דוד ססולי

עיתונאי ופוליטיקאי איטלקי

דַוִד מַרִיַה סַסוֹלִיאיטלקית: David Maria Sassoli; נולד ב-30 במאי 1956) הוא פוליטיקאי ועיתונאי איטלקי, חבר המפלגה הדמוקרטית האיטלקית המכהן כחבר הפרלמנט האירופי משנת 2009 והחל מיולי 2019, כנשיא הפרלמנט האירופי.[1][2]

דוד ססולי
David Sassoli 2019 (cropped).jpg
לידה 30 במאי 1956 (בן 64)
פירנצה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
השכלה אוניברסיטת פירנצה
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, מגיש חדשות עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית האיטלקית
davidsassoli.com
נשיא הפרלמנט האירופי
3 ביולי 2019 – מכהן
(שנה ו־16 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דַוִד מַרִיַה סַסוֹלִי נולד בפירנצה בשנת 1956. במהלך שנות השבעים סיים את לימודי מדעי המדינה באוניברסיטת פירנצה. את הקריירה העיתונאית שלו החל בעבודה עם עיתונים מקומיים וסוכנויות חדשות קטנות ואז החל לעבוד עם מערכת העיתון "Il Giorno" ברומא. ביולי 1986 קיבל את תעודת העיתונאי שלו. במשך כשבע שנים סיקר את האירועים החדשותיים והפוליטיים המרכזיים, והיה עד לאירועים היסטוריים כמו נפילת חומת ברלין ב-9 בנובמבר 1989.[3]

בשנת 1992 החל בקריירה הטלוויזיונית שלו כשהחל לעבוד ככתב חדשות ברשת TG3 (אנ'). בשנת 1996 הוא הנחה את התוכנית " Cronaca in diretta" (בתרגום חופשי לעברית: "סיקור חי"). לאחר מספר שנים הוא מונה לקריין ברשת TG1 (אנ'), תפקיד שבעקבותיו הפך לאחד העיתונאים הבולטים והפופולריים באיטליה.[4] בשנת 2007, כאשר ג'יאני ריוטה (אנ') מונה למנהל החדש של TG1, ססולי מונה לסגנו.[5]

קריירה פוליטיתעריכה

 
ססולי, 2010

בשנת 2009 עזב ססולי את הקריירה העיתונאית שלו בכדי להיכנס לפוליטיקה האירופית. הוא הצטרף למפלגת המרכז-שמאל, המפלגה הדמוקרטית (PD) והתמודד בבחירות 2009 לפרלמנט האירופי באיטליה, מטעם מחוז מרכז איטליה. ב־7 ביוני הוא נבחר לחבר הפרלמנט, והיה למועמד בעל מספר הקולות הגבוה ביותר במחוז בחירתו.[6][7] משנת 2009 עד שנת 2014 שימש כמנהיג משלחת המפלגה הדמוקרטית האיטלקית בפרלמנט.

ב-9 באוקטובר 2012, הציג ססולי את מועמדותו בבחירות המקדימות למועמד השמאל-מרכז לראשות העיר רומא בבחירות המוניציפליות באיטליה 2013. הוא סיים במקום השני עם 26% מהקולות, מאחורי הסנטור איגנאציו מרינו (אנ') שקיבל 55%, ולפני שר התקשורת לשעבר פאולו ג'נטילוני. מרינו שנבחר למועמד השמאל מרכז נבחר לבסוף לאחר שהביס את מועמד הימין המכהן ג'יאני אלמנו (אנ').[8]

בבחירות 2014 לפרלמנט האירופי באיטליה נבחר ססולי מחדש לפרלמנט האירופי.[9] מפלגתו, המפלגה הדמוקרטית השיגה הישג גדול בבחירות אלו וקיבלה 41% מסך קולות הבוחרים.[10]

ב-1 ביולי 2014 נבחר ססולי לסגן נשיא הפרלמנט האירופי ברוב של 393 קולות, נתון הצבעה שהפך אותו למועמד הסוציאליסטי הנבחר השני בכמות הקולות שקיבל בהיסטוריה.[11][12]

נשיא הפרלמנט האירופיעריכה

בבחירות 2019 לפרלמנט האירופי באיטליה, נבחר ססולי פעם נוספת לפרלמנט האירופי, עם 128,533 קולות.[13] ב-2 ביולי 2019, הוא הוצע כמועמדה של הברית הפרוגרסיבית של הסוציאליסטים והדמוקרטים (S&D) לנשיא הפרלמנט האירופי החדש.[14] למחרת נבחר ססולי לנשיא על ידי האספה עם 345 קולות בעדו, והחליף את קודמו אנטוניו טאיאני.[15] הוא האיטלקי השביעי המכהן בתפקיד.

בנאום כניסתו לתפקיד דיבר על הפרויקט האירופי כחלום של שלום ודמוקרטיה. לדבריו, אזרחי אירופה הראו שהם עדיין מאמינים בפרויקט ודיברו על כך שהם גאים בגיוון האירופי.[16] הוא הוסיף כי "אירופה תהיה חזקה יותר רק עם פרלמנט שממלא תפקיד חשוב יותר". [17]

פעולתו הראשונה בתפקיד הייתה לחלוק כבוד לכל קורבנות הטרור באירופה, כשהוא נכח באחד מאתרי פיגועי מרץ 2016 בבריסל. הוא אמר: "עלינו לחלוק כבוד לקורבנות בבירת אירופה. עלינו להנציח את אזרחי אירופה שהיו קורבנות להתקפות אלה. זוהי מחווה לכל קורבנות הטרור. רציתי להתחיל את תקופתי כנשיא במעשה סמלי זה."[18]

 
ססולי עם עבדאללה השני, מלך ירדן בבריסל, 2019

ב-19 בדצמבר 2019 ססולי דרש את שחרורו של אוריול ז'ונקראס (אנ'), סגן נשיא קטלוניה לשעבר שנבחר לחבר הפרלמנט האירופי ונכלא לאחר המשבר החוקתי בספרד (אנ') בשנת 2017. כחבר הפרלמנט האירופי, ז'ונקראס זוכה לחסינות פרלמנטרית. ססולי דרש משלטונות ספרד לציית לפסק הדין של הפרלמנט האירופי ולשחררו.[19]

 
ססולי בפגישה עם מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו בבריסל, 2019
 
ססולי בפגישה עם ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון במעונו ברחוב דאונינג 10 בלונדון, 2019

חיים אישייםעריכה

דייוויד ססולי נשוי לאלסנדרה ויטוריני, ולהם שני ילדים.[20]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דוד ססולי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Home | David Maria SASSOLI | MEPs | European Parliament". European Parliament. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  2. ^ Baume, Maïa de La (3 ביולי 2019). "David Sassoli elected European Parliament president". POLITICO. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  3. ^ BIOGRAFIA, David Sassoli, ‏2017-12-06 (באיטלקית)
  4. ^ "David Sassoli eletto presidente dell'Europarlamento al 2° scrutinio". L'HuffPost (באיטלקית). 3 ביולי 2019. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  5. ^ "David Sassoli – biografia Raiuno Raidue". 22 ביוני 2008. אורכב מ-המקור ב-22 June 2008. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  6. ^ "Berlusconi fallisce l'obiettivo tre milioni Nell'Idv De Magistris batte Di Pietro". La Repubblica. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  7. ^ "Europee: le preferenze raccolte dai candidati del Pd". Sky TG24. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  8. ^ "Elezioni Comunali 2013, Liste e risultati: Roma". La Repubblica. 10 ביוני 2013. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2013. 
  9. ^ "Partito Democratico – Liste e candidati – Italia – Elezioni Europee – 25 maggio 2014". la Repubblica (באיטלקית). בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  10. ^ "Renzi stravince il "derby" con Grillo Pd al 40,8%, M5S 20 punti indietro". Corriere della Sera (באיטלקית). 25 במאי 2014. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  11. ^ "I nuovi vicepresidenti del Parlamento europeo". Il Post (באיטלקית). 2 ביולי 2014. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  12. ^ "Sassoli David". Eurodeputatipd.eu (באיטלקית). בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  13. ^ "Speciale Elezioni Ue: liste, candidati ed eletti in Italia". la Repubblica. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  14. ^ "Parlamento Ue, in corso la votazione. Sassoli in pole per la presidenza". Il Sole 24 ORE (באיטלקית). בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  15. ^ "Italian chosen as European Parliament president". BBC. 3 ביולי 2019. בדיקה אחרונה ב-3 ביולי 2019. 
  16. ^ "Who is the new European Parliament president David-Maria Sassoli?". euronews.com. 3 ביולי 2019. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  17. ^ "European Parliament: Who is David Sassoli". Deutsche Welle. 3 ביולי 2019. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  18. ^ "EP President Sassoli paid tribute to victims of terrorism in Europe | News | European Parliament". European Parliament. 7 במאי 2019. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2019. 
  19. ^ "Junqueras immunity: European Parliament President calls on Spanish authorities to comply ruling". euronews. 19 בדצמבר 2019. 
  20. ^ "Biografia di David Sassoli". www.cinquantamila.it.