הלפיד האולימפי

סמל המשחקים האולימפיים

הלפיד האולימפי (לעיתים: האש האולימפית) הוא מהסמלים המזוהים ביותר עם המשחקים האולימפיים. מסורת הדלקת הלפיד האולימפי החלה עוד ביוון העתיקה: במשחקים האולימפיים שהתקיימו שם, תפקידו של הלפיד האולימפי, שנשמר דולק בכל תקופת המשחקים, היה להזכיר את גנבת האש מהאל היווני זאוס על ידי פרומתאוס. עם תום המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה גם מסורת הדלקת הלפיד האולימפי נשכחה. היא חודשה רק 1535 שנה לאחר מכן, באולימפיאדת אמסטרדם (1928). "מרוץ הלפיד" המסורתי המתרחש לפני המשחקים האולימפיים, ובו רצים מעבירים את הלפיד באזורים רבים עד שהוא מגיע לבסוף לאתר המשחקים, נוסד בידי קרל דיים, נשיא הוועדה המארגנת של אולימפיאדת ברלין שהתקיימה בגרמניה הנאצית. דיים ייסד את הריצה עם הלפיד כדי לפאר את הרייך השלישי, ואף על פי כן המסורת נמשכת עד לימינו. באופן מסורתי, הלפיד מודלק על ידי ריכוז קרני השמש בעזרת מראה, ואלה מציתים ענף עץ זית. מהענף הבוער מדליקים מנורת שמן עתיקה. המנורה מדליקה את הלפיד, ומשם מתחיל המסע. הדלקה זו נעשית בטקס רב רושם באולימפיה שביוון.

ספורטאי נושא את הלפיד האולימפי
הלפיד של אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) עובר דרך סינסינטי, אוהיו
הלהבה האולימפית של אולימפיאדת הלסינקי (1952)
לי נינג, מתעמל סיני, שהדליק את הלהבה האולימפית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג (2008)
הלהבה האולימפית בטקס הפתיחה של אולימפיאדת אתונה (2004)
פאבו נורמי מדליק את האש האולימפית באולימפיאדת הלסינקי (1952)
הלהבה באולימפיאדת ונקובר (2010)
אינגריד ברגמאנס נושאת את הלפיד בבריסל
הלהבה האולימפית באולימפיאדת טורינו (2006)

היסטוריה עריכה

האולימפיאדה העתיקה עריכה

בימי קדם, נחשבה האש לדבר מקודש בעיני עמים רבים, כולל היוונים. בשל חשיבות האש, במקדשים רבים שמרו כל הזמן את האש בוערת.

במהלך האולימפיאדה בעת העתיקה נהגו להקריב קורבנות לזאוס. בטקסים אלה, הכהנים הדליקו משואה והספורטאי שזכה במרוץ הדליק את האש על המזבח והקריב קורבנות.

העידן המודרני עריכה

בשנת 1928 במשחקי האולימפיאדה באמסטרדם המנהג חודש והודלקה להבה אולימפית במגדל באמסטרדם. המנהג של העברת הלפיד מיוון לאצטדיון חודש בשנת 1936 באולימפיאדה בברלין על ידי קרל דיאם מארגן המשחקים. הלפיד הובל במשך 3,187 ק"מ על ידי 3,331 רצים בתוך שנים עשר ימים ועשרה לילות מיוון לברלין. מטרת המסע הייתה להאדיר את שמו של היטלר.

מסלולים עריכה

הלפיד מתחיל את מסעו ביוון שם הוא מודלק בטקס חגיגי ומרשים ומשם הוא ממשיך את מסלולו על גבי כלים שונים לארץ המארחת. לדוגמה:

מבעירי הלפיד ונושאיו עריכה

אחרי סיום העברת הלפיד והגעתו לאצטדיון מקבל ספורטאי את הלפיד ומדליק איתו את הלהבה. לרוב הספורטאי הוא אלוף אולימפי מפורסם מהמדינה המארחת.

במקרים אחדים, לא ספורטאים הדליקו את הלהבה לדוגמה: הרץ היפני יושינורי סאקאי שנולד בהירושימה ב-6 באוגוסט 1945, היום שבו הנשק הגרעיני הרס את העיר הדליק את הלהבה כשהמשחקים נפתחו בטוקיו ב-1964 והוא סימל את תחייתה של יפן לאחר המלחמה. ב-1976 במונטריאול, הדליקו את הלהבה שני נערים - האחד מהחלק הדובר צרפתית של המדינה, ואחד מהחלק הדובר אנגלית - מה שבא לסמל את האחדות של קנדה.

מדליקי הלהבה
אולימפיאדה שם הספורטאי/ת שהדליק/ה את הלפיד האולימפי ענף ספורט
ברלין 1936 פריץ שליגן אתלטיקה
לונדון 1948 ג'ון מארק אתלטיקה
אוסלו 1952 אייגיל ננסן לא ספורטאי
הלסינקי 1952 פאבו נורמי והנס קולמיינן אתלטיקה
קורטינה ד'אמפצו 1956 גבידו קרולי החלקה מהירה
מלבורן 1956 רון קלארק אתלטיקה
סקוואוו ואלי 1960 קן הנרי החלקה מהירה
רומא 1960 ג'אנקרלו פריס אתלטיקה
אינסברוק 1964 יוזף רידר סקי אלפיני
טוקיו 1964 יושינורי סקארי אתלטיקה
גרנובל 1968 אלן קלמט החלקה אמנותית על הקרח
מקסיקו סיטי 1968 אנריקטה בסיליו אתלטיקה
סאפפורו 1972 בידקי טקאדה לא ספורטאי
מינכן 1972 גינטר צאן אתלטיקה
אינסברוק 1976 קריסטי האס ויוזף פיסטמנטל סקי אלפיני ולוז'
מונטריאול 1976 סנדרה הנדרסון וסטפן פרפונטיין התעמלות ואתלטיקה
לייק פלאסיד 1980 צ'ארלס גוג'ינו לא ספורטאי
מוסקבה 1980 סרגיי בלוב כדורסל
סרייבו 1984 סנדרה דוברבצ'יץ' החלקה אמנותית על הקרח
לוס אנג'לס 1984 רייפר ג'ונסון אתלטיקה
קלגרי 1988 רובין פרי החלקה אמנותית על הקרח
סיאול 1988 צ'ונג סומן, שון מיצ'ונג, קים וונטק שני שאינם ספורטאים ואתלטיקה
אלברוויל 1992 מישל פלאטיני, פרנסוא-קיריל גרנג' כדורגל וסקי אלפיני
ברצלונה 1992 אנטוניו רבולו קשתות
לילהאמר 1994 הנסיך הוקון לא ספורטאי
אטלנטה 1996 מוחמד עלי איגרוף
נאגנו 1998 מידורי איטו החלקה אמנותית על הקרח
סידני 2000 קתי פרימן אתלטיקה
סולט לייק סיטי 2002 שחקני נבחרת ההוקי קרח של ארצות הברית באולימפיאדת לייק פלאסיד (1980) בראשות הקפטן, מייק ארוזיאונה הוקי קרח
אתונה 2004 ניקולס קקלמנקיס שיט
טורינו 2006 סטפניה בלמונדו סקי קרוס קנטרי
בייג'ינג 2008 לי נינג התעמלות
ונקובר 2010 סטיב נאש, ננסי גרין, וויין גרצקי, קטריונה לה מיי דואן כדורסל, סקי אלפיני, הוקי קרח, החלקה מהירה
לונדון 2012 שבעה ספורטאים צעירים. כל אחד נבחר על ידי אלוף אולימפי בריטי אתלטיקה, שיט, חתירה
סוצ'י 2014 אירינה רודנינה, ולדיסלב טרטיאק החלקה אמנותית על הקרח, הוקי קרח
ריו דה ז'ניירו 2016 ונדרליי דה לימה אתלטיקה
פיונגצ'אנג 2018 קים יו-נה החלקה אמנותית על הקרח
טוקיו 2020 נאומי אוסקה טניס

מחאות עריכה

במהלך השנים הפגנות רבות נערכו נגד הובלת הלפיד ולעיתים גם נגד הממשל שמארח את האולימפיאדה. לדוגמה בשנת 2008 כשהלפיד התארח בסין ניסו לכבות אותו מספר פעמים פעילים טיבטים שמחאו על הנהגת השלטון הסיני כלפי עמם[1].

דגמי הלפידים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הלפיד האולימפי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה