וולט פרייז'ר
וולטר "קלייד" פרייז'ר (באנגלית: Walter "Clyde" Frazier; נולד ב-29 במרץ 1945 באטלנטה, ג'ורג'יה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק כרכז בליגת ה-NBA.
פרייז'ר בשנת 1977 | |
לידה |
29 במרץ 1945 (בן 79) אטלנטה שבג'ורג'יה |
---|---|
עמדה | רכז |
גובה | 1.93 מטר |
מספר | 10, 11 |
מכללה | אוניברסיטת דרום אילינוי |
דראפט |
בחירה חמישית, 1967 ניו יורק ניקס |
היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 1987 |
קבוצות כשחקן | |
1967–1977 1977–1980 |
ניו יורק ניקס קליבלנד קאבלירס |
הישגים כשחקן | |
2 זכיות באליפות ה-NBA (1970, 1973) 7 הופעות במשחק האולסטאר (1970–1976) MVP של משחק האולסטאר (1975) 4 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (1970, 1972, 1974, 1975) 2 בחירות לחמישיית העונה השנייה (1971, 1973) 7 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1969–1975) חמישיית הרוקיז הראשונה (1968) אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA |
הוא התאפיין בשילוב ייחודי של ראיית משחק מפותחת, מהירות רבה וממדים פיזיים מרשימים לשחקן בעמדתו. כמי שניהל את העניינים על המגרש, הוביל את קבוצתו, ניו יורק ניקס, לזכייה בשתי אליפויות ה-NBA היחידות בתולדות המועדון, ב-1970 וב-1973. ב-1987 נבחר לחבר בהיכל התהילה של הכדורסל. עם פרישתו מהמשחק, פנה פרייז'ר לתחום השידור וכיום הוא פרשן ברשת השידור MSG המשדרת את משחקי הניקס.
בית הספר התיכון והמכללה
עריכהפרייז'ר, בכור מבין תשעה ילדים, למד בבית ספר תיכון באטלנטה. הוא היה הקוורטרבק של קבוצת הפוטבול ותופס בקבוצת הבייסבול. הוא למד את רזי הכדורסל במגרש מלוכלך ומשובש, המתקן היחיד שהיה זמין בבית ספרו, בו כל התלמידים היו שחורים במדינות הדרום הגזעניות של שנות ה-50 בארצות הברית. לאחר קריירה מוצלחת בבית ספרו, התקבל פרייז'ר ללימודים באוניברסיטת דרום אילינוי, שקבוצות הספורט שלה משחקות בדיוויז'ן 2, בשל היותה מוגדרת כמוסד קטן, מה שמונע את השתתפותה בטורניר היוקרתי יותר של ה-NCAA. על אף העובדה שהוצעו לו מלגות על ידי מוסדות שהתעניינו ביכולותיו כשחקן פוטבול, פרייז'ר בחר במלגת כדורסל. עד מהרה הפך לאחד משחקני המכללות הטובים בארצות הברית. הוא נבחר ב-1964 וב-1965 לאול-אמריקן של ליגת הדיוויז'ן 2. ב-1965 הוביל פרייז'ר את אוניברסיטת דרום אילינוי לגמר ליגת הדיוויז'ן 2 של טורניר אליפות המכללות בכדורסל, שם הפסידה קבוצתו לאוניברסיטת אוונסוויל 82-85 בהארכה. ב-1966 נפסלה השתתפותו בתחרויות ספורט מסיבות אקדמיות. ב-1967 זכתה קבוצתו בטורניר ההזמנה הלאומי (National Invitation Tournament) לאחר שניצחה את אוניברסיטת מרקט שבמילווקי, 71-56. פרייז'ר נבחר ל-MVP של הטורניר.
קריירה מקצוענית
עריכהפרייז'ר נבחר על ידי הניו יורק ניקס כבחירה החמישית בדראפט. בתקופתו בניקס בחר לעצמו את הכינוי קלייד, בשל העובדה שחבש כובע דומה לזה שחבש וורן בייטי בסרט בוני וקלייד. הוא נבחר לחמישיית הרוקיז של העונה ב-1968. שבע פעמים השתתף במשחק האולסטאר וב-1975 זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר. הוא נבחר ארבע פעמים לחמישיית העונה ב-NBA, פעמיים נבחר לחמישייה השנייה ושבע פעמים נכלל בחמישיית ההגנה של העונה ב-NBA. פרייז'ר היה גורם משמעותי בזכייה של הניקס באליפות ה-NBA, ב-1970 וב-1973. במשחק השביעי בגמר הפלייאוף של שנת 1970 מול הלייקרס, משחק שנודע בשל הופעתו מעוררת ההשראה של ויליס ריד הפצוע, היה זה פרייז'ר הגיבור האלמוני ששסיפק תפוקה מדהימה של 36 נקודות ו-19 אסיסטים שהובילו את הניקס לאליפות ה-NBA הראשונה בתולדות המועדון. לאחר 10 שנים בניו יורק סיים פרייז'ר את הקריירה שלו בקליבלנד קאבלירס.
פרייז'ר זכה להירשם בהיסטוריה של הניקס כמחזיק בשיאים במספר קטגוריות: מספר המשחקים ששיחק (759), מספר הדקות ששיחק (28,995), ניסיונות זריקה מהשדה (11,669), סלי שדה שקלע (5,736), ניסיונות קליעה מקו העונשין (4,017), קליעות מוצלחות מקו העונשין (3,145), אסיסטים (4,791) ונקודות (14,617). השיאים הללו, ברובם, נשברו בסופו של דבר על ידי הסנטר פטריק יואינג, אולם שיא האסיסטים של פרייז'ר ניצב על עומדו.
פרייז'ר היה מראשוני השחקנים שהפכו את החטיפה לצורה של אומנות. הוא הרבה לחטוף כדורים בפתאומיות ולהפתיע את ההתקפה. כשנשאל על יכולותיו ההגנתיות ענה, שהוא אינו מאמין בהגנה הכרוכה במגע גופני רב. במקום זאת, הוא שמר באופן שנראה כאילו הוא כלל לא היה משחק בהגנה.
קריירה תקשורתית
עריכהפרייז'ר מועסק כיום כפרשן, לצדו של מייק ברין ברשת MSG, בשידור משחקי הניקס. הוא עבד עם ברין גם בתחנת הרדיו לפני המעבר שלו לטלוויזיה ב-1997. הוא אף שיתף פעולה בתחום עם מארב אלברט. כשדרן, טבע פרייז'ר ביטויים בחרוזים דוגמת "dishing and swishing", "duping and hooping", "posting and toasting", "wheeling and dealing", "winning and grinning", "using and abusing", "shaking and baking", "bounding and astounding," ועוד.
מחוות כבוד
עריכהב-15 בדצמבר 1979 הודיעו ראשי הניו יורק ניקס כי אף שחקן של הקבוצה לא ילבש יותר את הגופייה הנושאת את המספר 10, בה שיחק.
ב-1987 נבחר פרייז'ר להיכל התהילה של הכדורסל, לצדם של פיט מרוויץ' וריק בארי.
ב-1996 נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA, לרגל יובל ה-50 לקיומה של הליגה.
סטטיסטיקות קריירה ב-NBA
עריכה= זכה באליפות ה-NBA בעונה זו | |
מודגש | = שיא קריירה |
בעונה הסדירה
עריכהעונה | קבוצה | משחקים | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים ל-3 | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1967/1968 | ניו יורק | 74 | 21.5 | 0.451 | - | 0.655 | 4.2 | 4.1 | - | - | 9.0 |
1968/1969 | ניו יורק | 80 | 36.9 | 0.505 | - | 0.746 | 6.2 | 7.9 | - | - | 17.5 |
1969/1970 | ניו יורק | 77 | 39.5 | 0.518 | - | 0.748 | 6.0 | 8.2 | - | - | 20.9 |
1970/1971 | ניו יורק | 80 | 43.2 | 0.494 | - | 0.779 | 6.8 | 6.7 | - | - | 21.7 |
1971/1972 | ניו יורק | 77 | 40.6 | 0.512 | - | 0.808 | 6.7 | 5.8 | - | - | 23.2 |
1972/1973 | ניו יורק | 78 | 40.8 | 0.490 | - | 0.817 | 7.3 | 5.9 | - | - | 21.1 |
1973/1974 | ניו יורק | 80 | 41.7 | 0.472 | - | 0.838 | 6.7 | 6.9 | 2.0 | 0.2 | 20.5 |
1974/1975 | ניו יורק | 78 | 41.1 | 0.483 | - | 0.828 | 6.0 | 6.1 | 2.4 | 0.2 | 21.5 |
1975/1976 | ניו יורק | 59 | 41.1 | 0.485 | - | 0.823 | 6.8 | 5.9 | 1.8 | 0.2 | 19.1 |
1976/1977 | ניו יורק | 76 | 35.4 | 0.489 | - | 0.771 | 3.9 | 5.3 | 1.7 | 0.1 | 17.4 |
1977/1978 | קליבלנד | 51 | 32.6 | 0.471 | - | 0.850 | 4.1 | 4.1 | 1.5 | 0.3 | 16.2 |
1978/1979 | קליבלנד | 12 | 23.3 | 0.443 | - | 0.778 | 1.7 | 2.7 | 1.1 | 0.2 | 10.8 |
1979/1980 | קליבלנד | 3 | 9.0 | 0.364 | 0.000 | 1.000 | 1.0 | 2.7 | 0.7 | 0.3 | 3.3 |
קריירה
|
825 | 37.5 | 0.490 | 0.000 | 0.786 | 5.9 | 6.1 | 1.9 | 0.2 | 18.9 | |
7 | 26.1 | 0.449 | - | 0.857 | 3.9 | 3.7 | 1.3 | 0.0 | 12.6 |
בפלייאוף
עריכהעונה | קבוצה | משחקים | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1967/1968 | ניו יורק | 4 | 29.8 | 0.364 | 0.778 | 5.5 | 6.3 | - | - | 9.5 |
1968/1969 | ניו יורק | 10 | 41.5 | 0.503 | 0.596 | 7.4 | 9.1 | - | - | 21.2 |
1969/1970 | ניו יורק | 19 | 43.9 | 0.478 | 0.764 | 7.8 | 8.2 | - | - | 16.0 |
1970/1971 | ניו יורק | 12 | 41.8 | 0.529 | 0.733 | 5.8 | 4.5 | - | - | 22.6 |
1971/1972 | ניו יורק | 16 | 44.0 | 0.536 | 0.736 | 7.0 | 6.1 | - | - | 24.3 |
1972/1973 | ניו יורק | 17 | 45.0 | 0.514 | 0.777 | 7.3 | 6.2 | - | - | 21.9 |
1973/1974 | ניו יורק | 12 | 40.9 | 0.502 | 0.898 | 7.9 | 4.0 | 1.8 | 0.3 | 22.5 |
1974/1975 | ניו יורק | 3 | 41.3 | 0.630 | 0.813 | 6.7 | 7.0 | 3.7 | 0.0 | 23.7 |
קריירה
|
93 | 42.5 | 0.511 | 0.751 | 7.2 | 6.4 | 2.1 | 0.3 | 20.7 |
קישורים חיצוניים
עריכה- וולט פרייז'ר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- וולט פרייז'ר באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה
- וולט פרייז'ר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)