הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית

הכוחות מיוחדים בזרוע היבשה של ארצות הברית

הכוחות המיוחדים (Special Force - SF) של זרוע היבשה של ארצות הברית הידועים בכינוי "הכומתות הירוקות" הם חלק ממערך כוחות המבצעים המיוחדים של ארצות הברית.

הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית
United States Army Special Forces
USA - Special Forces Branch Insignia.png
סמל הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית
De oppresso liber "ממדוכא לחופשי"
פרטים
כינוי הכומתות הירוקות
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
שיוך Emblem of the United States Department of the Army.svg צבא ארצות הברית
סוג כוחות מיוחדים
בסיס האם פורט בראג, צפון קרוליינה
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 19 ביוני 1952
מקים היחידה אדסון ראף
מלחמות המלחמה הקרה, מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מבצע זעם דחוף, מבצע מטרה צודקת, מלחמת המפרץ, הפלישה האמריקאית לאפגניסטן, מלחמת עיראק
פיקוד
יחידת אם פיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארצות הברית

הכוחות מאורגנים במסגרת "פיקוד הכוחות המיוחדים ה-1" (1st Special Forces Command (Airborne, הכפוף לפיקוד המבצעים המיוחדים של צבא ארצות הברית (USASOC).

פיקוד הכוחות המיוחדים ה-1עריכה

פיקוד הכוחות המיוחדים הראשון (מוטס) (1st Special Forces Command (Airborne) הוקם ב-2014, וקיבץ תחתיו את "הכומתות הירוקות", יחידות ללוחמה פסיכולוגיות (PSYOP), כוחות קישור ליחסים אזרחיים, וכוחות תומכי לחימה. בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת מייג'ור גנרל. מטה הפיקוד ממוקם בפורט בראג.

יעודעריכה

תפקידו העיקרי של הפיקוד להרכיב כוח משימה המותאם במיוחד לכל תרחיש תוך שימוש בתמהיל של יחידות לוחמה קונבנציונלית ולא קונבנציונלית[1]. תפקידו לארגן, לצייד, לאמן, ולהציב כוחות לביצוע מבצעים מיוחדים במנעד רחב, לתמיכה במבצעי פיקוד המבצעים המיוחדים (USSOCOM), בפיקודים הקרביים המאוחדים, ובשגרירויות וסוכנויות ממשלתיות אחרות.

משימותעריכה

כוחותעריכה

  • כוחות מיוחדים (SF) - כל שבע הקבוצות של ה"כומתות הירוקות" (SFG)
  • גדוד מודיעין צבאי ה-389 גדוד מודיעין אורגני רב-מקורי (מוטס).
  • קבוצות לוחמה פסיכולוגית (PsyOps)
    • קבוצת לוחמה פסיכולוגית ה-4 (מוטסת)
    • קבוצת לוחמה פסיכולוגית ה-8 (מוטסת)
  • חטיבת יחסים אזרחיים ה-95 - מסייעת למפקדי הצבא בעבודה עם רשויות אזרחיות ואוכלוסייה אזרחית.
    • גדוד 91 לעניינים אזרחיים (מוטס)
    • גדוד 92 לענייני אזרחים (מוטס)
    • גדוד 96 לעניינים אזרחיים (מוטס)
    • גדוד 97 לענייני אזרחים (מוטס)
    • גדוד 98 לעניינים אזרחיים (מוטס)
  • חטיבת הסיוע המוטסת ה-528 - מספקת תמיכה בתקשורת, רפואה ולוגיסטיקה.
    • גדוד קשר 112
    • גדוד סיוע 528

הכוחות המיוחדים (SF) "הכומתות הירוקות"עריכה

אנשי הכוחות המיוחדים משלבים מיומנות קרבית מתקדמת עם שפה ותרבות מקומית של אזורים שונים בעולם. הם ידועים בעיקר בזכות יכולות לוחמה לא קונבנציונלית[1], אך הם גם מבצעים משימות אחרות הכוללות פשיטות קומנדו, השתתפות בכוחות השלום, מלחמה בהפצת נשק להשמדה המונית, תפקידי ייעוץ במלחמה נגד קרטלי סמים ומשימות אסטרטגיות אחרות.

הכוחות המיוחדים (SF) "הכומתות הירוקות" מאורגנים בשבע "קבוצות". בכל קבוצה ארבעה גדודי SF ופלוגת תומכי לחימה. מפקד קבוצה הוא קצין בדרגת בריגדיר גנרל. לכל קבוצה התמחות אזורית והיא מספקת תמיכה לאחד מהפיקודים הקרביים המאוחדים של ארצות הברית.

היסטוריהעריכה

היחידה היא יחידה בעלת מסורת שנשענת על כמה יחידות שפעלו במלחמת העולם השנייה. הראשונה היא סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), שבראשה עמד גנרל ויליאם ג'יי. דונובן, שהפעילה סוכני שטח, אשר צנחו לעורף האויב הנאצי ברחבי אירופה. הסוכנים, אשר פעלו במסגרת מבצע ג'דבורו, על שום העיר ג'דבורו שבסקוטלנד שבסמוך לה הוכשרו הסוכנים, שימשו כקציני קישור למחתרות כמו המחתרת הצרפתית וגייסו סוכנים ומרגלים. כמו כן פעלו כיחידות קומנדו וביצעו פשיטות על מטרות צבאיות של גרמניה הנאצית.

היחידה השנייה ממנה צמחו הכוחות המיוחדים היא יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית ובהם גדודי הריינג'רים ה-1, עליו פיקד קולונל ויליאם או. דארבי, והגדודים ה-3, וה-4 שהוקמו בעקבות הישגיו של הגדוד הראשון בפלישה לצפון אפריקה במסגרת מבצע לפיד. בפלישה לסיציליה ולאחר מכן לאיטליה בשנת 1943 כבר פעלו הריינג'רס כצוות קרב חטיבתי. הריינג'רס נחתו גם בחוף אומהה במסגרת הפלישה לנורמנדי ולחמו באירופה עד תום המלחמה[2]. בחזית האוקיינוס השקט לחם גדוד הריינג'רס ה-6[3]. וביצע פשיטה לשיחרור 500 שבויים ממחנה השבויים היפני שבקבנטואן אשר בפיליפינים[4].

היחידה השלישית ממנה צמחו הכוחות המיוחדים היא כוח השירות המיוחד ה-1 (ה-FSSF), יחידת קומנדו בסדר גודל חטיבתי שהורכבה ממגויסים אמריקנים וקנדים. היחידה, בפיקוד בריגדיר גנרל רוברט פרדריק, יועדה במקור לפעילות בנורווגיה אולם לאחר שהסתיימו אימוני היחידה היא פעלה כחלק מן הארמייה ה-5 במערכה על איטליה. היחידה ביצעה מספר משימות מיוחדות ובהן תפיסת נקודות שליטה ומעברים חיוניים[5]. בדצמבר 1943 כבשה היחידה את הר לה-דיפאנסה, משימה שנחשבה לבלתי אפשרית, אולם ספגו שיעור אבדות גבוה. לאחר מכן סופחו לדיוויזיית הרגלים ה-36 ולחמו בשורותיה כשהם סופגים שיעור אבדות חמור עוד יותר[6]. פרדריק הצטיין בלחימה עד כדי כך שוינסטון צ'רצ'יל הכריז כי הוא הגנרל הלוחם הגדול בכל הזמנים והכוח בפיקודו זכה לכינוי "בריגדת השטן" (Devil's Brigade). לאחר מכן נחתה היחידה באנציו והייתה לכוח הראשון שהגיע לרומא. הכוח פורק בדצמבר 1944.

הקמהעריכה

על הקמת היחידה הוחלט בשנת 1952, בהתבסס על המלצותיו של קולונל אדסון ראף, איש צנחנים בעברו, אשר פיקד על המבצע המוצנח הראשון שביצע צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. קבוצת הכוחות המיוחדים הראשונה נוסדה ביוני אותה שנה בפיקוד של קולונל אהרון בנק, איש צוותי הג'דבורו בעברו. בשנת 1961 הטיל נשיא ג'ון פ. קנדי, על הגנרל ויליאם יארבורו את המשימה להקים בית ספר ללוחמה מיוחדת בפורט בראג שיכשיר את אנשי הכוחות המיוחדים של הצבא באופן ממוסד ומאורגן. עוד קבע קנדי כי אנשי היחידה יחבשו לראשם את הכומתה הירוקה משום שבראשית דרכם הוכשרו הריינג'רס וצוותי ג'דבורו בסקוטלנד בידי מדריכי הקומנדו הבריטי אשר חבשו כומתה בצבע זה[7]. לוחמי הכומתות התייחדו בהתמחותם ב"לוחמה לא קונבנציונלית" המונח המשמש בצבא האמריקאי לתיאור פעולות שמבוצעות בדרך כלל על ידי כוחות מיוחדים, בפרט הכומתות הירוקות - לוחמה נגד גרילה, לוחמה פסיכולוגית, אימון כוחות גרילה במדינת אויב.

הכשרהעריכה

הכשרת הכוחות המיוחדים נערכת בסיס צבא ארצות הברית פורט בראג, צפון קרוליינה במרכז ההכשרה ללוחמה מיוחדת על שם ג'ון קנדי[8]. היא כוללת לוחמה בטרור, סיור, צניחה, חבלה, ולוחמה זעירה. הכוחות מיועדים ללחימה קונבנציונלית, כנגד כוחות סדירים, כמו גם בלחימה בעצימות נמוכה ומבצעים מיוחדים.

בין המפקדים הבולטים אשר שירתו בשורות הכוחות המיוחדים ועברו את קורס ההכשרה שלהם ניתן למנות את הגנרלים הנרי שלטון, דייוויד פרידוביץ', סטנלי מק'קריסטל וויליאם גריסון ואת הקולונלים ארתור סיימונס וצ'ארלס בקווית'. מספר קצינים בצה"ל השתלמו לאורך השנים בקורס ההכשרה של הכוחות המיוחדים בפורט בראג ובהם יחיאל סופר[9], שחר ארגמן[10], גדי שמני ובני גנץ[11].

מבצעיםעריכה

קבוצות הכוחות המיוחדים פרושות ופועלות בזירות המבצעיות בהן פועל צבא ארצות הברית ברחבי העולם. אלמנטים מן הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית לקחו חלק בלחימה בזירות לחימה רבות מאז הקמתם ובהן:

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 לוחמה לא קונבנציונלית - פעולות סיוע לתנועות מחתרת הנאבקות להחלפת שלטון או בכובש זר ולוחמה פסיכולוגית - במטרה להשפיע על דעת הקהל ועמדת השלטון במדינת היעד.
  2. ^ ירון פלינט, התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה, מערכות 408, אוגוסט 2006, עמוד 31.
  3. ^ המפטון סיידס, חיילי רפאים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2005, עמודים 27-30.
  4. ^ המפטון סיידס, חיילי רפאים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2005, עמודים 228-232.
  5. ^ טל טובי, כוחות מיוחדים בסדר כוחות רגימנטי - רגימנט הריינג'רס 75, מערכות 409-410, דצמבר 2006, עמודים 35-36.
  6. ^ ירון פלינט, התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה, מערכות 408, אוגוסט 2006, עמוד 32.
  7. ^ ליאור לוטן, היחידות המובחרות של צה"ל, מתוך אתר הירחון "ישראל דיפנס", ‏ 29/9/2011.
  8. ^ ynet, יועצים מצה"ל מקימים "יחידות חיסול" לאמריקנים, באתר ynet, 9 בדצמבר 2003
  9. ^ גיא זקהם, "על הכישלון", במחנה, ‏ 29.03.2002, עמוד 9.
  10. ^ מאיה פולק, ‏מושג ירוק, בעיתון מקור ראשון, 10 ביוני 2019.
  11. ^ יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, ‏ 01.04.2005, כפי שפורסם באתר "פרש"
  12. ^ דוד טל, האם אפשר ללמוד משהו מהניסיון האמריקאי להכריע את וייטנאם, הארץ, ‏ 25.09.2006.