לוי יצחק שניאורסון

רב, מקובל, אביו של הרבי מליובאוויטש

הרב לוי יצחק שניאורסון (כונה: ר' לויק; י"ח בניסן ה'תרל"חכ' באב ה'תש"ד, 18781944) היה רב ומקובל, שימש רב בעיר יקטרינוסלב[1] שבאוקראינה בין השנים ה'תרס"טה'תרצ"ט (19091939), מהמנהיגים[2] הבודדים של היהדות התורנית בברית המועצות בתקופה שבין המהפכה הקומוניסטית ומלחמת העולם השנייה.

לוי יצחק שניאורסון
הרב לוי יצחק שניאורסון
הרב לוי יצחק שניאורסון
לידה 21 באפריל 1878
י"ח בניסן ה'תרל"ח
האימפריה הרוסית (1858–1883)האימפריה הרוסית (1858–1883) פודוברנקה (בלא'), פלך מוהילב, רוסיה
פטירה 9 באוגוסט 1944 (בגיל 66)
כ' באב ה'תש"ד
ברית המועצות (1923–1955)ברית המועצות (1923–1955) אלמטי, קזחסטן, ברית המועצות
מקום קבורה קזחסטןקזחסטן אלמטי, קזחסטן
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות יקטרינוסלב
תקופת הפעילות ? – 9 באוגוסט 1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד לובביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק זוהר, קבלה
בני דורו יוסף יצחק שניאורסון הרבי הריי"צ מחב"ד
חיבוריו לקוטי לוי יצחק
בת זוג חנה שניאורסון (אנ')
שם השושלת משפחת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ברוך שניאור שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אם זלדה רחל שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים בנו מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבה של ניקולייב
סגן רבה של ניקולייב שמואל שניאורסון
שלום גוטליב ←
רבה של דניפרו
→ פנחס גלמן
פרסים והוקרה תואר 'אזרח נכבד לדרותיו' של האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שניאורסון היה בן־נינו של האדמו"ר הצמח צדק (האדמו"ר השלישי בחסידות חב"ד), נינו של רבי ברוך שלום שניאורסון ואביו של הרב מנחם מנדל שניאורסון – האדמו"ר השביעי מחב"ד ליובאוויטש.

תולדותיועריכה

נולד בי"ח בניסן ה'תרל"ח (1878) בעיירה פודוברנקה שליד הומל לזלדה רחל (בת שניאור זלמן חייקין) ורבי ברוך שניאור. בי"א בסיוון ה'תר"ס (1900) התחתן עם חנה (אנ'), בתו של הרב מאיר שלמה ינובסקי, רבה של העיר ניקולייב שבאוקראינה. אחותה מרים גיטל נישאה לרבי שמואל שניאורסון אחיו של בעלה לוי יצחק.

את סמיכתו לרבנות קיבל בין היתר מהרב חיים מבריסק[3] והרב אליהו חיים מייזל מלודז'.

משנת ה'תרס"ב (1902) השתתף באופן פעיל בכל האסיפות בענייני הציבור שבראשן עמד האדמו"ר הרש"ב כאחד מחסידיו הבולטים. בין היתר השתתף במבצע המצות אל החיילים היהודיים במלחמת רוסיה–יפן. כמו כן השתתף באיסוף חומר הראיות להגנתו של מנחם בייליס במשפט בייליס ועלילת הדם[4].

בשנת ה'תרס"ט (1909) החל לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב (בשנת ה'תרפ"ו, (1926) שונה שמה לדנייפרופטרובסק). הוא החזיק בתפקיד עד ה'תרצ"ט (1939), אז נאסר בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות[5]. לאחר יותר משנת מאסר, שבה נחקר ועונה, נשפט ונשלח לגלות בעיר צ'ילי בקזחסטן, שם שהה כארבע שנים. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר בהשתדלות חסידים לאחר חג הפסח תש"ד לעיר אלמא אטא, והתמנה לרב בבית הכנסת המקומי, לאחר זמן קצר חלה במחלה ממארת ונפטר בכ' באב ה'תש"ד (1944). עדויות מתקופה זו התפרסמו מפי ד"ר גדליה מזל, אשר שהה שם יחד עם אביו הרב ישראל אברהם שקשר ידידות עם רבי לוי יצחק[6].

ניגון ההקפות המרכזי לשמחת תורה שמוכר היום בחב"ד נרשם מפי רבי לוי יצחק ונקרא על שמו. רבי לוי יצחק אמר ש-"מקובל בידו שהניגון הזה שרו בעת ההקפות אצל האדמו"ר הזקן"[7][8].

נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, ועל קברו הוקם "ציון", ששופץ לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי. ביום השנה לפטירתו מתקיימת עלייה המונית לקברו.

 
קברו שבאלמטי

אשתו חנה, יצאה מברית המועצות, בבריחת החסידים הגדולה מרוסיה לצרפת בשנת ה'תש"ו (1946). בשנת ה'תש"ז (1947) הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה, הרבי מחב"ד, עד פטירתה בו' בתשרי ה'תשכ"ה (1964).

רוב כתביו נלקחו בעת המאסר על ידי הק.ג.ב., כתבים מעטים בקבלה שכתב בשנות גלותו נדפסו על ידי הרבי, בנו, בספרים "תורת לוי יצחק" (הערות בש"ס, שני חלקים) "לקוטי לוי יצחק" (הערות לתניא, לזוהר ואגרות לבנו, ארבעה חלקים). כתבים נוספים שלו, שלא בנושאים תורניים, נדפסו בחוברות "ארכיון לוי יצחק" ו"קובץ כ"ף מנחם אב שישים שנה". לקט מדבריו יצא לאור בספר 'פניני לוי יצחק'.

ביאורים רבים לכתביו נאמרו ונכתבו על ידי בנו במשך השנים. חלקם נאספו[9] לסדרת הספרים "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק" מסודרים לפי סדר החומשים. נדפסו בסדרה של חמישה כרכים בהוצאת ספרים קה"ת, וכן בספר "לקוטי שיחות" חלק ל"ט נדפס ביאורים של ר' לוי יצחק על איגרת התשובה שבספר התניא.

לקט אמרות וביאורי בנו, הרבי מליובאוויטש, עליו ועל תולדות חייו נדפסו בספר "פאר לוי יצחק".

לזכרו ייסד הרבי מליובאוויטש בשנת תש"ם רשת כוללים למבוגרים תחת השם 'כולל תפארת זקנים - לוי יצחק'.

ספריועריכה

עיבודים וליקוטים לתורתועריכה

  • תורת מנחם - תפארת לוי יצחק; ה' כרכים; ביאורים לתורתו שאמר בנו רבי מנחם מנדל שניאורסון, הוצאת ספרים קה"ת.
  • ילקוט לוי יצחק על התורה - סדרת ספרים, בעריכת הרב דוד דובוב, נכון לשנת ה'תשפ"ב יצאו לאור 4 כרכים, הוצאת ספרים קה"ת.
  • טיפה מן הים (ניצוצי לוי יצחק) - רעיונות ערוכים ומעובדים מתורתו של רבי לוי יצחק, ב' כרכים, מאת הרב אליהו וולף.
  • בסוד לוי יצחק - הרב חיים הבר.
  • פניני לוי יצחק - פנינים ערוכים בתורתו, בעריכת הרב אלתר אליהו פרידמן.
תקופת חייו של הרב לוי יצחק שניאורסון על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים 


משפחתועריכה

אחיו
אשתו
  • הרבנית חנה שניאורסון
חמיו
צאצאיו

הוא נקרא על שם אבי-אביו - רבי לוי יצחק בן רבי ברוך שלום בנו של הצ"צ - שנפטר בדמי ימיו. ייתכן שרבי ברוך שלום קרא לבנו ע"ש רלוי"צ מברדיטשוב, אף על פי שלא היה קשר משפחתי ישיר. ליתר דיוק: שתים מבנותיו של אדמו"ר האמצעי (היינו אחיות של אמו של הרב"ש) היו נשואות לנכדים של רלוי"צ מברדיטשוב. רבנית שרה - עם הרב אליעזר ב"ר מאיר בנו של רלוי"צ. והרבנית רבקה - עם ר' יקותיאל זלמן בן בתו של רלוי"צ.

לקריאה נוספתעריכה

  • נפתלי צבי גוטליב, "תולדות לוי יצחק", שלושה כרכים, בתשע"ח יצא במהדורה מורחבת בעריכת אלי' וולף
  • אברהם שמואל בוקיעט, פאר לוי יצחק, בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, תשנ"ט
  • אלי' וולף, ללא מורא, 2 כרכים, בהוצאת קה"ת, 2017

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מקור1מקור 2 עמוד 21, 26 ועוד
  2. ^ ד"ש ממוסקבה הישנה: מדוע ר' לוי יצחק לא התמנה לרב מוסקבה? באתר col, טבת תשע"ט.
  3. ^ לקוטי שיחות, חלק ט', עמ' 91, ועיין שם בהסברו של הרבי בסוגיה
  4. ^ מעינותך-רבעון למחשבת חב"ד, גיליון 34 מנחם אב, תשע"ב, עם 20.
  5. ^ הרבי מליובאוויטש מספר על פעילותו של אביו  אתר בית חב"ד.
  6. ^ ארי סמית, גיליון 1624, שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד 1624, אהרן דב הלפרין, תשע"ו, עמ' 40-42
  7. ^ תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ד, ברוקלין, ניו יורק: ועד הנחות בלה"ק, תשנ"ג, עמ' 157, הוספה להערה 140
  8. ^ הללו - פודקאסט הניגונים של צמאה - לרקוד ולבכות: ניגון לרב לוי יצחק
  9. ^ נערך על ידי 'ועד הנחות בלה"ק'
  10. ^ 1 2 קובץ שלשלת היחס מורחב - עמוד ע"ז. ובעמוד ק"ג ניתן לראות שאחיו הרמ"מ כותב את דובער בגיל מעל ישראל אריה לייב
  11. ^ הרב מרדכי מנשה לאופר, מיוחד > תעודת הלידה שפתרה דילמה של שנים רבות, כ"ב באייר תשע"ב)
  12. ^ מלבד נשי רבי ישראל נח כמפורט בהערה אצלו
  13. ^ לעצים נוספים של משפחת שניאורסון: ענף חיים אברהם | ענף משה | ענף סלונים: חלק א, חלק ב, חלק ג | ענף טברסקי | ענף ברוך שלום | ענף מהרי"ל | ענף חיים שנ"ז | ענף יואלי | ענף זלמנסון
  14. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  15. ^ לשאר צאציהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  16. ^ רשימת שלשלת היחס מורחב עמוד כא ובקיצור תולדות חב"ד עמודים 110-111
  17. ^ הבן הגדול, רבי ברוך שלום, בחר שלא לקבל על עצמו אדמו"רות, הבן רבי יוסף יצחק נהיה אדמו"ר מצ'רנוביל עוד בחיי אביו, והבן רבי יעקב נפטר בחיי אביו
  18. ^ צבי הר שפר, העבר, שבט תשי"ד, גיליון ב', עמוד 86, בכותרת: "ליובויץ, עיר מושב אדמו"רי חב"ד".
  19. ^ הצוואה פורסמה בספר: איליה לוריא, עדה ומדינה: חסידות חב"ד באימפריה הרוסית, תקפ"ח-תרמ"ג, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ו, ISBN 9654932636, ובעקבות פסיקת בית דין שמונה לדון בנושא שפסקו שרבי שמואל ימשיך את השושלת - היכל הבעש"ט, חלק ט"ז, "גבור כארי כ"ק אדמור רבי יהודה לייב שניאוסון מקאפוסט" עמודים ק"ע-קע"א ובהערות שם (באוצר החכמה). וראו בספר "ליובאוויטש - העיירה של חב"ד" פרק י"א, עמודים 197–216, תשע"ז, כפר חב"ד; חנוך גליצנשטיין, 'ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש', תשמ"ו, כפר חב"ד, הוצאת ספרים קה"ת, עמודים 35–38 {באוצר החכמה)
  20. ^ עוד בחיי אביו החל לכהן כאדמו"ר מצ'רנוביל. נהג בסגנון צ'רנוביל ולא בסנגון חב"ד בין השנים תרי"ט-תרל"ז, אך עם מאפיינים חב"דיים מסוימים (יצחק אלפסי 'המאירים לארץ' עמודים 283–284. וכן בלקו"ש ח"ב ע' 477 ובהערה 52). לשאר צאצאיהם ראו עץ משפחת טברסקי, ענף צ'רקס-שניאורסון
  21. ^ א] חצר ניעזין פעלה במשך 15 שנים, עד שנת תרמ"ג. ב] אצל נשי רבי ישראל נח לא הובאו שמות נשיו, אף שחלקן היו נכדי בעל התניא, היות שלפי המקורות המופיעים בסוף העץ (ולפי המקורות ב'לקריאה נוספת' בערך עליו), כפי הנראה נשא לכל הפחות 3 נשים שונות, שתיים מהם בנות דודות שלו - נינות בעל התניא. לא ברור במאה אחוז מאיזה אשה נולדו איזה ילדים ולא ידועים במדויק שמותם. לכן לא הוכנסו לעץ הנשים מכיוון שייתכן שהילדים: אסתר ליבא - מאשה אחת, ואברהם - מאשה שנייה.
    בכל אופן למען השלמות, כפי הנראה: שמות 2 הנשים בנות הדודות: חנה חיקע (או חנה חיישא) בת דודו מנחם נחום (ייד') (בן אדמו"ר האמצעי). פריידא (ב"המבשר": שרה פריידא) בת דודתו ביילא (בת אדמו"ר האמצעי). כמו כן ידוע על אשה בשם נחמה דינה – [כי בנו ר' אברהם חותם "אברהם בן נחמה דינה" (צילום כתב היד בספר "קיצור תולדות חב"ד"' קמינצקי, תשס"ד, עמוד 153)] – ועל אשה שהייתה אחות של ר' עקיבא רטנר (אלפסי). לעומת זאת במפקד נכתב שאשתו מנישואיו השניים נקראה זלאטא. כרגע לא ידוע האם מדובר בנישואים נוספים, או שזו אחת מהנשים המפורטות לעיל והיה לה שם נוסף
  22. ^ בנו הגדול של הצמח צדק, נפטר בשנת תרכ"ט ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ב-י"ד). פריט Q83736620 בוויקינתונים. בנו רבי לוי יצחק נפטר בשנת תרל"ח (קובץ 'הערות וביאורים' שב'מקורות' עמוד 112), נכדו רבי ברוך שניאור נפטר בחודש טבת בין תרפ"ו לתרפ"ח (הקדמה לספרו רשימות הרב"ש עמוד 14), נינו רבי לוי יצחק הוא אביו של הרבי מלובביץ
  23. ^ א] חצר ליאדי פעלה במשך 43 שנים, עד שנת תר"ע. ב] לאחר פטירתו כיהנו יחדיו במקביל באותו זמן, בנו רבי יצחק דובער וחתנו רבי לוי יצחק מסיראטין ('בית רבי' חלק ג' עמודים י"ז-י"ח)
  24. ^ נפטר בחיי אביו ('בית רבי' חלק ג' עמוד י"ב)
  25. ^ א] חצר קאפוסט פעלה במשך 57 שנים, עד שנת תרפ"ג. ב] חצי שנה לאחר שהחל לנהוג באדמו"רות נפטר. לאחר פטירתו כיהן בנו רבי שלמה זלמן. באמצע כהונת רבי שלמה זלמן התחיל אחיו רבי שלום דובער מרציצה לנהוג באדמור"ות. לאחר פטירת רבי שלמה זלמן, הבן השלישי רבי שמריה נח גם החל לנהוג באדמו"רות כאשר למעשה ניצני אדמו"רות החלו כבר בחיי אחיו רבי שלום דובער. ג] מקורות: 'בית רבי' עמודים ט"ז-י"ח, 'המאירים לארץ' עמודים 290–302. אודות חצר קאפוסט ופתיחת פלג זה על ידי רבי יהודה לייב, ראו בבלוג "עונג שבת". אודות ניצני אדמורות אצל שמריה נח, ראו: עמרם בלוי, "קורות הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק", קטע ג "מעין אדמורות בצר משרתו כבר העיר" - היכל הבעש"ט כרך כ"ב, ניסן תשס"ח, עמוד ק-ק"ג.
  26. ^ נפטרה שלושה חודשים לאחר נישואיהם (בית רבי חלק ג עמוד 30)
  27. ^ בנישואין ראשונים התחתנה עם רבי שניאור, בן דודה רבי יעקב שניאורסון, לאחר שנפטר התחתנה עם רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין שלימים החליף את אביה בשושלת ליאדי (בית רבי חלק ג', פרק ט', עמוד י"ח)
  28. ^ התחיל לכהן עוד בחיי אחיו, רבי שלמה זלמן בעת שכיהן כאדמו"ר, לאחר פטירת דודו רבי ישראל נח מניעז'ין בתרמ"ג, וחצרו גדלה במיוחד לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן בשנת תר"ס ('המאירים לארץ' עמוד 301)
  29. ^
    1] מפקד עיריית אורשא, 27 אוקטובר 1850 קהלת ליובאוויטש, מחוז ארשא, נדפס באג"ק צ"צ, עמוד קכ"א-קכ"ג, תשע"ג ברוקלין ניו יורק, הוצאת קה"ת ISBN 978-08266-5532-5
    2] בית רבי, חלק ג', כל הספר ובעיקר בעמודים י"ג - י"ט. חיים מאיר היילמן, ‏בית רבי, ברדיטושב, תרס"ב, באתר HebrewBooks
    3] לגבי שנות התחלת נשיאות ארבעת בני הצמח צדק: הקריאה והקדושה, שבט תש"ב, ניו יורק. עמוד ג (מדור: 'אגודת חב"ד טהעטיגקייט'). ולגבי התחלת נשיאות רבי לוי יצחק גוטרמן: בפרדס חב"ד גיליון 15 עמוד 122, עמרם בלוי
    4] יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד
    5] קובץ שלשלת היחס מורחב, על בסיס מהדורת תש"ג 1942 - נדפס בתשע"א
    6] שמואל אלעזר היילפרין, "ספר הצאצאים - אילן יוחסין", ירושלים תש"מ 1980
    7] ספרו של הרב ד"ר יצחק אלפסי, המאירים לארץ - תולדות אדמו"רי בית חב"ד, ג' תמוז תשס"ט 2009, ישראל (כרטיס הספר בספריית חב"ד)
    8] מרדכי ברונשטיין, כתבה בעיתון המבשר, קהילות - יום רביעי, י"ד כסלו תשע"ג
    9] ברוך אוברלנדר, early years, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו 2016, ISBN 978-1-932349-04-7 בעמודים 448–449 מופיע עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
    10] שלום דובער קוביטשעק, י' שבט תשע"ו, "משפחת אדמו"ר הצמח צדק בחייו", הערות וביאורים גיליון א'קא (1101) עמודים 111–122
    11] "מפת שלשלת היחס" - מפת שבעת הדורות, נשיאי חב"ד ונסיכי בית רבי, שבט תשע"ח הוצאת חזק, עץ שלשלת אדמור"י חב"ד
    12] הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הרבי שלי, מהדורה ראשונה בעברית, 2019,ISBN 9789655262565 בתחילת הספר, עמודים יד-טו (14-15)
  30. ^ ‏דבורה לאה אלטשולר‏ (Q29348543)
  31. ^ ‏יהודה לייב מנוחין‏ (Q88731308) - יש דעות שהוא היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד | בנו יצחק אייזיק מנוחין התחתן גם עם משפחת שניאורסון מופיע ב-עץ משפחת שניאורסון ענף זלמנסון
  32. ^ קיצור תולדות חב"ד עמוד 97 ועמוד 142
  33. ^ מכונה 'לייב רבש"ס'
  34. ^ ‏לוי יצחק שניאורסון (פודוברנקה)‏ (Q83736572) - בנו הראשון של ברוך שלום.
  35. ^ ‏מרדכי שניאורסון‏ (Q108597132)
  36. ^ בעלה משולם רייך
  37. ^ בעלה דן לנדא
  38. ^ נפטרה בכסלו תרי"ב (קיצור תולדות חב"ד עמודים 142‏–143 | צילום קבר זלטא)
  39. ^ ‏מנחם מנדל שניאורסון מרעפקא‏ (Q93431272)
  40. ^ ‏ברוך שניאור שניאורסון‏ (Q83736519)
  41. ^ לעץ משפחת אשתו