הפשע כולו שלי


שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט

פרמטרים [ אולפן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפשע כולו שלי
Mon crime
קובץ:Mon crime affiche.jpg
מבוסס על Mon crime עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי פרנסואה אוזון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פרנסואה אוזון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה Laure Gardette עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים איזבל הופר
Édouard Sulpice
Suzanne de Baecque
Régis Laspalès
Évelyne Buyle
פליקס לפבר
Daniel Prévost
Myriam Boyer
פבריס לוקיני
דני בון
אנדרה דוסלייה
Nadia Tereszkiewicz
Rebecca Marder
ז'אן-כריסטוף בובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Philippe Rombi
צילום מנואל דאקוסה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה ורטיגו מדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בינואר 2023 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט משטרה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב €13.7 million[1]
סרטים בסדרה תבנית:Plainlist
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפשע כולו שלי (צר') הוא סרט פשע קומי צרפתי משנת 2023 שכתב וביים פרנסואה אוזון בכיכובם של נדיה טרשקביץ', רבקה מרדר, איזבל הופרט, פבריס לוצ'יני, דני בון ואנדרה דוסולייה[2]. הסרט מתרחש בשנות ה-30 של המאה העשרים, ובמרכזו שחקנית שזוכה לפרסום מפוקפק לאחר שהיא מזוכה מאשמת רצח בטענה של הגנה עצמית. זהו עיבוד חופשי למחזה פשע צרפתי בעל אותו שם משנת 1934 מאת ז'ורז' בר ולואי ורנויל[3], אשר עובד בעבר לשני סרטים אמריקאים, True Confession (1937) ו־Cross My Heart (1946).

עלילה

עריכה

העלילה מתרחשת בפריז בשנת 1935. מדלן ורדייה היא שחקנית מובטלת ומרוששת. היא חולקת עליית גג עם חברתה פאולין מולאון, עורכת דין שמתקשה להשיג לקוחות. למדלן יש מאהב בשם אנדרה בונאר, אשר אביו הוא הבעלים של מפעל צמיגים גדול. אנדרה מתקיים ממענק חודשי צנוע מאביו.

מדלן נפגשת עם מפיק תיאטרון בשם מונפרנד, שמציע לה תפקיד קטן בהצגה, בתנאי שתהפוך למאהבת שלו. היא מסרבת, והוא מנסה לכפות עצמו עליה. היא נאבקת בו ומצליחה להימלט. לאחר חזרתה לביתה, היא זוכה לביקור מבן זוגה אנדרה, שמסביר לה שעל מנת לפתור את הקשיים הכלכליים שלהם, הוא מתכנן להינשא ליורשת עשירה ולהפוך את מדלן לפילגשו. מדלן, שקיוותה שאנדרה יתחתן איתה ויסכים לצאת לעבוד כדי להתפרנס, נתקפת יאוש.

לדירתן של שתי החברות מגיע לפתע מפקח משטרתי ועוצר את מדלן, לאחר שמפיק התיאטרון מונפראן נמצא ללא רוח חיים, ומדלן היא החשודה בהמתתו. השופט החוקר, גוסטב רבוסט, משתכנע במהירות באשמתה של מדלן, אך היא מכחישה את האשמה. השופט רבוסט מסביר לה שאם היא תטען להגנה עצמית, ייתכן שתצא זכאית במשפט. מדלן מאמצת את ההצעה, מודה בפשע, ושוכרת את שירותיה של חברתה פאולין כעורכת הדין שלה.

במהלך המשפט, מדלן ופאולין הופכות את המשפט למעין משפט ראווה המוקיע את הדיכוי של נשים בידי גברים, כאשר מדלן מעניקה פרשנות תיאטרלית מרגשת מאוד לתפקיד האישה הנאבקת על כבודה, תפקיד אותו כתבה עבורה פאולין. היא מזוכה בידי חבר מושבעים שכולו גברים, לקול תשואות הנשים הרבות שהגיעו לצפות במשפט.

לאחר זיכוייה, הופכת מדלן לשחקנית פופולרית, ופאולין - לעורכת דין מבוקשת. הן עוזבות את מקום מגוריהן העלוב ועוברות להתגורר במלון פרטי בבולון. אנדרה שוקל לוותר על נישואיו המתוכננים ליורשת העשירה ולהנשא למדלן, אך אביו מתנגד לכך. בינתיים מגיעה אליהן לביקור שחקנית עבר של הקולנוע האילם, בשם אודט שומט (איזבל הופר), אשר הקריירה שלה דעכה בעקבות הופעתו של הקולנוע המדבר. היא מספרת להן שהיא זו שהרגה את מונפראן, וטוענת כי מדלן גנבה את הפשע שלה ואת התהילה שהייתה אמורה להיות מנת חלקה. היא דורשת תשלום כספי משתי החברות, אך הן מסרבות. לפיכך היא פונה להסגיר את עצמה לרשויות, אבל השופט ראבוסט, שבעקבות פרשת מונפראנד קיבל קידום ועתה הוא שופט חוקר בכיר, מסרב לפתוח מחדש את התיק שכבר הוכרע, ומצווה עליה לחזור ולראות אותו כשיהיה לרשותה פשע זמין יותר.

בעוד אודט שומט ממשיכה להציק לשתי החברות, הולכת מדלן לפגוש את האדריכל פלמארד (דני בון), שניהל קרן כספית אשר העניקה למונפרנד קצבת חיים קבועה, ולפיכך הרוויח סכום כסף נכבד הודות למותו בטרם עת של האחרון. היא משכנעת אותו להשקיע חלק מהכסף בעסק של אביו של אנדרה, שהפך כושל. לאחר מכן, מסבירות מדלן ופאולין לאביו של אנדרה כי מדלן אינה הרוצחת, וגורמות לו לשקול בחיוב את חילוץ החברה שלו על ידי פלמארד. הוא נותן את ברכתו לנישואין, ואף משלם לאודט את סכום הכסף שהיא דורשת, וזאת כדי להימנע מסיכון ההשקעה של פלמארד. אודט מקבלת גם תפקיד חשוב במחזה המצליח שבו מופיעה מדלן: שתיהן משחקות סצנה המפרשת מחדש את הרצח של מונפרנד ובה אודט הורגת אותו כדי להציל את מדלן, שהייתה קורבן של ניסיון אונס.

הפקה

עריכה

אוזון הגה את הסרט במהלך תקופת הסגר של מגפת הקורונה. הוא תיאר את הסרט כ"ניצחון של האחווה הנשית". הוא הוסיף וציין כי "הסרט מסתיים בקטע מחזה, במסורת הקולנוע של ז'אן רנואר, ויש בו גם התייחסות שובבה למטרו האחרון מאת פרנסואה טריפו". דמותה של איזבל הופר התבססה על דמותה של השחקנית שרה ברנהרדט. השפעות נוספות כללו קומדיות אמריקאיות משנות ה-30, במיוחד סרטים של ארנסט לוביטש ופרנק קאפרה, וכן "פריז של שנות ה-30 כפי שנצפתה בעיניים אמריקאיות, כמו בסרט ויקטור/ויקטוריה מאת בלייק אדוארדס"[3]. הצילומים התקיימו החל מאפריל ועד יוני 2022, בפריז ובסביבתה, וכן בשרלרואה ובבריסל, בלגיה[4].

השקה

עריכה

הסרט הוקרן לראשונה בהקרנת קדם-בכורה לאנשי מקצוע מתעשיית הקולנוע ב-10 בינואר 2023, באירוע של "Unifrance's Rendez-Vous" בפריז[5]. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה כסרט הפתיחה בפסטיבל הקולנוע השנתי "Premiers Plans d'Angers" ב-21 בינואר 2023[6] בצרפת.

קישורים חיצוניים

עריכה
  •   "הפשע כולו שלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "The Crime Is Mine". Playtime. נבדק ב-11 בינואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Keslassy, Elsa (18 במאי 2021). "Francois Ozon Filming 'Madeleine' With Isabelle Huppert, Dany Boon; Playtime Handles Sales (EXCLUSIVE)". Variety. נבדק ב-11 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Keslassy, Elsa (14 בינואר 2022). "Francois Ozon Discusses His 'Post #MeToo Comedy' 'The Crime Is Mine' (EXCLUSIVE)". Variety. נבדק ב-23 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Lemercier, Fabien (7 ביוני 2022). "François Ozon is shooting the mysterious The Crime is Mine". Cineuropa. נבדק ב-11 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Keslassy, Elsa (29 בנובמבר 2022). "Francois Ozon's Star-Studded 'My Crime' to World Premiere on Opening Night of Unifrance's Paris Rendez-Vous Showcase (EXCLUSIVE)". Variety. נבדק ב-11 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Beauvallet, Laurent (9 בדצמבר 2022). "Sandrine Kiberlain, Batman et François Ozon rejoignent l'affiche de Premiers plans, à Angers". Ouest-France. נבדק ב-11 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)