הפסקת אש אולימפית

הפסקת אש אולימפית היא מסורת שמקורה מיוון העתיקה החל משנת 776 לפני הספירה. הפסקת אשיוונית עתיקה Ἐκεχειρίας, במשמעות "הנחת כלי הנשק") הוכרזה לפני ובמהלך המשחקים האולימפיים כדי להבטיח שעיר-המדינה (פוליס) המארחת של המשחקים לא תותקף ושהמתחרים והצופים יוכלו להגיע למשחקים בבטחה ולשוב מהם.

ב-1992 חידש הוועד האולימפי הבינלאומי את המסורת כאשר קרא לכל האומות לשמור על הפסקת אש במהלך המשחקים האולימפיים המודרניים. הפסקת האש חודשה על ידי החלטת האומות המאוחדות מספר 48/11 מ-25 באוקטובר 1993,[1] וכן בהצהרת המילניום של האומות המאוחדות שהתייחסה לשלום העולם ולביטחונו.[2]

ב-1996 לקחה ועדת המכרז האולימפי על עצמה את המחויבות לחדש את הפסקת האש האולימפית ולקדם אותה בעולם באמצעות מרוץ הלפיד האולימפי. שלוש שנים לאחר מכן, הכריז הוועד האולימפי הבינלאומי על הקמת "מוסד הפסקת האש האולימפית הבינלאומי" (International Olympic Truce Foundation) ומרכז הפסקת האש האולימפית הבינלאומית בשיתוף פעולה עם יוון.[3] החזון היה להגן על האינטרסים של הספורטאים והספורט, ולקדם את עקרונות השלום בעת החדשה. כל אחת מהערים המארחות עודדה לכלול את המשמעות ואת הרוח של הפסקת האש האולימפית בתכנון ובהערכות למשחקים.

במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה עריכה

במהלך המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, נשמרה הפסקת אש (ביוונית עתיקה: Ἐκεχειρίας). שלושה שליחים יצאו מעיר המדינה אליס, שבתחומיה שכנה אולימפיה והיא זו שארגנה את המשחקים האולימפיים, אל הערים המשתתפות לפני תחילת כל סבב של משחקים אולימפיים, כדי להודיע על תחילת הפסקת האש.[4] באותם זמנים נאסר על צבאות להיכנס לאולימפיה. נאסר קיומם של סכסוכים משפטיים והטלת עונש מוות. הפסקת האש, שמטרתה העיקרית הייתה לאפשר למתחרים ולמבקרים לנסוע בבטחה אל המשחקים, נשמרה בדרך כלל.[4] תוקידידס כתב על מקרה בו נאסר על ספרטה להשתתף במשחקים, ומפרי הפסקת האש נקנסו בסכום של 2,000 מינה על תקיפת העיר לפראום במהלך הפסקת האש האולימפית. הספרטנים ערערו על הטלת הקנס וטענו שהפסקת האש טרם נכנסה לתוקף.[5]

במשחקים האולימפיים המודרניים עריכה

המטרות עריכה

באמצעות תפישה עולמית וסמלית זו, מטרות הפסקת האש האולימפית הן:

  • גיוס ונער לקידום האידיאלים האולימפיים.
  • שימוש בספורט כדי ליצור קשרים בין קהילות בעימות.
  • הצעת סיוע הומניטרי למדינות במלחמה.
  • יצירת חלון הזדמנויות לדיאלוג ופיוס.

יוזמות עריכה

אולימפיאדת לונדון 2012 עריכה

ב-22 באפריל 2011 פתח חבר בית הלורדים הלורד מייקל בייטס (אנ') בצעדה שאורכה היה מעל 4,800 ק"מ מאולימפיה ללונדון כדי להאיר באור הזרקורים את ההזדמנות להגשים את הפסקת האש האולימפית במהלך אולימפיאדת לונדון. "הצעדה למען הפסקת האש" של הלורד בייטס הצליחה בהשגת הבטחות מכמה ממשלות לחתימה וליישום של הפסקת האש. צעדתו של הלורד בייטס זכתה לתמיכת משרד החוץ הבריטי וב-15 בפברואר 2012 הוא הגיע ללונדון והמשיך לקדם את רעיון הפסקת האש האולימפית.

הממלכה המאוחדת קידמה את רעיון הפסקת האש האולימפית הן בתוכה והן ברחבי העולם. הוועדה המארגנת של אולימפיאדת לונדון ארגני פעילויות לשביתת נשק בבריטניה כולל: "היכונו לשביתת הנשק האולימפית" (Get Set for the Olympic Truce), שעודדה צעירים ברחבי בריטניה ללמוד על ההיסטוריה של הפסקת האש האולימפית, לקיים דיונים על משמעות הפסקת האש האולימפית עבורם ולקיים פעילות לקידום השלום בבתי הספר שלהם ובקהילותיהם. הפעילות הזאת התקיימה ביותר מ-20,000 בתי ספר ברחבי הממלכה.

"השראה להפסקת אש" (Truce Inspire) הייתה תוכנית שבמסגרתה הוועדה המארגנת חיפשה תוכניות שקיבלו השראה ממשחקי לונדון שבהן נעשה שימוש בספורט או בפעילות תרבותית כדי לקדם פתרון סכסוכים, פיוס ושלום. הוועדה המארגנת קיימה מספר מיזמים, כולל: מיזם בהובלת אוניברסיטת אלסטר שעשה שימוש בספורט כדי לקדם יישוב סכסוכים ברחבי המגזר החינוכי; מיזם שנתן את ההזדמנות ל-200 בתי ספר לנהל דיונים על רעיון שביתת הנשק האולימפית על פי דגם של ועידת האו"ם; ומיזם שעשה שימוש בפעילות ספורטיבית להפגיש צעירים מקהילות בלונדון שהושפעו ממלחמות כנופיות. תוכנית האמנות האולימפית ופסטיבל לונדון - 2012, שאורגנו על ידי הוועד המארגן והארגון החוץ-ממשלתי "שלום ליום אחד" (Peace One Day) ניהל סדרה של מיזמי סרטים בהם צעירים בגיל 14 עד 25 הוזמנו ליצור סרטים שהתמקדו ברעיון הפסקת האש. הוועד המארגן גם קיים בשותפות עם מיזם "שלום ליום אחד" סדרה של קונצרטים כחלק מפסטיבל לונדון של 2012.

ב-28 במאי 2012, במהלך ביקורו של שר החוץ הבריטי ויליאם הייג במוסקבה, הוא נפגש עם עמיתו הרוסי סרגיי לברוב, וכהכרה בתפקיד המשותף של ארצותיהם באירוח המשחקים האולימפיים של 2012 ובזו של 2014, הם הסכימו לפעול יחדיו לקדם את האידיאלים של הפסקת האש האולימפית ולתמוך בהם.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה