הרפובליקה הרומית (1798–1799)
הרפובליקה הרומית (באיטלקית: Repubblica Romana) הייתה רפובליקה אחות של הרפובליקה הצרפתית הראשונה. היא הוכרזה ב-15 בפברואר 1798 לאחר שלואי-אלכסנדר ברתייה, גנרל של צבא המהפכה הצרפתי תחת שלטונו של נפוליאון בונפרטה, כבש את העיר רומא ב-10 בפברואר. היא נשלטה על ידי דירקטוראט שכלל חמישה אנשים, וכללה שטח שנכבש ממדינות האפיפיור. האפיפיור פיוס השישי הוגלה לצרפת ומת שם באוגוסט 1799. הרפובליקה הרומית השתלטה מיד על שני הממשלים המהפכניים לשעבר של האפיפיור, רפובליקת טיברינה והרפובליקה האנקונית. הרפובליקה הרומית התגלתה כקצרת מועד, שכן כוחות נאפוליטנים החזירו את מדינות האפיפיור באוקטובר 1799.
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה |
איטלקית, צרפתית  | ||
| עיר בירה | רומא | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| תאריכי הקמה |
15 בפברואר 1798 | ||
| תאריכי פירוק |
30 בספטמבר 1799 | ||
| ישות קודמת |
 מדינת האפיפיור  הרפובליקה האנקונית  רפובליקת טיברינה | ||
  | |||
.svg)
.svg)
סיפוח רומא
עריכהפלישת נפוליאון לאיטליה בשנים 1796 עד 1797 הייתה אחת הסיבות למינויו למפקד העליון של צבא המהפכה הצרפתית במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית. לאחר הקמת הקואליציה הראשונה (דוכסות פארמה ופיאצ'נצה, הרפובליקה ההולנדית, האימפריה הרומית הקדושה, ממלכת בריטניה הגדולה, ממלכת פרוסיה, ממלכת פורטוגל, ממלכת סרדיניה, ממלכת ספרד ועוד) בשנת 1792, נפוליאון בונפרטה התכוון להילחם נגד הקואליציה בצפון איטליה כדי לאלץ את האוסטרים להגיע לשולחן המשא ומתן באמצעות פלישה לפיימונטה. במקביל, הוא התכוון לתגבר את צבא המהפכה הצרפתי שבסיסו באיטליה, שעלה בכוחו על אוסטריה ומדינות איטליה. הפלישה הזו לחצי האי האיטלקי הייתה גם הסחה שכן, לפי הקואליציה הראשונה, המתקפה העיקרית הייתה צפויה בנהר הריין. רומא, תחת שלטון מדינות האפיפיור, הייתה חלק מהקואליציה הראשונה, יחד עם כמה מדינות איטלקיות אחרות.
.jpg)
לאחר שחצה את האלפים באפריל 1796 והביס את צבא פיימונטה ב-12 באפריל 1796 בקרב מונטנוט וב-21 באפריל 1796 בקרב מונדובי, הפנה בונפרטה את תשומת לבו מדרום לפיימונטה כדי להתמודד עם מדינות האפיפיור. בונפרטה, סקפטי לגבי הפיקוד המחולק לפלישה, שלח שני מכתבים לדירקטוראט. המכתבים קראו לדירקטוראט לדחות את הפלישה לזמן מה. האוסטרים הובסו בקרב לודי ב-10 במאי 1796 ונסוגו למיניקו. על פי הסכם טולנטינו, שנחתם ב-19 בפברואר 1797, נאלצה רומא לקבל שגריר של הרפובליקה הצרפתית הראשונה . [1] בפברואר 1798 פלשו הצרפתים למדינות האפיפיור, ממניעים של הריגתו של הגנרל הצרפתי מאטורין-לאונרד דופו בדצמבר 1797. לאחר הפלישה המוצלחת, מדינות האפיפיור הפכו לרפובליקת לוויין צרפתית ששונתה ל"רפובליקה הרומית", בהנהגתו של לואי-אלכסנדר ברתייה, אחד הגנרלים של בונפרטה. [2] האפיפיור פיוס השישי נלקח בשבי, לווה החוצה מרומא ב-20 בפברואר 1798 והוגלה לצרפת, שם מת מאוחר יותר.
אולם, מוכת מאבקים פנימיים, הרפובליקה הרומית לא החזיקה מעמד זמן רב והתמיכה העממית בה הייתה נמוכה. ב-29 בנובמבר 1798, בדיוק היום שבו החלה מלחמת הקואליציה השנייה, צבא של ממלכת נאפולי נכנס לעיר רומא שהייתה מוגנת קלות לפני שפשוט עזב וחזר דרומה לביתו. בשנים 1798–1799, מושל הרפובליקה הרומית דאז ב-19 בנובמבר 1798, ז'אק מקדונלד, הוביל את כוחותיו בקרב פרנטינו (1798), ואחריו קרב אוטריקולי (1798), ולבסוף בקרב צ'וויטה קסטלנה. (5 בדצמבר 1798). לאחר מכן, פרשה צבאית ב-Calvi Risorta ופרשה צבאית שנייה ב-3 בינואר 1799 בקפואה לפני שהתפטר מתפקידו.
בעקבות פלישה של צבא ממלכת נאפולי ב-30 בספטמבר 1799, מדינות האפיפיור חודשו תחת שלטונו של האפיפיור פיוס השביעי ביוני 1800. [3] צבא המהפכה הצרפתי פלש שוב למדינות האפיפיור ב-1808, ולאחר מכן חולקו המדינות בין הקיסרות הצרפתית הראשונה לממלכת איטליה הנפוליאונית עד לתום מלחמות נפוליאון ב-1815.
ממשל
עריכהארגון הסמכויות החוקתי של הרפובליקה הרומית הושפע מאוד מזה של החוקה הצרפתית משנת 1795, שבעצמה נוצרה בהשראת הרפובליקה הרומית העתיקה והתבססה עליה באופן רופף. הסמכות המבצעת הייתה נתונה לקונסולאט המורכב מחמישה קונסולים הרשות המחוקקת הורכבה משני בתים, טריבונאט של 60 חברים וסנאט בן 30 חברים, שבחר את הקונסולים. [4]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Imperial City: Rome under Napoleon, Susan Vandiver, (p. 20)
- ^ "Napoleon's Campaign in Italy, 1796–97".
- ^ Imperial City: Rome under Napoleon, Susan Vandliver, (p. 21)
- ^ Ogg, Frederick Austin (1913). The Governments of Europe. New York: Macmillan Company. pp. 354–355. נבדק ב-3 בפברואר 2018.
{{cite book}}: (עזרה)