פתיחת התפריט הראשי

הרברט בן-עדי

עיתונאי ישראלי

ביוגרפיהעריכה

הרברט בן-עדי נולד בקיץ 1904 בכפר הקטן בארץ' שבהונגריה (כיום על גבול קרואטיה), בנם של אברהם ואירה לבית שטרן. בילדותו עבר עם הוריו לבירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, וינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה המשפחה למדינה החדשה יוגוסלביה, באזור קרואטיה. ב-1929, לאחר מות הוריו, נעצר על ידי הממשלה הפאשיסטית בגין השתתפות בפעילות אנטי-פאשיסטית. הוא נכלא ללא משפט ועונה במשך חמישה חודשים, שבסופם גורש מהמדינה ומצא מקלט בצ'כוסלובקיה. עם סיפוח חבל הסודטים לגרמניה הנאצית, הצליח בן-עדי להגיע לאנגליה בסיועם של הקווייקרים. הוא שלט במספר שפות: הונגרית, קרואטית, עברית, איטלקית ואנגלית. במלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי, ובשלוש השנים האחרונות למלחמה (19441946) שימש כמתורגמן לגרמנית ואיטלקית במחנות השבויים הבריטיים. לאחר מכן שימש כמתורגמן עבור צבא הכיבוש של ארצות הברית בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה עד 1947. הוא התנדב ל"הגנה", ולאחר קום המדינה, בספטמבר 1948, עלה לישראל והתנדב לשרת במלחמת העצמאות בחיל ההנדסה.

בן-עדי סבל מאסתמה עקב שנים של עבודה במכרות באירופה. בעת שאושפז בבית חולים בתל אביב הכיר את אורה לַבּוֹק, אחות מוסמכת. השניים נישאו ביוני 1949, ועברו לבאר שבע, שם התגורר במשך שארית חייו. במרץ 1950 נולד בנם היחיד, יגאל.

בארץ עבד תחילה בבניין, אך לאור מצבו הבריאותי, נאלץ למצוא את פרנסתו בתחום אחר. לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק ב-1949, החל לשמש ככתב ה"ג'רוזלם פוסט" בנגב (הוא רכש שליטה טובה באנגלית במהלך שירותו הצבאי). בנוסף, שימש ככתב "מעריב" בדרום. הוא סיקר במיוחד את המתרחש בבאר שבע: את התפתחותה של העיר, את האתגרים שעמה נאלצו תושביה וקברניטיה להתמודד ואת האירועים שהתרחשו בה. כמו כן, הוא היה מצלמיה הראשונים של העיר בשנים שלאחר קום המדינה, אף שלא היה בעל הכשרה מקצועית בתחום זה. בעקבות ביקורו בארצות הברית ב-1958, החל לכתוב גם עבור ה-Home News Tribune של ניו ג'רזי ועבור ה-Jewish Journal. הוא פרסם מאמרים וטורים עד אמצע שנות ה-70. בשנת 1968 ראה אור ספרו Israel's War for Peace: Private Letters of an Israeli Newspaper Correspondent ("מלחמתה של ישראל לשלום: מכתבים אישיים של כתב-קורספונדנט ישראלי", שבו הופיעו רשימותיו על חיי היומיום בתקופת מלחמת ששת הימים.

אוסף של הזמנות לאירועים שהתקיימו בבאר שבע, שאסף בן-עדי בקפידה, נמסר לארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו, שנוסד ב-1975 באוניברסיטת בן-גוריון ביוזמתו של דוד טוביהו; רבים מההזמנות לאירועים שבאוסף הן העדות היחידה שיש בנמצא להתרחשותם.

בן-עדי נפטר בשנת 1977. הוא זכה באות יקיר באר שבע.[דרוש מקור] לאחר מותו נקרא על שמו רחוב קטן בבאר שבע, לא הרחק מדירת החדר ברחוב סמילנסקי שבה התגורר עם הגיעו לעיר. בשנת 1980 ראה אור קובץ מרשימותיו.

בנו יגאל מתגורר עם אשתו שרה וילדיהם (שרונה שירלי ודרור) בבאר שבע.

פרסומיועריכה

  • לזכרו של הרברט בן עדי, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – הפקולטה למדעי הרוח והחברה – הארכיון לתולדות ההתיישבות בנגב ע"ש דוד טוביהו, תשמ"א 1980. (משלו וכן מקצת עליו)
  • Israel's War for Peace: Private Letters of an Israeli Newspaper Correspondent; edited and published by Blanche and Abe Halpern, Edison, N.J., 1968.

לקריאה נוספתעריכה

  • Israel's War for Peace, 1968, p. x.
  • 'Ben-Adi, Herbert,' in: Who's who in World Jewry, 1972, p. 74.

קישורים חיצונייםעריכה