הרעב הסובייטי (1932–1933)

רעב המוני שהיכה בבריה"מ בראשית המאה ה-20

הרעב הסובייטי בשנים 19321933 השפיע על כל האזורים מפיקי התבואה בברית המועצות: אוקראינה, צפון הקווקז, אזור הוולגה, דרום הרי אורל, מערב סיביר וקזחסטן. באוקראינה רעב זה מכונה הולודומור ויש רבים הרואים אותו כרצח עם. על פי הערכות שונות מתו ברעב זה ברחבי ברית המועצות בין 5 ל-8 מיליון איש.[1] באוקראינה – 3.2 מיליון (הולודומור), בצפון הקווקז – 2.61 מיליון, בוולגה התחתונה – 2.74 מיליון, בשטח קזחסטן – כ-1–2.5 מיליון (לפי הערכות שונות) ובסיביר – 1.1 מיליון.[דרוש מקור]

מפת אזורי הרעב. באזורים שחורים יותר, המצב היה חמור יותר

רקע וגורמים לרעבעריכה

המשטר הסובייטי בראשות סטלין בברית המועצות כפה על האיכרים קולקטיביזציה של החקלאות. התוכנית נועדה להחליף את החקלאות הביזורית בחוות קטנות שהשתמשה באמצעים פשוטים ובסיסיים בלבד, בחקלאות ריכוזית המאורגנת בקולחוזים וסובחוזים, המשתמשת באמצעים מודרניים, בחוות גדולות, כך שניתן יהיה לייצר אוכל באופן יעיל יותר. הגורל הכלכלי של האיכר הסובייטי נשלט מעתה בידי הממשלה. היא קבעה מראש את מכסת יבול התבואה של הקולחוז ואספה אותו בכוח תמורת פיצוי חומרי מזערי. מכאן ואילך הותר לחברים בקולחוז למכור באופן פרטי רק תוצרת חקלאית שגודלה בחלקה קטנה בחצרם. המטרה המוצהרת של המדיניות הייתה החדרת מודרניזציה. בפועל הייצור צנח. התוכנית גרמה להרס מעמד איכרים שלם, ירידה דרסטית ברמת החיים של האוכלוסייה כולה, והאוכלוסייה הכפרית במיוחד, להתנגדות אלימה לשלטון בקרב מעמד זה, ולרעב הגדול באזורים אלה בשנים 1932–1933.[2]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ R.W. Davies and S.G. Wheatcroft, The Years of Hunger: Soviet Agriculture, 1931-1933
  2. ^ יונתן דקל-חן, מחנה משותף? : קואופרציה בהתיישבות היהודית החקלאית ברוסיה ובעולם, 1941-1880, יד טבנקין, 2008
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ברית המועצות ובנושא אסונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.