התנועה המסורתית בישראל

ארגון בישראל

התנועה המסורתית בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות-הקונסרבטיבית בישראל. אגפי התנועה כוללים בין היתר כ-78 קהילות ובתי כנסת ברחבי הארץ, תנועת הנוער נוע"ם, מכון 'על משמר הכנסת' ומרכז אדרבא לצעירים בעלי מוגבלויות.

התנועה המסורתית בישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון לוד עריכת הנתון בוויקינתונים
masorti.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנכ"לית התנועה היא רקפת גינסברג, יושבת הראש סופי פלמן רפלוביץ'.

נכון ל-2017, דיווחה התנועה על 7500 חברים בוגרים רשומים בישראל, אף שעל פי סקרים שונים, מספר המזדהים עם ערכי התנועה גדול מכך, ומגיע לכ-5% מהאוכלוסייה.[1]

אידאולוגיה

עריכה
  ערך מורחב – יהדות קונסרבטיבית

התנועה המסורתית בישראל משתייכת ליהדות הקונסרבטיבית וחולקת את ראייתה את ההלכה כציווי המחייב את כלל היהודים שהוא גם מכלול דינמי החייב להשתנות ולהתאים עצמו לנסיבות הזמן והמקום. לפי ראייה זו, ניתנות פרשנויות מודרניות להלכה מתוך לימוד המקורות העתיקים והתבססות עליהם. הזרם נשען על תפיסה של ראיית עולם פלורליסטית. התנועה תומכת בחירויות האדם בכל תחומי החיים, בהתבסס על האמונה שכל אדם נברא בצלם. התנועה המסורתית היא תנועה ציונית המאמינה כי ריבונותו של העם היהודי הכרחית להמשך קיומו.

מעמד האישה

עריכה
 
נשים המשמשות בתור רב של התנועה המסורתית-קונסרבטיבית, מקריאות מספר התורה

מתוך הראייה כי ההלכה היא דינאמית, מעמד האישה בתנועה המסורתית יוצא מנקודת ההנחה כי יש לחתור לשוויון מלא בין המינים. התנועה מאמינה כי יש לקדם את מעמדה ההלכתי של האישה, תוך ראיית עולם מודרנית המעודדת שוויון בין המינים בכל שאר תחומי החיים. על פי פסיקת כנסת הרבנים של התנועה המסורתית רשאיות נשים לעלות לתורה, לקרוא ממנה, לשמש כשליחות ציבור, להניח תפילין ולהגיד קדיש יתום, כל זאת מתוך נקודת מבט שגם ביהדות יש לכונן שוויון בין גברים ונשים.

בקהילות התנועה נערכים טקסי בת מצווה לבנות, נשים משמשות בתפקידים של שליחות ציבור וקריאה מהתורה. כמו כן נשים מוסמכות לרבנות במכון שכטר, המרכז ללימודי יהדות שליד התנועה המסורתית.

גיור

עריכה
  ערך מורחב – גיור

בשנת 1989 פסק בית המשפט העליון כי על המדינה להכיר בגיורים קונסרבטיביים ורפורמים שנעשו בחו"ל. גם גיורי התנועה המסורתית בישראל, הנערכים על ידי מכון לגיור של התנועה מוכרים על ידי המדינה. התנועה המסורתית הייתה גם שותפה ב"ועדת נאמן" שהוקמה ב-1997 על מנת להגיע לפתרון מוסכם בנושאי הגיור. למרות מסקנותיה של הוועדה שעל המדינה להכיר בגיורים אלו, דחו ברבנות הראשית את הפשרה שהוצעה, מכיוון שכללה הכרה רשמית בזרמים לא-אורתודוקסיים ולכן מסקנות הוועדה לא יושמו.

הקמה בישראל

עריכה

הקהילה המסורתית הראשונה בארץ ישראל, "אמת ואמונה", הוקמה בירושלים על ידי יהודים מגרמניה ב-1936. היא נוסדה ברחביה, לפי המתכונת הליברלית בגרמניה, ונחשבה כמרכז תרבותי עבור משכילי העיר, ביניהם: עקיבא ארנסט סימון, גרשם שלום, מרטין בובר ועוד[2] בין מייסדיה היה הרב ד"ר יעקב דוד וילהלם (גר')[3], ששימש כרב קהילה עד 1949 (שאז ירד לשוודיה, לשמש שם כרב ראשי). הקהילה הצטרפה רשמית לתנועה הקונסרבטיבית ב-1949, אחרי שהרב אהרן פיליפ מונה לעמוד בראשה.[4]

מרבית הקהילות המסורתיות התפתחו בישראל רק כ-40 שנה לאחר מכן, בעקבות גל העלייה המאסיבי ממדינות צפון אמריקה ואירופה. בשנת 1972 היו בישראל 4 קהילות מסורתיות והתנועה קמה באופן רשמי בשנת 1979. בשנים שלאחר הקמת התנועה הוקמו קהילות נוספות בכל הארץ, וכיום קיימות כ-78 קהילות וחבורות של התנועה המסורתית בישראל[1]. חלק ניכר מחברי התנועה הם צברים וותיקים. נוספו עליהם חברים עולים חדשים, בעיקר ממדינות אירופה ואמריקה הצפונית והדרומית.

התנועה המסורתית מנהלת מאז היווסדה מאבק פוליטי מול הממסד הדתי בישראל לטובת הכרה ממסדית בשרותי הדת שהתנועה המסורתית מעניקה לחבריה. רבני התנועה המסורתית אינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל ולכן טקסי נישואים, גירושים וגיור שהם עורכים בישראל, אינם מוכרים בידי המדינה.

מבנה

עריכה

התנועה המסורתית מורכבת ממערך מתנדבים המרכיבים 7 ועדות שונות. בראשות הוועדות עומד "ועד הפועל" של התנועה המסורתית המורכב מחברי התנועה מכל הארץ, חלקם גם רבנים של התנועה המסורתית. כיושבת ראש התנועה המסורתית מכהנת סופי פלמן-רפלוביץ מקיבוץ חנתון שנבחרה בינואר 2017. לתנועה המסורתית קיים גם צוות מקצועי המורכב מראשי אגפים. בראש צוות התנועה עומדת רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית בישראל החל משנת 2020.[5] בישראל פועלים 25 רבנים קונסרבטיביים במשרה מלאה במסגרות קהילתיות בישראל, אף שישנם 170 רבנים בישראל החברים במועצת הרבנים הקונסרבטיבית.[1]

התנועה חברה באיגוד ההתחדשות היהודית.

הגופים בתנועה

עריכה

קהילות התנועה המסורתית

עריכה

נכון ל-2017 בישראל פעלו 78 קהילות של התנועה המסורתית בכל רחבי הארץ. 26 מתוכן מחזיקות מבנה קבע, 52 נוספות משתמשות במבנים זמניים - בעיקר בתי ספר או מרכזים קהילתיים.[1]

כל קהילה היא עמותה נפרדת הפועלת תחת עמותת הגג של התנועה המסורתית בישראל. הקהילות מקיימות שירותי דת ותפילות במגוון תחומים. תפילות שונות בימי חול ובסופי שבוע, תפילות בימי חג ומועד, טקסי בר ובת מצווה, אירועים מיוחדים נוספים, חיי קהילה, שיעורים בנושאים שונים, פעילויות לילדים ונוער ועוד. כדוגמה, ראו את הקהילה המסורתית הקריות וקהילת אשל אברהם.

נוע"ם

עריכה
 
לוגו נוע"ם, תנועת הנוער של התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) הישראלית
  ערך מורחב – נוע"ם

נוע"ם היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית בישראל (חלק מהיהדות-הקונסרבטיבית; אין-לבלבל עם מסורתיים). היא הוקמה בישראל בשנת 1978. היא פועלת ומחנכת על פי עקרונות התנועה המסורתית והיהדות הקונסרבטיבית. נוע"ם היא תנועה בינלאומית המתקיימת גם בארגנטינה, בריטניה, שוודיה, ברזיל ועוד. בישראל יש לנוע"ם 17 סניפים. בסניפים מקיימים פעילויות בכל יום שלישי, לילדים בכיתות ד-ח'. הפעילויות בנושאים שונים וישנו דגש רב על חיבור למקורות, תיקון עולם ומעורבות חברתית. בנוסף מתקיים קורס הדרכה לתלמידי כיתות ט'. בנוע"ם קיים גם מערך תיכוניסטים, לתלמידי תיכון. בנוסף לפעילות השבועית הסדירה בשלושת אגפים אלו, ישנם גם "מפעלים ארציים" המאגדים חניכים מכל הארץ, סביב מועדי ישראל ושבתות. בראש תנועת הנוער עומדת מועצת נוע"ם המורכבת מתלמידי כיתות י'-י"ב.

מרו"ם

עריכה

מרו"ם היא תנועת הסטודנטים של התנועה המסורתית. היא הוקמה בישראל בשנת 1996. מרו"ם היא תנועה עולמית הפועלת בארצות דרום אמריקה, אוקראינה, בריטניה, צרפת ועוד. בישראל מתנהלת פעילות של מרו"ם בשבעה קמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות. במרו"ם מקיימים פעילויות עבור צעירים ברוח יהדות פלורליסטית, בהשקפה ציונית דמוקרטית. הפעילות היא בצורת לימודים, שיעורים, הרצאות, טיולים, ופעילויות חברתיות.

מכון 'על משמר הכנסת'

עריכה

מכון 'על משמר הכנסת' הוא מכון של מעקב אחר פעילותם של נבחרי הציבור בתחומים של דת ומדינה. המעקב נעשה על ידי ריכוז של מידע אודות עמדותיהם ופעולותיהם של חברי הכנסת. מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרות ונבחרי ציבור בתחום הדת והמדינה. המכון מרכז מידע באופן רצוף פתוח לציבור בענייני חקיקה, מדיניות, התנהלות הכנסת, לרבות דף אישי לכל חבר וחברת כנסת שבהם מוצגים דפוסי ההצבעה, השתתפות בדיונים, הצעות חוק ועוד. בסיום כל מושב מפרסם המכון דו"ח סיכום מושב, בו נבחרים חברי וחברות כנסת שקידמו את תחום הפלורליזם היהודי בחקיקה הישראלית.

תוכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד

עריכה

תוכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד הוקמה בשנת 1996. התוכנית פועלת בכ-30 בתי ספר ומוסדות חינוכיים לחינוך מיוחד בארץ, והיא מאפשרת קיום טקסי בר מצווה (או בת מצווה) לנערים בחינוך המיוחד שהגיעו לגיל מצוות. המשתתפים בתוכנית עוברים במהלך השנה שלפני הטקס שיעורי העשרה בנושאי יהדות וטקס בר המצווה. הפעילות כוללת עבודה עם נוער חילוני ודתי[דרוש מקור] כאחד. כל נער או נערה לוקח חלק פעיל בטקס בר המצווה שלהם לפי יכולתם. מתחילתה של התוכנית קיומו טקסי בר מצווה כ-2,000 נערים ונערות. צוות התוכנית מורכב מחברים בתנועה המסורתית בעלי תואר בחינוך מיוחד או בחינוך יהודי.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 דן פפרמן, זרמים בעלייה -היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל, באתר המכון למדיניות העם היהודי, ‏2018
  2. ^ עו"ד יזהר הס, שתיקת הרבנים, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2010
  3. ^ על-פי צילום מצבת הרב וילהלם
  4. ^ דליה צרקס, לתולדות התפילה הרפורמית בציון, מועד; שנתון למדעי היהדות יז, מכללת בית-ברל, תשס"ז/2006, עמ' 108
  5. ^ מנכ"לית חדשה לתנועה המסורתית בירושלים: רקפת גינסברג, באתר חדשות ירושלים, ‏2020-11-08