צלמניה פרי-אור (ידועה בשם "הצלמניה") היא חנות צילום שנוסדה בשנת 1940 על ידי הצלם רודי ויסנשטין, אשר צילומו המפורסם ביותר הוא צילום הכרזת העצמאות, ואשתו מרים. לאורך חייו תיעד ויסנשטין את היישוב העברי והתפתחות הארץ ונופיה. אוסף תיעודי זה שמור עד היום בצלמניה ומטופל על ידי המשפחה. האוסף מכיל מעל רבע מיליון נגטיבים[1] ונחשב לארכיון איכותי בגלל היקפו והיותו מסודר.[2] הצלמניה פועלת כיום כחנות ארכיון הפתוחה לקהל ומאפשרת לרכוש את הצילומים המקוריים של ויסנשטין.

הצלמניה
רודי ומרים ויסנשטין בפתח הצלמניה, 1979
רודי ומרים ויסנשטין בפתח הצלמניה, 1979
מידע כללי
סוג גלריית אמנות, חנות מזכרות, ארכיון עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת אלנבי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים רודי ויסנשטין עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1936
תאריך פתיחה רשמי 1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°04′17″N 34°46′14″E / 32.071277777778°N 34.770638888889°E / 32.071277777778; 34.770638888889
http://www.thephotohouse.co.il האתר הרשמי
(למפת תל אביב רגילה)
 
הצלמניה
הצלמניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הצלמניה, אוגוסט 2011

היסטוריה עריכה

משנת 1940 ועד לשנת 2011 שכנה הצלמניה בכיכר מוגרבי ברחוב אלנבי (מול פינת רחוב בן-יהודה) בתל אביב. בשנת 2011 עברה לרח' טשרניחובסקי בעיר, שם היא נמצאת עד היום. עד להעתקת מקומה, חלון הראווה של החנות נותר כשהיה במשך שנים וכלל תצוגת דיוקנאות בשחור-לבן. בתוך בית העסק העיצוב היה ונשאר במשך כל זמן פעילותה כפי שהיה בשנות הארבעים.

מיקומה של הצלמניה בלב תל אביב אפשר לויסנשטין נגישות לאירועים והתרחשויות מרכזיים.[1] לאחר מותו של רודי בשנת 1992, המשיכה אלמנתו מרים במלאכת התרגום, מיון, חידוש ושימור הארכיון, לצד שירותי צילום שונים אותם סיפקה ללקוחות. מרים נפטרה בשנת 2011, ומאז ממשיך נכדה, בן פטר, את ניהול המקום.

בשנת 2002 ערכה הצלמניה תערוכת רטרוספקטיבה שהוצגה בנמל תל אביב בה ביקרו בתקופה של חודש אחד למעלה מ-120 אלף מבקרים. עד היום הוצגו עבודותיו של ויסנשטין בתערוכות בלונדון, פריז, מוסקבה, מינכן, האג, אנטוורפן וכעת מסתובבת תערוכה נודדת עולמית בתמיכת משרד החוץ.[דרוש מקור]

בשנת 2011 יצא לאקרנים הסרט "הצלמניה" המתעד את המסע המשותף של מרים וַיסנשטַין בת ה-96 ונכדה בן, המנסים להציל מהריסה את חנות הצילום התל אביבית הוותיקה. במקביל למסע נרקמת בין השניים מערכת יחסים מיוחדת, למרות פערי הדורות והקונפליקטים ביניהם. הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע רבים ברחבי העולם וזכה בפרסים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הצלמניה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 חנה קופלר, "עדשה מקומית", באתר תערוכת הצלמניה משנת 2002
  2. ^ על האוסף, באתר web.nli.org.il