פתיחת התפריט הראשי
הרמן קרוק
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרמן קרוקיידיש: הערמאן קרוק; 19 במאי 1897, פלוצק19 (?) בספטמבר 1944, מחנה לאגדי) היה ספרן ועיתונאי יהודי פולני, חבר מפלגת הבונד הסוציאליסטית הפולנית, ומחברו של יומן על קורותיו בתקופת השואה, בגטו וילנה ולאחר מכן במחנה עבודה באסטוניה.

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

קורותיו בשואהעריכה

עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בספטמבר 1939 נמלט קרוק מוורשה והגיע עם זרם הפליטים לווילנה, שנכבשה אז על ידי ברית המועצות והייתה לבירת ליטא הסובייטית. כשנכלא בגטו וילנה ב-1941 ארגן את יצירתה של ספריית הגטו, ופיקח על הקמתה ועל הרחבתה.[1] הוא מילא מפקיד מרכזי במערכת הסיוע הסוציאלי בגטו וכן בחיי התרבות בגטו.

קרוק וזליג קלמנוביץ', סגן מנהל יווא בווילנה, נדרשו על ידי אנשי כח משימה רוזנברג לאסוף ולמיין את החומר הארכיוני של מכון ייוא וספריות נוספות. היה עליהם לבחור את החומר האיכותי, הוגדר 30%, וכל היתר נשלח לגריסה. עם הזמן הצטרפו אליהם למשימה חוקרים, משוררים ומשכילים יהודיים נוספים. חלקם הבריחו פריטים בעלי ערך אל תוך הגטו או החביאו אותם במקומות אחרים. הם זכו לכינוי "בריגדת הנייר".[2]

קרוק כתב יומן ביידיש ובו תיעד את קורותיו בגטו, וכן את חיי היום יום בגטו. יומנו מהווה מקור רב ערך לחקר התקופה והוא אחד המסמכים החשובים ביותר בתיעוד גטו וילנה.[3]

בספטמבר 1943, עם חיסול גטו וילנה, גורש קרוק למחנה הריכוז לאגדי (Lagedi) באסטוניה. את הערך האחרון ביומן כתב קרוק ב-17 בספטמבר 1944. לאחר כתיבת ערך זה טמן קרוק את יומנו באדמתו של מחנה הריכוז לאגדי (Lagedi) באסטוניה. למחרת היום אולצו קרוק ויתר אסירי המחנה לערום עצים בערמה, נורו וגופותיהם הונחו על הערמה לשרפה. הצבא האדום, שהגיע למחרת, לא הצליח למנוע את הרצח, אך מנע את שרפת הגופות.

אשתו של קרוק, פאולינה (לבית הורוביץ; לימים ורדי), עלתה לארץ ישראל.[4]

פרסום היומןעריכה

היומן נכתב במכונת כתיבה בשלושה עותקים, שהוסתרו במקומות שונים. ב-1945, אחרי המלחמה, הוצא היומן מהגניזה על ידי אברהם סוצקבר, שהעבירו לייווא (המכון למחקר יהודי) שבניו יורק. היומן ראה אור ביידיש בהוצאת ייווא בניו יורק תחת הכותרת "טאָגבוך פון ווילנער געטאָ" (יומן גטו וילנה) בשנת 1961, כ-16 שנה לאחר גילויו. כרוניקה זו מתחילה בליל 23 ביוני 1941, ערב כניסת הגרמנים לווילנה, ונקטעת ביום 14 ביולי 1943, כחודשיים לפני חיסולו הסופי של הגטו. בנוסף, נמצאו קטעים מהמשך התיעוד של קרוק – יומנו מאסטוניה. אלה הובאו לישראל, למורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'. הם פורסמו ב-1964 בתרגום עברי בכתב העת "ילקוט מורשת". ב-1988 הופיע תרגום חלקי של היומן לגרמנית בהוצאת לאורנטיוס, בעריכת פנקס שוורץ ובתרגום מריה קיהן-לודוויג (Maria Kühn-Ludewig). בשנת 2002 ראה אור בהוצאת ייווא והוצאת אוניברסיטת ייל תרגום לאנגלית של מרבית היומן, שנערך על ידי בנימין הרשב ותורגם על ידי בת-זוגו ברברה הרשב.

  • Herman Kruk, The Last Days of the Jerusalem of Lithuania: Chronicles from the Vilna Ghetto and the Camps 1939-1944 ; edited and introduced by Benjamin Harshav; translated by Barbara Harshav, New Haven, CT: YIVO Institute for Jewish Research; Yale University Press, 2002.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על הספרייה בגטו וילנה, באתר יד ושם.
  2. ^ David E. Fishman, The book smugglers : partisans, poets, and the race to save Jewish treasures from the Nazis, Lebanon, NH: ForeEdge, an imprint of University Press of New England, 2017
  3. ^ הרמן קרוק באנציקלופדיה של השואה, באתר יד ושם.
  4. ^ הרמן קרוק: דף עד שמולא על ידי אשתו, פאולינה ורדי (לבית הורוביץ), 1 ביולי 1955, במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.