פתיחת התפריט הראשי

וולטר ג'ונס "וולט" בלאמיאנגלית: Walter Jones "Walt" Bellamy‏; 24 ביולי 1939 - 2 בנובמבר 2013) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 14 עונות בליגת ה-NBA, והוא חבר היכל התהילה של הכדורסל משנת 1993.

וולט בלאמי
Walt Bellamy
Walt Bellamy 1972.JPG
בלאמי ב-1972
לידה 24 ביולי 1939
ניו ברן שבקרוליינה הצפונית
פטירה 2 בנובמבר 2013 (בגיל 74)
קולג' פארק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה סנטר
גובה 2.11 מטר
מספר 8
מכללה אוניברסיטת אינדיאנה
דראפט בחירה ראשונה, 1961
שיקגו פקרס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 1993
קבוצות כשחקן
1961–1965

1965–1968
1968–1970
1970–1974
1974
שיקגו פקרס / שיקגו זפרס / בולטימור בולטס
ניו יורק ניקס
דטרויט פיסטונס
אטלנטה הוקס
ניו אורלינס ג'אז
הישגים כשחקן
4 הופעות במשחק האולסטאר (1962-1965)
רוקי העונה (1962)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קריירת מכללותעריכה

בלאמי בחר ללמוד באוניברסיטת אינדיאנה, בין היתר בזכות היותה "המכללה הדרומית ביותר בארצות הברית המקבלת אפרו-אמריקאים", כפי שצוטט בשנת 2007. הוא שיחק בקבוצת הכדורסל של המכללה במשך ארבע שנים, אותן סיים כריבאונדר המוביל בתולדות הקבוצה עם 1,087 בסך הכול, ועם ממוצעים של 15.5 ריבאונדים ו-20.6 נקודות למשחק. בלאמי מחזיק גם בשיא הריבאונדים (649) והדאבל דאבל (59) של המכללה לעונה אחת. במשחקו האחרון באוניברסיטה הוא קבע שיא ריבאונדים למשחק במחוז כולו (ה-Big Ten Conference) עם 33, בניצחון קבוצתו על אוניברסיטת מישיגן.[1]

אולימפיאדת רומאעריכה

ב-1960, לפני שנתו האחרונה באוניברסיטה, לקח חלק במשחקי נבחרת ארצות הברית בכדורסל באולימפיאדת רומא. בתקופה זו הורכבה נבחרת ארצות הברית משחקני כדורסל חובבים ושחקני מכללות, בין היתר בעקבות איסור של פיב"א על שיתוף של שחקני הליגות המקצועניות בארצות הברית. באולימפיאדת רומא תפקד בלאמי כסנטר הפותח של הקבוצה, בה שיתף פעולה עם שלושה שחקני מכללות נוספים שהוצגו בהיכל התהילה לאחר פרישתם – ג'רי וסט, אוסקר רוברטסון וג'רי לוקאס.

קריירה ב-NBAעריכה

בלאמי נבחר על ידי השיקגו פקרס בבחירה הראשונה בדראפט 1961.[2] בסיום עונתו הראשונה זכה בפרס רוקי השנה ב-NBA, לאחר שסיפק את אחת עונות הרוקי הטובות בתולדות ה-NBA. הוא קלע את ממוצע הנקודות השני בטיבו לרוקי אי פעם, עם 31.6 למשחק (וילט צ'מברליין קלע 37.6 כרוקי), ואת ממוצע הריבאונדים השלישי בטיבו, עם 19.0 למשחק (צ'מברליין מחזיק בשיא עם 27.0, ואחריו ביל ראסל עם 19.6). באותה עונה הוביל בלאמי את ה-NBA באחוזים מהשדה (51.9%), ובמשחק האולסטאר בו השתתף קלע 23 נקודות והוריד 17 ריבאונדים.[3][4] בלאמי נבחר להשתתף במשחק האולסטאר בכל ארבע עונותיו הראשונות בליגה, אך ירידה קלה ביכולת בהמשך הקריירה מנעה ממנו לקבל זימונים נוספים למשחק, והוא מעולם לא נבחר לאחת מחמישיות העונה.

בתחילת עונת 1965/1966 נשלח בלאמי בטרייד לניו יורק ניקס, שהעמידה חמישייה מבטיחה שכללה גם את ויליס ריד, וולט פרייזר, ביל בראדלי ודיק בארנט. עם זאת, הגעתו של בלאמי הסיתה את ריד לעמדת הפאוור פורוורד שפחות התאימה לו, והקבוצה לא עמדה בציפיות הגבוהות שיצר הטרייד.[5] במהלך עונת 1968/1969 הועבר בלאמי לדטרויט פיסטונס בתמורה לדייב דבושר, שעזר לניקס לזכות באליפות ה-NBA ב-1970 וב-1973. בעקבות חוסר איזון בלוחות הזמנים של משחקי הקבוצות, שיחק בלאמי בעונה זו שיא NBA של 88 משחקים בעונה הסדירה (35 עם הניקס ו-53 עם הפיסטונס). בעונת 1969/1970 נשלח בטרייד לאטלנטה הוקס, בה שיחק ארבע וחצי עונות, ובעונת 1974/1975 שיחק משחק אחד במדי ניו אורלינס ג'אז בטרם נחתך מהקבוצה ופרש ממשחק פעיל.

בעת פרישתו, דורג בלאמי במקום השישי ברשימת הקלעים המובילים ב-NBA, עם 20,941 נקודות בקריירה, ושלישי ברשימת הריבאונדים, עם 14,241 (אחרי וילט צ'מברליין וביל ראסל).[6][7] ממוצעי הקריירה של בלאמי הם 21.3 נקודות ו-13.7 ריבאונדים למשחק.[3]

ב-2 בנובמבר 2013 מת בלאמי בגיל 74.[8]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וולט בלאמי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ביוגרפיה של בלאמי, באתר אוניברסיטת אינדיאנה
  2. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1961, באתר basketball-reference.com
  3. ^ 3.0 3.1 סטטיסטיקת הקריירה של בלאמי, באתר basketball-reference.com
  4. ^ סיכום משחק האולסטאר 1962, באתר basketball-reference.com
  5. ^ "הענק הנשכח", באתר livebasketball.com
  6. ^ רשימת הקלעים המובילים ב-NBA, נכון ל-1974, באתר basketball-reference.com
  7. ^ רשימת הריבאונדרים המובילים ב-NBA, נכון ל-1974, באתר basketball-reference.com
  8. ^ הידיעה על מותו של בלאמי, באתר של Sports Illustrated


נבחרת ארצות הברית - האלופה האולימפית - רומא (1960)

1  • 2  • 3 וסט • 4 בלאמי • 5 בוזר • 6 דיסינג'ר • 7 הלדורסון • 8 אימהוף • 9 קלי • 10 ליין • 11 לוקאס • 12 סמית' • 13 ארנט • 14 רוברטסון • 15  • מאמן: ניואל

ארצות הברית