הרטוויג נפתלי קרליבך

רב גרמני

הרב ד"ר הרטוויג נפתלי קרליבךגרמנית: Hartwig Naphtali Carlebach; כ"ד באב ה'תרמ"ט, ‏21 באוגוסט 1889כ"ב בכסלו ה'תשכ"ח, 23 בדצמבר 1967) היה רב גרמני-אמריקאי. אביו של "הרבי המרקד" שלמה קרליבך.

הרטוויג נפתלי קרליבך
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוגוסט 1889
כ"ד באב ה'תרמ"ט
ליבק, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1967 (בגיל 78)
כ"ב בכסלו ה'תשכ"ח
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות גרמניה, יהדות ארצות הברית
בן/בת זוג פאולה קרליבך עריכת הנתון בוויקינתונים
אב שלמה קרליבך עריכת הנתון בוויקינתונים
אם אסתר קרליבך עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

הילד האחד-עשר מתוך שנים עשר ילדיהם של הרב שלמה קרליבך, רבה של ליבק, ושל אסתר (גר'), משוררת ובתו של הרב אלכסנדר זוסמן אדלר, רבה של ליבק לפני הרב קרליבך.

כמו אחיו הגדולים עמנואל, אפרים, יוסף צבי ודוד למד נפתלי בגימנסיה כללית ולא בישיבה, עד סיום לימודיו באביב 1907. לאחר סיום לימודיו עבר לברלין, ולמד בבית המדרש לרבנים בברלין (19101914) ובאוניברסיטת ברלין, בין השאר אצל פרידריך פָּאולזֶן (אנ'). מ-1912 עד 1917 לימד בבית הספר של קהילת "עדת ישראל" בעיר, וב"תיכון היהודי" (גר') שהקים אחיו אפרים בלייפציג.

בשנת 1917 היה לרב בית הכנסת בפאסאואר שטראסה (גר') שבברלין, ובמקביל היה מנהלו של בית הספר האורתודוקסי בעיר. על פי עדותו, בית הכנסת שבראשו עמד היה אחד היחידים בכל גרמניה שלא הפלה יהודים ממוצא מזרח-אירופאי, וקירב את היהודים הגרמנים, שנתפסו כנוקשים, אל "החום של יהודי המזרח".[1] ב-1923 נבחר לרב המחוז ההולנדי פריסלנד; הוא בחר, עם זאת, לדחות את הבקשה לשמש כרב המחוז ולהישאר בברלין. בשנת 1924, בעקבות תזה שכתב בהנחיית אדוארד שפרנגר, על גאורג פון גיזיצקי (גר'), מייסד החברה ל"תרבות אתנית" בגרמניה, קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לייפציג.[2]

ב-16 בנובמבר 1930 נבחר לרב הראשי של הקהילה היהודית בבאדן שבאוסטריה. בעקבות הבחירה עברה כל המשפחה לבאדן, והתגוררה ברחוב הלן-שטראסה.[3] ב-9 באוגוסט 1931 הוצג במשרתו החדשה.[4]

ב-1 בפברואר 1938 פוטר ממשרתו כרב העיר. לאחר האנשלוס, סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית, ב-14 ביולי 1938 ברח עם משפחתו מאוסטריה. תחנתם הבאה הייתה ליטא, שם בא הרטוויג נפתלי במגע עם המסורת החסידית, ולאחר מכן עבר עם משפחתו ב-1939 לניו יורק.

בניו יורק מצא עבודה כרב בית הכנסת "קהילת יעקב" ב-West 79th Street. בשל אישיותו הייחודית ושילוב המסורות – יקית עם חסידית – בית הכנסת נודע תוך זמן קצר כ"קרליבך שול".

בשנים 19401944 היה רב קהילת ישראל הצעיר באיסטרן פארקוויי שבברוקלין.

נפטר ב-23 בדצמבר 1967 ונקבר בירושלים.

נישא לפסיה (פאולה/פאולין), בתו של הרב אשר מיכל הכהן, אב בית הדין של העיר בזל שבשווייץ. ב-22 בדצמבר 1919 נולדה בתם הבכורה, שולמית. היא נישאה לרב שמחה זיסל הלוי ליבוביץ, בנו של משגיח ישיבת מיר הרב ירוחם ליבוביץ. אחריה נולדו התאומים שלמה ("הרב המרקד") ואליהו חיים קרליבך, שהיה רב ה"קרליבך שול" לאחר אביו ובעל תפקידים בהוצאת קה"ת בברוקלין.[5] אליהו חיים נישא להדסה (צר'),[6][5] בתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, יו"ר ארגון "התאחדות החרדים בצרפת" ובן דודו של הרב לוי יצחק שניאורסון.

חיבוריועריכה

  • Georg von Gizycki, der Begründer der Gesellschaft für "Ethische Kultur" in Deutschland. Eine ethisch-pädagogische Studie. Diss. Leipzig 1924
  • Renegatentum des Geistes. Frankfurt/M. 1937
  • Josef Carlebach and his Generation. 1959[7]
  • The Carlebach Tradition. The History of my Family. 1973
  • Speak to the Children of Israel. 1977.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Naphtali Carlebach, Joseph Carlebach and His Generation: Biography of the Late Chief Rabbi of Altona and Hamburg, New York: Joseph Carlebach Memorial Foundation, 1959, p. 30, 34
  2. ^ 'Georg von Gizycki, der Begründer der Gesellschaft für "Ethische Kultur" in Deutschland. Eine ethisch-pädagogische Studie, Leipzig 1924
  3. ^ על ביתם ראו: Wohnhaus von Oberrabbiner Dr. Hartwig Carlebach
  4. ^ Amtseinführung des Herrn Oberrabbiners Dr. Hartwig Carlebach, Badener Zeitung, Nr. 64/1931 (LII. Jahrgang), 12. August 1931, S. 2
  5. ^ 1 2 מרת הדסה קרליבך בספר הצאצאים
  6. ^ ברכת מזל טוב, אור המאיר ב, שבט–אדר א' תש"ח
  7. ^ על הספר: י. ד., אח על אח: „יוסף קרליבך ודורו“, מעריב, 8 בינואר 1960