ויליאם גריסון
ויליאם פ. גריסון (באנגלית: William F. Garrison) הוא מייג'ור גנרל בדימוס בצבא ארצות הברית. שימש בין השאר כמפקד וכוח דלתא כמפקד כוח המשימה ריינג'ר בסומליה.
 | |
| לידה |
27 ביוני 1944 (בן 79) ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| כינוי | ביל |
| השכלה |
|
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1966–1996 (כ־30 שנה) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד כוח דלתא, מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים מפקד כוח המשימה ריינג'ר מפקד בית הספר ללוחמה מיוחדת על שם ג'ון קנדי בפורט בראג | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת וייטנאם מלחמת המפרץ קרב מוגדישו | |
| עיטורים | |
 כוכב הארד (4) לב הארגמן  לגיון ההצטיינות  מדליית האוויר | |
  | |
קריירה צבאית עריכה
גריסון החל את דרכו בצבא ארצות הברית ב-1966 כטוראי. הוא לחם במלחמת וייטנאם, השלים קורס קצינים ושירת בכוחות המיוחדים. במהלך המלחמה לקח גריסון חלק במבצעים מיוחדים במסגרת תוכנית פניקס[1]. בין השנים 1985–1989 שירת כמפקד כוח דלתא[2].
לאחר מכן שימש כמפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים עד שנת 1994. במקביל לכך שימש בשנת 1993 כמפקד כוח המשימה ריינג'ר בסומליה, אשר כלל בתוכו את הגדוד ה-3 של חטיבת הריינג'רס ה-75, פלגה של כוח דלתא, ממסוקים וטייסים של מן הרגימנט האווירי למבצעים מיוחדים ה-160 וכוחות סיוע[3]. גריסון פיקד על כוח זה במספר פשיטות ומבצעים מיוחדים כנגד המיליציות החמושות משבט חבאר-גידר, ובהם בין היתר בקרב מוגדישו[4]. בתפקידו הבא שירת כמפקד בית הספר ללוחמה מיוחדת על שם ג'ון קנדי בפורט בראג[5]. לאחר מכן השתחרר מן השירות.
לקריאה נוספת עריכה
- מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002
קישורים חיצוניים עריכה
- שי לוי, גבורה ואומץ ללא פשרות: 20 שנה לבלק הוק דאון, באתר מאקו, 3 באוקטובר 2013
- טל טובי, האם עקרונות המלחמה מתאימים לכוחות למבצעים מיוחדים? - פעילות כוח משימה רנג"ר בסומליה כמקרה מבחן, מערכות גיליון 416, דצמבר 2007, עמודים 44–51
- יגאל אייל, לחימה אסימטרית במוגדישו, מערכות גיליון 381, דצמבר 2001, עמודים 90–93
הערות שוליים עריכה
- ^ מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמוד 30
- ^ מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמוד 31
- ^ מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמודים 138–140
- ^ גל פרל פינקל, "אין ספק שננצח בקרב, אבל אנחנו עלולים להפסיד במלחמה", באתר זמן ישראל, 5 בפברואר 2020
- ^ מרק באודן, "התרסקות במוגדישו", הוצאת משרד הביטחון, 2002, עמודים 296–297