הקפטן

סרט משנת 2017

הקפטןגרמנית: Der Hauptmann; באנגלית: The Captain) הוא סרט דרמה היסטורי גרמני שחור-לבן בבימויו של רוברט שוונטקה (אנ') ובכיכובו של מקס הובאכר אשר יצא לאקרנים ב-2017. עלילתו מבוססת על סיפורו האמיתי של פושע המלחמה וילי הרולד, אשר התפרסם לאחר שבשלהי מלחמת העולם השנייה גנב את זהותו של קצין לופטוואפה בדרגת קפטן והורה על הוצאתם להורג של מאות עריקים.

הקפטן
Der Hauptmann
מבוסס על וילי הרולד
בימוי רוברט שוונטקה (אנ')
הופק בידי פרידר שלאייך (גר')
איירין פון אלברטי (גר')
תסריט רוברט שוונטקה (אנ')
עריכה מיכל זרנקי עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מקס הובאכר
מוזיקה מרטין טודשארו (אנ')
צילום פלוריאן בלהאוס (אנ')
מדינה גרמניה
צרפת
פולין
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 בספטמבר 2017 (קנדה)
15 במרץ 2018 (גרמניה)
27 ביולי 2018 (ארצות הברית)
משך הקרנה 118 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה היסטורית
תקציב 5.8 מיליון אירו
הכנסות 1.19 מיליון דולר
פרסים 20 זכיות ו-21 מועמדויות (ראו פרסים)
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

במהלך השבועות האחרונים של מלחמת העולם השנייה מוצא את עצמו וילי הרולד, חייל צעיר בשורות הלופטוואפה, נמלט מפני חוליית קומנדו גרמנית של המשטרה הצבאית, המבקשת להוציאו להורג בגין עריקות. בתום המרדף הוא מצטרף אל עריק נוסף ויחד הם מוצאים מקלט בבית הרוס. באישון הלילה יוצאים השניים לחפש אחר מזון, אולם זוג איכרים דוקרים את חברו למוות באמצעות קלשון, והרולד נאלץ לנוס על נפשו.

לאחר לילה ארוך וקפוא נתקל הרולד במכונית התקועה בצדי הדרך, ככל הנראה לאחר שנפגעה מהפצצה ארטילרית. בתוכה הוא מוצא מזוודה עם מדי קצין לופטוואפה בדרגת קפטן, מלאת עיטורים ומדליות. הוא ממהר להחליף את בגדיו הבלויים באלו הנקיים ומתחיל להתאמן בהצגה של דמותו החדשה.

כעבור זמן מה מגיע למקום גפרייטר פרייטאג, חייל זוטר המניח כי הרולד הוא קפטן מן המניין ומציע לחלץ עבורו את הרכב מהבוץ. השניים נוסעים לדרכם בזמן שהרולד מתחיל להבין את גודל הכוח שנפל לידיו בזכות המדים שמצא.

לקראת הערב הם מגיעים לפונדק בו טוען הרולד בפני אנשי העיירה כי נשלח בידי הממשלה על מנת לפצות אותם על אבדותיהם מנזקי המלחמה. להוטים להשיב חזרה את כספם, שוקעים יושבי הפונדק בתיעוד הרכוש שאיבדו, בזמן שהרולד ופרייטאג סועדים את לבם ופורשים לישון בנוחות. במהלך הלילה מתעורר הרולד בשל רעש לא ברור, ובהסיטו את הוילון בחדרו נדהם לגלות המון זועם אוחז קלשונים ולפידים על סף הדלת. בעל המקום טוען בפניו כי תפסו גנב בשעה שעסק בביזת מזונם, ודורש להביאו לצדק. בתגובה, שולף הרולד את אקדחו ומוציאו להורג.

בבוקר למחרת חוזרים הרולד ופרייטאג לחווה בה נהרג חברו העריק, שם הם מגלים מספר חיילים גרמנים בוזזים את האיכרים ושותים לשוכרה בביתם, וביניהם גפרייטר קיפינסקי, חייל אלים וחמום מזג. הם מצטרפים במהרה לשורותיו של הרולד, יחד עם שני חיילים נוספים אשר נקלעים לדרכם, הנושאים סוללה ארטילרית ניידת.

כאשר נלכדת הקבוצה בידי פטרול של הפלדז'נדרמרי מצליח הרולד להתל במפקדם, קפטן שיכנר, כי הוא קצין מבצעים מיוחדים הנתון לפיקודו הישיר של אדולף היטלר בכבודו ובעצמו, אשר הטיל עליו את התפקיד לדווח לו באופן אישי על המתרחש מאחורי חזית הלחימה. הרולד מציע להצטרף אליו בדרכו אל מחנה עבודה מספר שתיים באמסלנד. בהגיעה למחסום כביש נתקלת השיירה בקפטן יונקר, מפקד החוליה שניסתה ללכוד את הרולד מספר ימים קודם לכן, אולם הוא אינו מזהה אותו.

עם הגעתם למחנה מזמין קפטן יונקר את הרולד לבוא לשתות עמו ויחד הם פוגשים את שטורמאבטיילונג-פיהרר קארל שוטה, מפקד המשמר במחנה. השניים מספרים להרולד על בעיית הצפיפות שנוצרה במקום לאחר העברת כלל העריקים הגרמנים לידיהם, מחמת התקדמות האויב המהירה ופירוק מחנות העבודה בחזית. הרולד מציע לסייע להם בתמורה לאספקה עבור חייליו, אך מבקש להעריך תחילה את המצב.

שוטה מוביל את הרולד וקיפינסקי אל צריף העצורים וממשיך לבדו אל מנהל המחנה, הנסן, בכדי להודיע לו על ההתרחשויות האחרונות. הנסן אוסר עליו להמשיך ללא ליווי, בטענה כי לורמאכט ולאס אה אין את הסמכות הנחוצה לכך ללא אישור מטעם בית הדין הפולקסגרישטהוף. בינתיים מוציאים אנשיו של הרולד חמישה עריקים להורג ושודדים את השאר. הנסן נדהם לגלות מבעד לחלון חדרו את שומרי המחנה חופרים תעלה עמוקה בהכנה להוצאה להורג המונית.

הנסן מוצא את שוטה והרולד שותים להנאתם ודורש מהם להפסיק את הטבח באופן מיידי עד להמצאת האישורים המתאימים. הוא מטלפן לדוקטור ת'יאל, הממונה על האסירים מידי בית הדין, אשר מצווה עליהם לחדול לאלתר. הרולד עוזב את המקום בכעס, אולם שוטה מרגיע אותו באומרו כי הוא מכיר את הגאולייטר באזור. לבסוף מכיר הגסטפו בסמכותו של הרולד לערוך משפט שדה ומודיע על כך להנסן.

האסירים נלקחים בקבוצות של שלושים לעבר התעלה ומוצאים להורג בטבח המוני עד לרדת הלילה, לעיתים בסיוע התותח הארטילרי של הרולד. לפני מותם הם שרים את השיר וסטרולדליד. לאחר מכן עורך סגל המחנה משתה חגיגי לכבודו של הקפטן הצעיר, בו הוא פוגש את אשתו של שוטה, גרטה, ושני שחקנים גרמנים המשתתפים גם הם במעשי הרצח מאוחר יותר. אט-אט הופך המשתה לבילוי אלים ומלא טירוף בו שותים החיילים לשוכרה ורוצחים את אסירי המחנה להנאתם.

בבוקר למחרת נהרס המחנה בהפצצות אוויריות של הצבא הבריטי. הרולד לוקח את קומץ החיילים ששרדו ועוזב לעיירה השכנה, בה הוא רוצח את ראש העיר ופותח בחגיגת התהוללות של שתייה ואורגיות. אחת הנשים, אירמגרד, בוחרת בקיפינסקי על פניו. בשל כך, ובשל חוסר ציותו החוזר ונשנה, מוציא אותו הרולד להורג.

כעבור זמן מה מסתערים הפלדז'נדרמרי על בית המלון בו שוכנים הרולד ואנשיו ועוצרים אותם. הרולד נלקח לבית משפט צבאי, אולם אינו מורשע הודות להתערבותם של קפטן יונקר והתובע הצבאי. התעכבות התהליכים מעניקה לו את ההזדמנות לברוח דרך חלון תאו. בסצנה האחרונה הוא נראה נעלם לתוך יער אפל מלא בשלדים.

הקרדיטים מוצגים על גבי סצנה בה נראים הרולד ואנשיו מסתובבים בחופשיות בגרמניה של ימינו ומטרידים את העוברים ושבים; הם מכוונים עליהם את נשקיהם באיום, מחפשים על גופם ללא רשות ובוזזים את רכושם.

ליהוק עריכה

  • מקס הובאכרגפרייטר \ האופטמן וילי הרולד – חייל זוטר ואופורטוניסט, אשר ערק מהצבא הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה, ויצא בשן ועין לאחר שנמלט מידיהם של לוכדי עריקים אשר ביקשו להוציאו להורג. לאחר שהוא נתקל במקרה במדים של קצין בכיר בדרגת קפטן, גונב הרולד את זהותו ומגיע למחנה מעצר גרמני, בו הוא מנצח על טבח המוני של יותר ממאה אסירים.
  • מילאן פשל (אנ')גפרייטר ריינהרד פרייטאג – החייל הראשון שמצטרף לצבאו הפרטי של וילי הרולד. טיפוס חששן ונמוך קומה המאבד את מוסריותו לאורך מסע הקטל לתוכו נקלע.
  • פרדריק לו (אנ')גפרייטר קיפינסקי – אחד העריקים בכנופייתו של הרולד. טיפוס אכזרי וקשוח המתעלל באסירי המחנה להנאתו, ומשמש בתור השרירים של הקפטן.
  • סשה אלכסנדר גרסק (גר')האופטמן זיכנר – המפקד המקומי של המשטרה הצבאית. נתקל בהרולד במהלך פטרול ומנסה לעצרו, אך מתרשם מהצגתו המוצלחת, ומביא אותו למחנה המקומי בתור אורח כבוד.
  • אלכסנדר פהלינגהאופטמן יונקר – מפקד הוורמאכט המקומי. בתחילת הסרט נראה בעודו רודף אחר הרולד בניסיון להורגו, אולם לאחר שהלה מוצא את מדי הקפטן, לא מצליח יונקר לזהותו, ואף מבקש את עזרתו בפינוי מחנה המעצר.
  • ברנד הולשר (גר')שטורמאבטיילונג-פיהרר קארל שוטה – מפקד המשמר של מחנה המעצר, אדם אימתני ונלהב הנופל בקסמו של הרולד באופן מידי. שוטה מנצל את סמכותו של הקפטן בכדי להתגבר על כל המכשולים הבירוקרטים הכרוכים בהוצאתם להורג של אסירי המחנה.
  • מרקו דירליך (גר')ברוקהוף – חייל בשורות השטורמאבטיילונג המשמש כיד ימינו של שוטה. אמון על חפירת השוחות עבור קבירת גופות המוצאים להורג. לאחר הטבח נתקף בהתפרצות זעם כנגד כמה מהאסירים אשר סירבו לעבוד תחתיו, ורוצח אותם.
  • ולדמר קובוס (אנ')הנסן – מפקד הגזרה הפנימית של המחנה מטעם הפולקסגריכטסהוף, רשות בתי הדין. מביע את התנגדותו כלפי הוצאתם להורג של אסירי המחנה ללא משפט חוקי, ומנסה למנוע מהרולד לעשות בהם כרצונו.
  • סמואל פינזי (אנ')רוג'ר – אחד האסירים עליהם חס הרולד בשל כישרונותיו כקומיקאי ובדרן.
  • בריטה המלשטיין (גר')גרדה שוטה – אשתו של קארל, מפקד המשמר.
  • אלכסנדר הורבה (גר')בעל הפונדק – בעל הפונדק אליו מגיעים הרולד ופרייטאג בתחילת דרכם.
  • היימון מריה בוטינגר (גר')דוקטור קרמר – השופט במשפטו של הרולד.
  • הנדריק ארנסטקונטר-אדמירל וייאר – התובע במשפטו של הרולד.

פרסים עריכה

  • פרס הפסקול הגרמני (גר') (2019)[1][5]
    • מועמד עבור פרס הפסקול הקולנועי הטוב ביותר – מרטין טודשארו
  • פרסי סינאופוריה (2019)[1]
    • זוכה פרס השחקן הטוב ביותר – מקס הובאכר
    • זוכה פרס שחקן המשנה הטוב ביותר – אלכסנדר פהלינג
    • זוכה פרס שחקן המשנה הטוב ביותר – פרדריק לו
    • זוכה פרס העריכה הטובה ביותר – מיכל זרנקי
    • זוכה פרס הקהל עבור עשרת הטובים של השנה – רוברט שוונטקה
    • זוכה פרס המובחר עבור עשרת הטובים של השנה – רוברט שוונטקה
    • זוכה פרס האפקטים הטובים ביותר – אנדרה בנדוכי אלבס, אריק דבולדר, מרטין סטיר ופאולו ברנקו
    • זוכה פרס הסרט הטוב ביותר – אווה פוסזקזינסקה, פרידר שלייך, איריין פון אלברטי, פאולו ברנקו, פיוטר דזייקול, רוברט שוונטקה
    • מועמד עבור פרס הבמאי הטוב ביותר – רוברט שוונטקה
    • מועמד עבור פרס שחקן המשנה הטוב ביותר – מילאן פשל
    • מועמד עבור פרס המכלול הטוב ביותר – היימון מריה בוטינגר, בלרים דסטני, אלכסנדר פהלינג, סמואל פינזי, ברנד הולשר, מקס הובאכר, ולדמר קובוס, וולפראם קוך, פרדריק לו, מילאן פשל
    • מועמד עבור פרס התסריט הטוב ביותר – רוברט שוונטקה
    • מועמד עבור פרס הסינמטוגרפיה הטובה ביותר – פלוריאן בלהאוס
    • מועמד עבור פרס הפסקול המקורי הטוב ביותר – מרטין טודשארו
    • מועמד עבור פרס האיפור הטוב ביותר – דורין קינדלר
    • מועמד עבור פרס עיצוב ההפקה הטוב ביותר – יורק קוטנר, אלוורה תאלר, הרלד תורזר
    • מועמד עבור פרס עיצוב התחפושות הטוב ביותר – מגדלנה רוטקיויקס
    • מועמד עבור פרס השחקן הבינלאומי הטוב ביותר – מקס הובאכר
    • מועמד עבור פרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר – פאולו ברנקו, פיוטר דזייקול, מרסל גריב, אווה פוסזקזינסקה, פרידר שלייך, רוברט שוונטקה
    • מועמד עבור פרס הפוסטר הטוב ביותר

הפקה עריכה

בימוי עריכה

כאשר נשאל שוונטקה בראיון לדויטשה ולה כיצד הגיע לביים את הסרט, ענה כי חיפש סיפור העוסק באנשי המפתח השלישיים, הרביעיים והחמישיים של המלחמה, דהיינו לאו דווקא בכירי הצמרת הנאצית וחברי המעגל הפנימי של אדולף היטלר. לדבריו, ”זה מדהים שיש רק שני סרטים גרמנים המוצגים מנקודת מבטם של המבצעים” וציין שאחד מהם הוא מוות הוא המקצוע שלי (אנ') מ-1977, ”זה באמת משונה שאנחנו התרבות היחידה שלא סיפרה שום דבר דרך נקודת המבט האישית שלה”[6].

כמו כן הוסיף כי רצה לביים סרט מודרני שבאופן ברור צולם בימינו, אולם כזה אשר יסתכל לאחור דרך הדעות הקדומות והפילטרים שמעוותים את ראייתנו, ולפיכך ייחשב ליצירה מופשטת. אף על פי שהעלילה מתרחשת בזמן מלחמת העולם השנייה ב-1945, לדעת שוונטקה עוסק הסרט גם באופן כללי במצבו של העולם[7].

בנוגע לדמותו של וילי הרולד התייחס שוונטקה באומרו, ”הדבר העיקרי שתרם לכל העניין הוא שהיו אלו השבועיים האחרונים של המלחמה, בהם היה חוסר רציני של כוח אדם וכל מיני אנשים קודמו בדרגות, אך כמובן שזה קשור בצורה מסוימת גם למדים עצמם. המדים העניקו לו ביטחון, והוא היה יכול להתחבא מאחוריהם”.

לאחר שסיים שוונטקה את מחקריו בפרופילאות פושעי מלחמה ומשפטיהם כהכנה לקראת כתיבת הסרט, החליט שהצגתו של הרולד כסוציופת או פסיכופת לא תתרום מאומה, מאחר שלא הייתה זו אשמתו, אלא אשמת המערכת כולה; ”רצינו לעשות סרט שעוסק באלימות ללא יציאה אחורית. הוא אמור להטריד, לא לנחם. אין כאן תהליך טיהור או הזדהות מוסרית. כל צופה צריך לשאול את עצמו: "מה אני הייתי עושה?"; כולנו מקווים שהיינו קמים ואומרים: "אסור לעשות את זה!"; זה הרבה יותר חשוב עבורי שאנשים ידונו על המתרחש בסרט מאשר שיאהבו אותו”[8].

שוונטקה החליט לצלם את הסרט בשחור-לבן. הוא ציטט את מייקל פאוול, אשר ייעץ למרטין סקורסזה לפני שצילם את סרטו השור הזועם מ-1980, ”אינך יכול לעשות סרט בצבע עם כל כך הרבה דם”, ואכן, ההתמקדות במעשי הטבח שבסרט היא יותר על הטובחים מאשר על הנטבחים.

מימון עריכה

הפקת הסרט נעשתה על ידי פרידר שלאייך (גר') מחברת פילמגלרי 451 (גר'), פאולו ברנקו (אנ') מסרטי אלפמה, ופיוטר דזייקול ואווה אווה פוסזקזינסקה מסרטי אופוס[9]. הסרט קיבל מענק התחלתי בסך מאה אלף אירו ומענק פיתוח בסך ארבעים אלף אירו מידי קרן קולנוע גרמנית-פולנית. קרן יוריאימג'ס (אנ') תרמה ארבע מאות אלף אירו נוספים.

מהצד הגרמני, קיבל הסרט תמיכה כלכלית עבור כתיבת התסריט מידי הענף למימון של קרן הקולנוע הגרמנית (גר') בסך שבע מאות עשרים ושלוש אלף אירו. הועדה הפדרלית לתרבות ומדיה (גר') תרמה ארבע מאות וחמישים אלף אירו נוספים. הסוכנות הלאומית למימון קולנוע (גר') בגרמניה תרמה שלוש מאות וארבעים ותשע אלף אירו, יחד עם חברת הקולנוע באדן-ורטמברג, אשר תרמה מאה ושישים אלף אירו. חברת ההפקה מיטלדויטש מדינפורדרונג הוסיפה שלוש מאות וחמישים אלף אירו, וגוף המימון מדינבורד ברלין-ברנדנבורג (אנ') תרם כמאה אלף אירו. בסך הכל נאמד התקציב הסופי של הסרט בכ-5.8 מיליון אירו[9].

צילום עריכה

הצילומים החלו ב-10 בפברואר 2017, והתרחשו בערים ורוצלב וזגוז'לץ שבפולין[10], וכן בשדה התעופה של העיר מירוסלאבייץ, עד ה-10 באפריל אותה שנה[11]. מספר ימי צילומים התקיימו גם בעיר גרליץ שבגרמניה, ובאזורים הסובבים אותה, כגון העיירות שופסטאל וקוניגשיין.

הסרט צולם בסדר כרונולוגי על ידי הצלם פלוריאן בלהאוס[12]. כל הסצנות צולמו בשחור-לבן למעט אחת; לאחר שהרולד ואנשיו עוזבים את המחנה ההרוס, מופיע הכיתוב, "עמוד לבנים מהשער הוא כל מה שנותר ממחנה עבודה מספר שתיים. כל השאר הפך לשדה", ואחריו מוצג שוט קצר בצבע של השדה המוזכר.

אחד ממקומות הצילום העיקריים היה בפולין, שם נבנו הצריפים של מחנה העבודה, אשר פוצץ מאוחר יותר על מנת להעניק גוון ריאליסטי יותר להפצצות המתוארות של חיל האוויר הבריטי. האפקטים המיוחדים הופקו על ידי חברת מקוויז'ן, המתמחה ביצירת אפקטים ויזואליים ממוחשבים[9].

פסקול עריכה

הפסקול הולחן בידי מרטין טודשארו, ומשלב צלילים אינדסטריאליים יחד עם מנגינות שונות שהתפרסמו בתקופת הרייך השלישי. בתחילת חודש אפריל 2018 יצא אלבום הסרט הכולל שמונה עשרה שירים[13].

"הקפטן"
מס' שםכותב(ים) משך
1. שרוט מרטין טודשארו 02:13
2. מפוזר מרטין טודשארו 02:30
3. קפוא מרטין טודשארו 01:56
4. טנקים מרטין טודשארו 03:05
5. חיה מרטין טודשארו 01:37
6. בוץ מרטין טודשארו 02:47
7. יופי חולני מרטין טודשארו 03:46
8. צלילים עיליים חלק א' מרטין טודשארו 04:34
9. רעש מרטין טודשארו 02:57
10. רעב כזאב מרטין טודשארו 04:18
11. השקט נעלם מרטין טודשארו 03:30
12. מטה מרטין טודשארו 02:56
13. תשקר לי מרטין טודשארו 02:51
14. צלילים עיליים חלק ב' מרטין טודשארו 03:35
15. רשע משותף מרטין טודשארו 04:07
16. מכונה מרטין טודשארו 03:12
17. קולות מחוברים מרטין טודשארו 02:57
18. חזרה קפואה מרטין טודשארו 03:22
משך כולל:
55:13

הפצה עריכה

הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה ב-7 בסטפמבר 2017, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו[14]. מאוחר יותר באותו החודש הוקרן הסרט גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן, בו היה מועמד לפרס צדף הזהב עבור הסרט הטוב ביותר. בדצמבר אותה שנה הופיע הסרט בפסטיבל הקולנוע האירופאי.

הטריילר הראשון של הסרט יצא בינואר 2018[15]. ב-22 אותו החודש הוצג, בהקרנת הבכורה הגרמנית הראשונה שלו, כסרט שפתח את פסטיבל הסרטים מקס אופולס (גר') בזארבריקן. הסרט הופץ בבתי הקולנוע בגרמניה ב-15 במרץ, ובארצות הברית ב-27 ביולי.

הגבלת גיל עריכה

בגרמניה דורג הסרט כ-FSK 16, דהיינו הצפייה בו הותרה רק מגיל שש עשרה ומעלה; בהצהרת הפתיחה נכתב, ”בסרט קיימת אטמוספירה טעונה רגשית המציגה פשעי מלחמה מחרידים. ההתמקדות העלילתית היא במבצעי הפשעים עצמם, ולפיכך אין בנמצא התנגדות משמעותית לאותם מעשים סדיסטים. בשל רמת התפתחותם הפסיכולוגית, אנשים צעירים בגילאי שש עשרה ומעלה מסוגלים להכיל את האירועים המתוארים בהקשר ההיסטורי שלהם, ולשמור על מרחק רגשי הולם. כמו כן, אירועי האלימות המדוברים מתרחשים בתוך מסגרת אשר אינה יוצרת תהודה מתמשכת בקרב בני שש עשרה ומעלה. תצורת הסרט, הכוללת מעין משחק תיאטרלי ושימוש בצילום שחור-לבן, מציעה הזדמנויות נוספות לשמירה על פער רגשי”[16].

ביקורת עריכה

הסרט זכה לביקורות חיוביות אשר שיבחו את כתיבתו תוך מתן דגש על הצד המאיים והכאוטי שהופיע בדמותו של קפטן הרולד והטבח שהתחולל במחנה העצורים. מספר השוואות נעשו בינו לבין סרטי מלחמה אחרים, כגון רשימת שינדלר מ-1993 והנפילה מ-2004.

אתר האינטרנט עגבניות רקובות העניק לסרט ציון חיובי של 83% מתוך סיכום של חמישים ושלוש ביקורות, עם ציון ממוצע של כ-7.60 נקודות. הקונצנזוס הכללי שהביע צוות המבקרים של האתר מסר כי, ”הקפטן מעלה מספר נקודות משכנעות ומצמררות בנוגע לצדו האפל של טבע האדם, וחושף כיצד נטיות מסוימות כמעט ולעולם אינן משתנות”[17].

עיתונים עריכה

אפריל וולף מהוילג' ווייס טענה כי הסרט הוא למעשה מחקר פסיכולוגי אחר שורשי הפשיזם בלבו עתיר הפחד של האדם. לדבריה, חזונו של רוברט שוונטקה עבור וילי הרולד, אשר מאוחר יותר קיבל את הכינוי ”המוציא להורג מאמסלנד”, הוא מצמרר אך משעשע בעת ובעונה אחת. תחילה נראה הרולד בעיניה כאדם תמים בעל מראה ילדותי, אולם מהרגע בו הוא לובש את מדי הקפטן מתחילים תווי גופו והתנהגותו לשדר סימנים מאיימים יותר. כמו כן קיימה וולף השוואה בין הסרט ובין ניסוי הכלא של סטנפורד, והתייחסה להתפרקות המסגרת המוסרית של האדם אל מול צורות שונות של סמכות[18].

פיטר ברדשאו מהגרדיאן תיאר את הסרט כסיוט גרמני הקורס אל תוך אימת המציאות הקלסטרופובית של התבוסה המתקרבת והבלתי נמנעת במלחמה. הוא הצביע על הדמיון בין הקפטן לתוף הפח (אנ') מ-1979 ולמות באביב (גר') מ-2015, והציע כי הרעיון לצלם את הסרט בשחור-לבן אולי הגיע מרשימת שינדלר מ-1993. כמו כן שיבח את הופעתו של הובאכר, אולם ציין כי אף על פי שלדעתו מרבית הדמויות בסרט הבחינו בהצגתו של הרולד, בכל זאת החליטו להתעלם מכך עבור קידום מטרותיהן האישיות[19].

ונדי אייד מהאובזרבר העניקה לסרט ביקורת חיובית וכינתה אותו דרמת מלחמה מצוינת, יצירה אשר ”הצליחה ללכוד את הרגע בו נושכים הכאוס והפחד את המציאות עד שהיא מתפוררת בידי דחפיהם הבסיסיים והפראיים ביותר של האדם”; בנוגע לדמותו של הרולד אמרה כי אם בגדיו של האדם הם אלו שיוצרים אותו, הרי שבמקרה שלו הם יצרו מפלצת[20].

רוברט אבל מהלוס אנג'לס טיימס כתב ביקורת אמביוולנטית במקצת על הקפטן. לטענתו הסיפור עליו הוא מבוסס מכוער מדי מכדי להיות מהדהד, וזאת על אף הסינמטוגרפיה עוצרת הנשימה שלו וסגנון הצילום הנועז המאפיין אותו, אשר מזכיר סרטי מלחמה אפיים מהעבר[21].

פיטר קיאו מהבוסטון גלוב טען כי האנרכיה והכאוס הנחשפים בסרט עשויים לספק הצצה לקראת מה ארמגדון עשוי לטמון בחובו, ”השתוללות אנרכיסטית, הוצאות להורג כלאחר יד, וטרור חסר מעצורים, כל זאת עוד בטרם האויב הופיע”; לדבריו, שוונטקה מדגים בסרט באיזו קלות יכולה החברה להחליק לתוך המלכודת הפשיסטית ולקחת תחת חסותה זוועות ופשעי מלחמה; לדעתו, מעמיד הסרט פנים שהוא יצירה רצינית העוסקת בבנאליות של הרשע, אך בחלקים מסוימים, זה בדיוק מה שהוא[22].

מייקל פיליפס מהשיקגו טריביון תיאר את הקפטן כמעין קומדיה שחורה בה הומור גרדום מתפזר כמו ענן אבק מעל הסרט, אשר מתחיל עם דמות אחת, וילי הרולד, אליו מצטרפות דמויות נוספות המסייעות לו במערבולת רחבה יותר של טבח. לטענתו של פיליפס, הסרט מוצג דרך שתי נקודות מבט; הראשונה היא של הרולד, שחקן אשר מגלם שחקן, אדם בעל ראייה חודרת וקרה כקרח, והשנייה של פרייטאג, יד ימינו, אשר מצפונו רועד תחת מסכת הזוועות אליה נקלע[23].

ג'יי. אר. ג'ונס מהשיקגו רידר (אנ') כתב כי אף על פי שהסרט צולם בשחור-לבן, העלילה הנראית לעין היא שחורה לחלוטין, ולמעט תחושות הכעס שחש וילי הרולד כלפי הנסיגה הגרמנית, אותן הוא משקף בפעולותיו, היא מעניקה מבט מוגבל מאוד לתוך דמותו האכזרית וקרת הרוח. לדבריו, הסצנות המוקדמות בהן מתחיל הרולד לתפוש את הכוח הקסום הגלום בבגדי הקפטן החדשים שמצא הן נקודת השיא של הסרט[24].

מגזינים עריכה

פיליפ דה סמליין מטיים אאוט כינה את הסרט ”חזון מהגיהנום המשלב אלמנטים של קומדיה שחורה כאספלט”; לדבריו, הסרט הוא אלגוריה מהפנטת, מערערת וגאונית של הדרך בה משחית הכוח את האדם. לטענתו מדובר במעין סאטירה העוסקת באובססיה הנאצית עם אסדרה ודייקנות כתירוץ למתן לגיטימציה למעשי הזוועה שהתרחשו במהלך המלחמה, המעלה בסופה נקודה חשובה: כאשר נגמרו להם האנשים לרצוח, הם החלו לרצוח אחד את השני[25].

ניק ג'ונסטון מואניהלנד תיאר את הקפטן כסרט אימה אמיתי, בו ניתן לראות את מסכת השפיות, או ליתר דיוק, את מדי השפיות, ומה קורה כאשר הם מקבלים את הסמכות החוקית "להחליק" ולתת לבעליהם לעשות כרצונם. לדבריו, וילי הרולד הוא אביון אשר מצליח להתלבש בבגדי מלוכה הודות לצירופי מקרים ונסיבות אקראיות לחלוטין, ובדומה לאדם אשר מעולם לא היה בשליטה עד כה, הוא מעניק חופש לפנטזיות האלימות ביותר שלו. כמו כן כתב כי לאורך הצפייה ניתן להרגיש את הדי הסרט סאלו או מאה ועשרים ימי סדום מ-1975, וכי ישנם גם מספר סנטימנטים המזכירים את הנפילה מ-2004, בהתייחס לצורך שנוצר אצל בני אדם להיתלות בסמכות או במבנה היררכי של כוח בכל פעם בה מציאותם מתחילה לאבד את יציבותה[26].

אתרי אינטרנט עריכה

באתר האינטרנט של מבקר הקולנוע המנוח רוג'ר אברט, טען גלן קני כי שוונטקה ביקש להציג כיצד אדם קטן, אולי הקטן ביותר, מסוגל לעלות לעמדה רבת כוח כאשר הוא מקבל את הסמכות המתאימה, בין אם בכוונה ובין אם במקרה[27].

דומיניק גריפין מספקטרום קולטור כתב כי הקפטן הוא הלכה למעשה מותחן פסיכולוגי היוצר בצופים בו מתח רב כנגד ימיה האחרונים של גרמניה הנאצית. לדבריו, רמז הסרט תחילה על כוונתו להציג כיצד משחית הכוח את האדם שבידיו הוא נמצא. אולם לבסוף התגלתה דמותו של וילי הרולד כאחת המחפשת הרבה יותר מהישרדות ותו לא, ולטענתו של גריפין, רצה הרולד לחיות את הפנטזיה הנהדרת ביותר שיוכל להגשים[28].

דיוק היסטורי עריכה

  ערך מורחב – וילי הרולד

עלילת הסרט מבוססת על מעלליו של פושע המלחמה וילי הרולד ועוקבת אחריהם באופן קרוב. וילי הרולד בן ה-19 דאז, הופרד מיחידתו ב-3 באפריל 1945 ומצא מדים של קצין לופטוואפה בין הערים גרונאו (אנ') ובאד בנת'היים (אנ'). לאחר שהציג את עצמו כקפטן, הצליח לאסוף חיילים מפוזרים נוספים, חלקם עריקים, ביניהם ריינהרד פרייטאג, וצעד יחד עם צבאו הקטן בעל שלושים החיילים לעבר אמסלנד.

כאשר הגיעה הקבוצה למחנה העבודה אשנדורפרמור ב-11 באפריל, לקח הרולד את השליטה במקום לידיו בטענה כי, ”הפיהרר העניק לי, באופן אישי, סמכות בלתי מוגבלת”, ופתח במסכת של טירוף. תוך שמונה ימים מהגעתו, יותר ממאה אסירים הוצאו להורג לפקודתו, את חלקם אף הרג בעצמו. לאחר מכן ציווה על אנשיו לסייר באזורים הסמוכים למחנה ולצוד אחר עריקים.

ב-18 וב-19 באפריל נחרב המחנה בהפצצות של חיל האוויר הבריטי אשר הרגו עשרים ושלושה אסירים נוספים, אך הרסו חלק מתאי המעצר ואיפשרו לאסירים רבים להימלט. מספר הנרצחים הסופי מהמחנה וסביבתו אינו ידוע בוודאות, אולם הוא נאמד על כ-162 אנשים. בשל כך קיבל הרולד את הכינוי "המוציא להורג מאמסלנד".

הרולד המשיך במסעו לאורך החזית יחד עם חייליו הנותרים ומפעם לפעם נהג להוציא להורג קורבנות נוספים באשמת חבלה ופגיעה בצבא הגרמני. פשעיו נחשפו והוא נעצר מעט לפני תום המלחמה, אולם בית המשפט הצבאי בגרמניה שחרר אותו. לאחר המלחמה נתפש במקרה על ידי הכוחות הבריטים. משפטו החל באוגוסט 1946, ובנובמבר אותה שנה הוא הוצא להורג בבית הסוהר וולפנבוטל (גר') יחד עם חמישה משותפיו לפשע.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "מועמדויות עבור הקפטן 2017", בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  2. ^ "הבחירות הרשמיות 2017", אתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי סן סבסטיאן, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  3. ^ "מועמדים עבור פרס הסרט הגרמני 2018", אתר הקבינט הגרמני, 14 במרץ 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  4. ^ "פסטיבל הסרטים בטרוורס סיטי של מייקל מור מעניק במה לסרט הדוקומנטרי 'האפיפיור פרנסיס'", הוליווד ריפורטר, גרג קילדיי, 6 באוגוסט 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  5. ^ "מועמדי 2019", פרס הפסקול הגרמני, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  6. ^ "מלחמה מנקודת המבט של המבצעים - רוברט שוונטקה על סרטו 'הקפטן'", דויטשה ולה, 15 בספטמבר 2017, אורכב מהמקור ב-29 במרץ 2022.
  7. ^ "ההיסטוריה הטרגית שלנו לא הייתה צריכה להתרחש", דויטשלנדפונק קולטור, 10 במרץ 2018, אורכב מהמקור ב-29 במרץ 2022.
  8. ^ "הבמאי רוברט שוונטקה: העימות הוא חלק מהניסיון הקולנועי", סטוטגרטר זייטונג, ברנד האיס, 19 במרץ 2018, אורכב מהמקור ב-29 במרץ 2022.
  9. ^ 1 2 3 "הקפטן", פילמגלרי 451, אורכב מהמקור ב-29 במרץ 2022.
  10. ^ "צילומים עבור הסרט 'הקפטן' של רוברט שוונטקה בשלזיה תחתית", ורוצלב פילם, אורכב מהמקור ב-25 בפברואר 2021.
  11. ^ "צילומים במירוסלאבייץ עבור הסרט 'הקפטן' של רוברט שוונטקה", רדיו ורוצלב, 4 באפריל 2017, אורכב מהמקור ב-29 במרץ 2022.
  12. ^ "הסרט 'הקפטן' חוגג את הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל הבינלאומי", ברלינר מורגנפוסט, 8 במרץ 2018, אורכב מהמקור ב-31 במרץ 2022.
  13. ^ "אלבום פסקול 'הקפטן' של רוברט שוונטקה", פילם מיוזיק ריפורטר, 3 באפריל 2018, אורכב מהמקור ב-31 במרץ 2022.
  14. ^ "פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו 2017 - לוח זמנים רשמי", אורכב מהמקור ב-22 באפריל 2022.
  15. ^ "הסרט 'הקפטן': כיצד חייל במלחמת העולם השנייה נופל לתוך שיכרון עוצמה", סטרן, 12 בינואר 2018, אורכב מהמקור ב-30 במרץ 2022.
  16. ^ "הקפטן", אתר אסדרת תעשיית הקולנוע הגרמנית, אורכב מהמקור ב-30 במרץ 2022.
  17. ^ "הקפטן", עגבניות רקובות, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  18. ^ "עריק נאצי הופך לרוצח אכזרי כאשר 'הקפטן' חושף את הטירוף שבמלחמה", הוילג' ווייס, אפריל וולף, 23 ביולי 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  19. ^ "ביקורת 'הקפטן' - סיפור מצמרר של מתחזה מפלצתי מהמלחמה", הגרדיאן, פיטר ברדשאו, 19 בספטמבר 2018, אורכב מהמקור ב-31 במרץ 2022.
  20. ^ "ביקורת 'הקפטן' - פראות בשלהי המלחמה", הגרדיאן, האובזרבר, ונדי אייד, 22 בספטמבר 2018, אורכב מהמקור ב-30 במרץ 2022.
  21. ^ "ביקורת: הדרמה הגרמנית "הקפטן" של רוברט שוונטקה לוקחת פנייה שגויה בהערכתה כלפי הרשע", לוס אנג'לס טיימס, רוברט אבל, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  22. ^ "בתוך 'הקפטן' אנו רואים את הרשע אליו בני אדם מסוגלים", הבוסטון גלוב, פיטר קיאו, 5 בספטמבר 2018, אורכב מהמקור ב-31 במרץ 2022.
  23. ^ "'הקפטן': נשף מסכות פרטי המציג קצין לופטוואפה בסיפור מוזר על רקע מלחמת העולם השנייה", שיקגו טריביון, מייקל פיליפס, 2 באוגוסט 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  24. ^ "הקפטן", שיקגו רידר, ג'יי אר ג'ונס, 2 באוגוסט 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  25. ^ "הקפטן", טיים אאוט, פיליפ דה סמליין, 19 בספטמבר 2018, אורכב מהמקור ב-30 במרץ 2022.
  26. ^ "סינפוקליפסה וביקורת 2018: 'הקפטן' הוא סרט אימה אמיתי", ואניהלנד, ניק ג'ונסטון, 26 ביוני 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  27. ^ "הקפטן", רוג'ר אברט דוט קום, גלן קני, 27 ביולי 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.
  28. ^ "הקפטן", ספקטרום קולטור, דומיניק גריפין, 30 ביולי 2018, אורכב מהמקור ב-28 במרץ 2022.