וולפגנג סרטוריוס פון ואלטרסהאוזן
הברון וולפגנג סַרְטוֹרִיוּס פון וַאלְטֶרְסְהַאוּזֶן (גרמנית: Wolfgang Sartorius Freiherr von Waltershausen; 17 בדצמבר 1809, גטינגן – 16 במרץ 1876, שם) היה גאולוג ומינרלוג גרמני.
 | |
| וולפגנג סרטוריוס פון ואלטרסהאוזן, איור מאת אוגוסט קסטנר (August Kestner) | |
| לידה |
17 בדצמבר 1809 גטינגן, ממלכת וסטפאליה  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1876 (בגיל 66) גטינגן, הקיסרות הגרמנית |
| ענף מדעי | מינרלוגיה ווולקנולוגיה |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות גטינגן |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת גטינגן |
| מוסדות |
אוניברסיטת גטינגן |
| פרסים והוקרה | על שמו של המינרל סרטוריט ו"קרחון ואלטרסהאוזן" בגרינלנד |
| צאצאים |
August Sartorius von Waltershausen |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו על הר האטנה שהניבו זיהויים של סוגי סלעים חדשים | |
  | |
חייו ועבודתו עריכה
ואלטרסהאוזן נולד בגטינגן. אביו, פרופ' גאורג פרידריך סרטוריוס (Georg Friedrich Sartorius) (מאוחר יותר סרטוריוס פון ואלטרסהאוזן), שהיה סופר ומרצה לכלכלה ולהיסטוריה באוניברסיטת גטינגן, נודע בשל תרגום הספר "עושר העמים" של אדם סמית לגרמנית. הוריו של וולפגנג ואלטרסהאוזן היו חברים קרובים של הסופר והמשורר יוהאן וולפגנג פון גתה, והם קראו לבנם על שמו.
וולפגנג ואלטרסהאוזן למד באוניברסיטת גטינגן והתמחה במדעי הטבע ובפיזיקה, עם דגש על מינרלוגיה. במהלך סיור שערך באירופה בשנים 1834–1835 ביצע ואלטרסהאוזן סדרת מדידות של מגנטיות באזורים שונים. מאוחר יותר התמקדה תשומת לבו במחקר מקיף של הר הגעש אטנה בסיציליה. מחקר זה התנהל לסירוגין עד 1843, ובו השתתף גם האסטרונום הגרמני כריסטיאן היינריך פרידריך פטרס (Peters). התוצאה העיקרית ממשימה זו הייתה "אטלס האטנה" (Atlas des Ätna; 1861–1858) הגדול, בו זיהה את זרמי הלבה שנוצרו במאות השנים המאוחרות.
כשחזר מאטנה ביקר ואלטרסהאוזן באיסלנד. כתוצאה מביקורו שם הוציא לאור את הספרים "מפה גאוגרפית-פיזית של איסלנד" (Physisch-geographische Skizze von Island; 1847), "על הסלעים הגעשיים בסיציליה ובאיסלנד" (Über die vulkanischen Gesteine in Sizilien und Island; 1853) ו"אטלס גאולוגי של איסלנד" (Geologischer Atlas von Island; 1853). בתוך כך קיבל ואלטרסהאוזן מינוי כפרופסור למינרלוגיה וגאולוגיה בגטינגן – משרה שבה החזיק במשך 30 שנים, עד מותו.
ב-1866 פרסם ואלטרסהאוזן מסה חשובה שכותרתה "מחקר על אקלימים בימינו ובתקופות קדומות ("Recherches sur les climats de l'époque actuelle et des époques anciennes"). בחיבור זה הוא הביע את אמונתו שעידן הקרח נבע משינויים בפני כדור הארץ.
ואלטרסהאוזן מת ב-1876 בגטינגן.
ב-1880 ערך המינרלוג והפטרולוג הגרמני ארנולד פון לסאולקס (Arnold von Lasaulx) הערות שכתב ואלטרסהאוזן, והוציאן לאור בספר "האטנה" (Der Aetna).
בנו של ואלטרסהאוזן, אוגוסט (August Sartorius von Waltershausen), היה כלכלן נודע כסבו. ספרו על תנועת הפועלים בארצות הברית בשלהי המאה ה-19 תורגם לאנגלית.[1]
תגליותיו בפטרולוגיה ובמינרלוגיה עריכה
ואלטרסהאוזן היה הראשון לדון בקיומם ובתפוצתם של יסודות קורט בסלעים געשיים – מהם מנה 23, כמו גם בהימצאות תחמוצות באותם סלעים. ממחקריו על סלעים פירוקלסטיים עלה כי היווצרותם נובעת מהשפעת מים על המאגמה.
במסעות שערך בסיציליה בשנת 1835 זיהה ואלטרסהאוזן לראשונה סוג של טוף חום, לו קרא "פלגוניט" על שם העיירה הסמוכה, פלגוניה (Palagonia). מבדיקה כימית שערך בסלע עלה כי הוא עשיר באופן לא רגיל במים (12-23%) ובברזל. במסע שערך בשנת 1845 לאיסלנד עם רוברט בונזן, הוא הבחין כי בסמיכות לפלגוניט נמצא חומר זכוכיתי נטול מים הדומה לאובסידיאן, לו קרא סידרומלן. ואלטרסהאוזן הוכיח כי פלגוניט הוא בעצם סידרומלן שספג מים, וממיקומו הגאולוגי הסיק כי הוא תוצר של התפרצות תת-קרחונית.
ואלטרסהאוזן זיהה לראשונה את המינרל ארגנטופיריט (AgFe2S3) ב-1866.
זכרו של גאוס עריכה
ואלטרסהאוזן כתב את "זכרו של גאוס" (Gauss zum Gedächtnis) – ביוגרפיה של קרל פרידריך גאוס שיצאה לאור ב-1862. נקודת ההשקפה המקובלת היא כי סיפור חייו של גאוס, כפי שהוא מופיע בביוגרפיה שיצאה לאור סמוך למותו, מתואר כפי שגאוס עצמו היה מעוניין כי יסופר. הביוגרפיה היא המקור לאחד הציטוטים הידועים: "מתמטיקה היא מלכת המדעים", וכן לסיפור לפיו חיבר גאוס במהירות סדרה של מספרים עוקבים. כשנפטר גאוס בגטינגן, נשאו שני אנשים הספדים על קברו: ואלטרסהאוזן – שייצג את סגל אוניברסיטת גטינגן, והיינרך אוואלד – חתנו של גאוס.
הנצחות עריכה
על שמו של ואלטרסהאוזן קרויים המינרל סרטוריט (PbAs2S4) ו"קרחון ואלטרסהאוזן" (Waltershausen Gletscher) שבגרינלנד.
קישורים חיצוניים עריכה
- Gauss zum Gedächtnis – תרגום הספר לאנגלית
כל שלוש הביוגרפיות הבאות כתובות בגרמנית:
- Carl Wilhelm von Gümbel, Sartorius von Waltershausen, Wolfgang Freiherr, Allgemeine Deutsche Biographie (ADB). Band 30, Duncker & Humblot, Leipzig 1890, S. 394 f.
- Karl Hans Wedepohl, Wolfgang Sartorius Freiherr von Waltershausen, 1809–1876, in Karl Arndt, Gerhard Gottschalk, Rudolf Smend (Hrsg.): Göttinger Gelehrte, Wallstein, Göttingen 2001, S. 174:
- Franz Menges, Sartorius v. Waltershausen (auch nur: v. Waltershausen), Freiherren Neue Deutsche Biographie (NDB). Band 22, Duncker & Humblot, Berlin 2005, S.438 f