone, ‏2012-04-26 (באנגלית)
  12. ^ Radiohead have not yet decided whether to stream new album, says man from their management firm, the Guardian, ‏2016-04-15 (באנגלית)
  13. ^ גל אוחובסקי, תקליטים חדשים - רדיוהד - אן אם סי, חדשות, 4 במרץ 1993
  14. ^ Official Albums Chart Top 75 - 28 February 1993 - 06 March 1993 | Official Charts Company, www.officialcharts.com (באנגלית)
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 "Radiohead | Billboard". Billboard. נבדק ב-2020-07-26.
  16. ^ Official Singles Chart Top 75 | Official Charts Company - 12 September 1993 - 18 September 1993, www.officialcharts.com (באנגלית)
  17. ^ Forget the BDS Plea: Radiohead Loves Tel Aviv and Tel Aviv Loves it Back., Tablet Magazine, ‏2017-04-25 (באנגלית)
  18. ^   יהודה נוריאל, דאבלין, הכל במקום הנכון, באתר "ידיעות אחרונות", 11 ביולי 2017
  19. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 04 February 1996 - 10 February 1996, www.officialcharts.com (באנגלית)
  20. ^ 1 2 3 Rolling Stone, Rolling Stone, 500 Greatest Songs of All Time, Rolling Stone, ‏2011-04-07 (באנגלית)
  21. ^ דייב דימרטינו, Give Radiohead to Your Computer, LAUNCH, 1997
  22. ^ 1 2 Rolling Stone, Rolling Stone, 500 Greatest Albums of All Time, Rolling Stone, ‏2012-05-31 (באנגלית)
  23. ^ Kevin Courtney, Radiohead calling, The Irish Times (באנגלית)
  24. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 22 June 1997 - 28 June 1997, www.officialcharts.com (באנגלית)
  25. ^ 1 2 40th Annual GRAMMY Awards, GRAMMY.com, ‏2017-11-28 (באנגלית)
  26. ^ טים פוטמן, Welcome to the Machine: OK Computer and the Death of the Classic Album, New Malden: Chrome Dreams, 2007, ISBN 978-1-84240-388-4
  27. ^ OK Computer - Blender, web.archive.org, ‏2009-09-27
  28. ^ דני אקלסטון, Q Magazine – October 2000 – By Danny Eccleston, מגזין Q, אוקטובר 2000
  29. ^ Debra Filcman, Radiohead's 'Man of War': Everything You Need to Know About the 'OK Computer' Bonus Tracks, Diffuser.fm (באנגלית)
  30. ^ MTV Music - Radiohead, web.archive.org, ‏2008-03-11
  31. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 08 October 2000 - 14 October 2000, www.officialcharts.com (באנגלית)
  32. ^ 1 2 43rd Annual GRAMMY Awards, GRAMMY.com, ‏2017-11-28 (באנגלית)
  33. ^ Kid A by Radiohead (באנגלית), נבדק ב-2020-07-28
  34. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 10 June 2001 - 16 June 2001, www.officialcharts.com (באנגלית)
  35. ^ 1 2 44th Annual GRAMMY Awards, GRAMMY.com, ‏2017-11-28 (באנגלית)
  36. ^ Amnesiac by Radiohead (באנגלית), נבדק ב-2020-07-28
  37. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 15 June 2003 - 21 June 2003, www.officialcharts.com (באנגלית)
  38. ^ 1 2 46th Annual GRAMMY Awards, GRAMMY.com, ‏2017-11-28 (באנגלית)
  39. ^ Hail To The Thief by Radiohead (באנגלית), נבדק ב-2020-07-28
  40. ^ EMI split blamed on Radiohead's £10m advance demands, The Independent, ‏2007-12-29 (באנגלית)
  41. ^ Patrick Doyle, Patrick Doyle, Radiohead Talk Rock Hall Induction: 'It's a Big F-cking Deal', Rolling Stone, ‏2019-03-30 (באנגלית)
  42. ^ Pareles, Jon (2007-12-09). "Pay What You Want for This Article". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-07-28.
  43. ^ Radiohead Returning To The Road In 2008 | Billboard, web.archive.org, ‏2013-04-02
  44. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 06 January 2008 - 12 January 2008, www.officialcharts.com (באנגלית)
  45. ^ 1 2 3 51st Annual GRAMMY Awards, GRAMMY.com, ‏2017-11-28 (באנגלית)
  46. ^ In Rainbows by Radiohead (באנגלית), נבדק ב-2020-07-28
  47. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company, www.officialcharts.com (באנגלית)
  48. ^ The King of Limbs by Radiohead (באנגלית), נבדק ב-2020-07-28
  49. ^ "Radiohead stage fall kills one". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-06-17. נבדק ב-2020-07-28.
  50. ^ CBC News, Live Nation, engineer charged in Radiohead stage collapse, cbc.ca, ‏June 8, 2013
  51. ^ Katie Nicholson, 'I feel so let down by Canada': Radiohead and drum tech's parents demand answers in his Toronto death, cbc.ca, ‏Nov 29, 2017
  52. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 13 May 2016 - 19 May 2016, www.officialcharts.com (באנגלית)
  53. ^ A Moon Shaped Pool by Radiohead (באנגלית), נבדק ב-2020-07-28
  54. ^ Official Albums Chart Top 100 | Official Charts Company - 30 June 2017 - 06 July 2017, www.officialcharts.com (באנגלית)
  55. ^ OK Computer: OKNOTOK 1997-2017 by Radiohead (באנגלית), נבדק ב-2020-07-28
  56. ^ Beaumont-Thomas, Ben (2019-06-11). "Radiohead release hours of hacked MiniDiscs to benefit Extinction Rebellion". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-07-28.
  57. ^ in Music | December 21st, 2019 5 Comments, Radiohead Puts Every Official Album on YouTube, Making Them All Free to Stream, Open Culture (באנגלית)
  58. ^ Radiohead Open 'Public Library' With Rarities, Videos, Hard-to-Find Merch & More, Billboard, ‏2020-01-20
  59. ^ Elias Leight, Elias Leight, David Bowie, Radiohead and More Nominated for Mercury Prize, Rolling Stone, ‏2016-08-04 (באנגלית)
  60. ^ VH1 100 Greatest Artists Of All Time - Stereogum, web.archive.org, ‏2015-04-12
  61. ^ The 20 greatest British rock bands of all time, Evening Standard, ‏2017-11-07 (באנגלית)
  62. ^ רדיוהד בתוכנית הטלוויזיה תוססס, 1993, כאן 88, פורסם: 20 ביולי 2020
  63. ^ מיכל קליינברג, רדיוהד בישראל: ככה בדיוק הופעה צריכה להרגיש, באתר חדשות 13, 20 ביולי 2017
  64. ^ רוג'ר ווטרס: "רדיוהד החליטו שיופיעו בתל אביב - לא אקלל אותם או אנזוף בהם", באתר ynet, 29 באפריל 2017
  65. ^ Subscribe, Radiohead still hate ‘Creep’, but they played it last night, diymag.com (באנגלית)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רדיוהד&oldid=40012024"