וו טאנג קלאן

וו טאנג קלאןאנגלית: Wu-Tang Clan) הוא הרכב היפ הופ שמקורו בסטטן איילנד, ניו יורק. ההרכב במקורו כלל תשעה חברים, עד למותו של אול' דירטי בסטרד (Ol' Dirty Bastard) בגיל 35, בשנת 2004. בין חברי ההרכב יש אמני סולו מוכרי פלטינה, מפיקים מוזיקליים, זוכי גראמי, שחקנים, תסריטאים ואנשי עסקים. הוו טאנג קלאן זכו להצלחה רבה ונחשבים לאחד מהרכבי ההיפ הופ הגדולים בכל הזמנים. מאז תחילת דרכם סייעו לאמנים רבים לזכות בהצלחה והכרה כלל עולמית. אמנים אלה התפרסמו כשלוחות של ה"וו טאנג", ונודעים יותר כ"וו טאנג קילר ביז" ("Wu tang killer beez"-הדבורים הקטלניות של הוו טאנג).

וו טאנג קלאן
וו טאנג קלאן בהופעה
וו טאנג קלאן בהופעה
מקום הקמה ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1992
סוגה היפ הופ
חברת תקליטים לאוד/ אר.סי. איי/ בי.אם.ג'י רקורדס 1993-1998
לאוד /קולומביה/ אס.אם.אי רקורדס 1999-2001
וו מיוזיק גרופ/ אס.אר.סי/ יוניברסל מוטאון/ לאוד 2007-היום
wutangclan.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ריזה
ג'יזה
מת'וד מן
רייקוון
מאסטרקילה
אינספקטה דק
יו-גוד
גוסטפייס קילה
חברים לשעבר
אול' דירטי באסטרד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רקע עריכה

הוו טאנג קלאן הוקמה על ידי ריזה, ג'יזה ואול' דירטי באסטרד. השלושה תחילה הקימו הרכב בשם "כוחו של שליט האימפריה" ("The force of the imperial master"). ההרכב זכה להצלחה מעטה יחסית והתפרק. השלושה ניסו דרכם בקריירות סולו אך לא הצליחו להתרומם מסחרית. תסכולם מהמצב הביא אותם להקמת הוו טאנג קלאן. על פי ה"מדריך לוו טאנג" ("The wu tang manual", ספר בעל 36 פרקים שנכתב על ידי ריזה ובו הסבר על חברי ההרכב והשפעותו המוזיקלית), כינס ריזה את חברי ההרכב ואמר שאם יתנו לו שליטה בלעדית על המוזיקה, הוא מתחייב שההרכב יזכה להצלחה גדולה, ואחריה הוא יוותר על השליטה. ההרכב גדל והתפתח בהדרגה עד 1992 ועם הזמן נוספו להרכב אמנים מסטטן איילנד, כאשר הקבוצה מסכימה על היותו של ריזה מנהיג הקבוצה.

השם וו טאנג נובע מרכס הרי הוו דאנג שבצפון מערב מחוז חוביי שבסין. לאזור היסטוריה ענפה והשפעה גדולה על התרבות הסינית, בעיקר בנוגע לטאואיזם, אמנויות לחימה ורפואה. ריזה ואול' דירטי באסטרד אמצו את השם לאחר שצפו בסרט שאולין והוו טאנג (Shaolin and the wu tang), שמציג בית ספר ללוחמה בסגנון שאולין. אלבום הבכורה של ההרכב "כנס ל-36 התאים של הוו טאנג" ("Enter the wu tang 36 chambers") דוגם קטעים מתוך הסרט.

אלבומים עריכה

(Enter the Wu-Tang (36 Chambers עריכה

 
ההרכב בהופעה בשנת 2007

אלבום הבכורה של הוו טאנג קלאן יצא 9 בנובמבר 1993 תחת הלייבל "לאוד". הוא נחשב על ידי רבים לאחד מאלבומי ההיפ הופ הטובים והמשפיעים של שנות ה-90. הצלחתו היוותה מנוף להצלחת ההיפ הופ מהחוף המזרחי בארצות הברית, וסגנונו הייחודי השפיע רבות על אמנים מהחוף המזרחי מבחינת ההפקה המוזיקלית המחוספסת וכן מבחינת התוכן המילולי הקיצוני. האלבום זכה להצלחה רבה במכירות והגיע למעמד פלטינה, ונחשב עד היום לאחד האלבומים הגדולים של שנות התשעים. אמנים רבים הושפעו מסגנון האלבום כגון: הנוטוריוס בי. איי. ג'י., נאז, ג'יי זי ומוב דיפ. שניים מהסינגלים שיצאו מתוכו, "פרוטקט יא נק" ("protect ya neck") שהיה שיר המפתח באלבום, ו"ק.ר.י.ם" (C.R.E.A.M) נמצאים ברשימת 100 שירי הראפ הגדולים בכל הזמנים של מגזין הסורס. האלבום גם היווה את הפריצה של חברי ההרכב לתודעה, בעיקר מת'וד מן, אול' דירטי באסטרד ורייקוואן, שמכרו מיליוני עותקים באלבומי סולו.

בשנת 2016 נכלל C.R.E.A.M בפסקול סרט הקולנוע "משחקי חובה"[1], ובאמצעותו הגדירה גיבורת הסרט, וי דלמוניקו, את זהותה כתושבת סטטן איילנד.

Wu-Tang Forever עריכה

4 שנים לאחר האלבום הראשון ולאחר סיבוב של קריירות סולו לחברי ההרכב (מאפיין בולט של הוו טאנג), יצא לאור האלבום השני של הוו טאנג ב-3 ביוני 1997. האלבום היה אלבום כפול. אף שלא זכה לחשיפה רבה בתקשורת, הגיע האלבום למקום הראשון במצעד המכירות בארצות הברית בזכות 650,000 עותקים בשבוע הראשון ויותר מ-8,000,000 עותקים בכל העולם בסך הכול. האלבום היה מועמד בטקס פרסי גראמי לאלבום השנה בראפ, אך הפסיד לפי דידי בקטגוריה זאת. האלבום, שהופק כולו על ידי ריזה, סימן את סוף "תוכנית החומש" של ריזה, והוא ויתר על שליטתו בהרכב, שהועברה למנהלים אולי גרנט ומיטשל דיגס.

The W עריכה

לאחר סיבוב שני של קריירות סולו של חברי ההרכב, שנחשב לפחות מוצלח מהסיבוב הראשון כיוון שריזה לא הפיק את הפרויקטים, התכנס ההרכב שוב כדי ליצור את האלבום השלישי, "דה דאבל-יו", שיצא לאוט ב־21 בנובמבר 2000. מי שלא השתתף באלבום אלא רק בשיר אחד בשם "קונדישינר" (Conditioner) הוא אול' דירטי באסטרד, שהיה במאסר בקליפורניה, אחרי שהפר את תנאי השחרור שלו. את השיר "קונדישינר" הוא הקליט דרך הטלפון בבתי כלא שמשמש אסירים בשיחות עם מבקריהם. באלבום בלט הסינגל Gravel Pit, ונכללו בו שיתופי פעולה עם אמנים כבאסטה ריימס, אייזק הייז, סנופ דוג ונאס. האלבום הגיע למעמד של פלטינה כפולה וזכה לביקורות טובות.

Iron Flag עריכה

פחות משנה לאחר "דה דאבל-יו", הוציא לאור ההרכב את אלבומם הרביעי "איירון פלאג" ב-21 בדצמבר 2001. שחרור האלבום שנה בלבד לאחר אלבומם הקודם היה מהלך לא שגרתי אצל הוו טאנג ובהיפ הופ באופן כללי. חברת התקליטים לאוד הייתה על סף סגירה, מה שהוביל לניהול יחסי ציבור לא נכונים ולכן האלבום מכר מעט עותקים (687,000) והגיע למעמד אלבום זהב בלבד. עטיפת האלבום מעוצבת בהשראת התמונה המפורסמת של חיל הנחתים האמריקאי מהקרב על איוו ג'ימה.

8 Diagrams עריכה

בין האלבום הרביעי לחמישי עברו על ההרכב סכסוכים ומשברים, בעיקר מותו של אחד ממקימי ההרכב אול' דירטי באסטרד. הוא נפטר כתוצאה משקיות קוקאין שהיו מוסתרות בקיבתו (הוא מת ב-13 בנובמבר 2004, בן 36 במותו). בדצמבר 2006 חתם ההרכב חוזה לאלבום אחד עם חברת התקליטים אס.אר.סי רקורדס לאור חוסר התפקוד של חברת התקליטים "לאוד". האלבום תוכנן לצאת ב-13 בנובמבר 2007, יום השנה השלישי למותו של אול' דירטי באסטרד, אך לבסוף ראה אור ב-11 בדצמבר 2007. שם האלבום נגזר משמו של סרט קונג פו בשם אייט דיאגרם פול פייטר ("eight diagram pole fighter"). האלבום זכה להצלחה נמוכה מאוד כשמכר רק מעט מעל 150,000 עותקים.

A Better Tomorrow עריכה

האלבום יצא ב-2 בדצמבר 2014.

Once Upon a Time in Shaolin עריכה

הקלטת האלבום נמשכה כשש שנים, והופק על ידי ריזה ו-Cilvaringz. האלבום הכפול יצא ב-2015, והוגבל לעותק יחיד שנמכר במכירה פומבית למרטין שקרלי (אנ'), שהיה מנכ"ל חברת תרופות בשם Turing Pharmaceuticals, תמורת שני מיליון דולרים, מה שהפך את האלבום ליצירה המוזיקלית היקרה ביותר שנמכרה אי פעם[2][3]. מעט לאחר מכן, מרטין שקרלי העלה את מחירה של תרופה חיונית לנשאי HIV ב-5,000%, מה שהפך אותו למנכ"ל השנוא ביותר באמריקה[4][5]. לדבריו של ריזה, האלבום נמכר לשקרלי לפני שהעלה את מחיר התרופה, ולפני שהורשע שקרלי בהונאות משקיעים ונכנס לכלא. לאחר שגילה זאת, טוען כי הוא ו-Cilvaringz תרמו חלק נכבד מן ההכנסות ממכירת האלבום לצדקה[3].

The Saga Continues עריכה

האלבום השביעי של ההרכב יצא לאור ב-13 באוקטובר 2017, חברי ההרכב קיצרו את שמו לוו טאנג בלבד בעת הוצאת האלבום בעקבות חילוקי דעות של U-GOD (חבר בהרכב משכבר הימים) עם חברי ההרכב בנוגע לתמלוגים. כבר בשבוע הראשון נמכרו כ-19,461 עותקים של האלבום והוא זכה להתעניינות רבה מצד חובבי הז'אנר. העובדה שריזה הפיק את האלבום בשותפות עם הדיג'יי של ההרכב מת'מטיקס אשר מזוהה זמן רב עם ההרכב ובקיא בסגנון המחוספס והייחודי של הוו טאנג קלאן נתן לאלבום פן נוסטלגי אשר לפי ביקורות רבות החזיר את חובבי ההרכב לתקופה של שיא ההצלחה של ההרכב.

טלוויזיה עריכה

בשנת 2019, שודרה סדרת דוקו על סיפורו של ההרכב, בהשתתפות חברי ההרכב ובהפקת ריזה[6].

סדרת דרמה על היווצרות ההרכב בשם "וו טאנג קלאן, סאגה אמריקאית" (אנ'), עלתה לשידור בשירות הולו בספטמבר 2020[7][8]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא וו טאנג קלאן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Nerve (2016), נבדק ב-2018-05-22
  2. ^ HipHopDX - https://hiphopdx.com, Martin Shkreli Plans To Bail-Out Bobby Shmurda, HipHopDX, ‏2015-12-16
  3. ^ 1 2 "Pharma's Bad Boy Exec Martin Shkreli Paid $2 Million for Wu-Tang Clan's New Record". Bloomberg.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2021-01-28.
  4. ^ ""המנכ"ל השנוא באמריקה" מבקש להשתחרר מהכלא כדי לפתח תרופה לקורונה". TheMarker. נבדק ב-2021-01-28.
  5. ^ סוכנויות הידיעות, שבע שנות מאסר לאיש "השנוא באמריקה", באתר ynet, 10 במרץ 2018
  6. ^ הדוקו של אוגוסט ב-STINGTV, באתר www.stingtv.co.il
  7. ^ Video: New Teaser Trailer for "Wu-Tang: An American Saga" | TheFutonCritic.com, www.thefutoncritic.com
  8. ^ לא רק לחובבי היפ הופ: זו סדרת הפשע הכיפית של העונה, באתר Haaretz הארץ