ויליאם מצור

ויליאם או גיום מצור (1130 בערך – 29 בספטמבר 1186) היה הארכיבישוף של העיר צור וההיסטוריון החשוב ביותר בתקופת מסעי הצלב המוקדמת.

ויליאם מצור
Guillaume de Tyr
William of tyre.jpg
לידה 1130
ירושלים, ממלכת ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1186 (בגיל 56 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ממלכת ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 29 בספטמבר 1186 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • ארכיבישוף של צור (11751184)
  • chancelor of kingdom of Jerusalem (11741183) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ציור של ויליאם מצור (מימין) מגלה כי לבלדווין הרביעי יש צרעת. ציור מסביבות 1250

חייועריכה

ויליאם נולד בירושלים ככל הנראה בשנת 1130. הוריו היו ממוצא איטלקי או צרפתי. ויליאם הוא דור שני או שלישי למתיישבים הצלבנים בממלכת ירושלים,[1] וידוע כי לא נמנו על מעמד האצולה בממלכה. אחיו של ויליאם, ראלף שמו, היה סוחר. בילדותו קיבל ויליאם חינוך נוצרי, ולמד שפות רבות, ביניהן לטינית, יוונית וככל הנראה גם ערבית.

את שירותו בכנסייה החל ויליאם בגיל צעיר ובשנת 1146 נשלח לאירופה כדי להשלים את לימודיו בתאולוגיה ולימודים כלליים בפריז, באורליאן ובבולוניה, שם רכש השכלה בתחום התאולוגיה והחוקים הקאנונים של הכנסייה. הוא למד אצל מיטב הלוגיקנים והפילוסופים הנוצרים. מלבד לימודי דת, למד גם לימודים קלאסיים, משפטים ומתמטיקה. ידוע כי שלט בשפה הלטינית, אך אי אפשר לדעת אם שלט בצרפתית, יש פחות הוכחות לשליטה בערבית מקומית, ועוד פחות בעברית.

בשנת 1165 חזר ויליאם לממלכת ירושלים. הוא התמנה למשרה בכירה בחצרו של המלך אמלריך הראשון והיה למורה האישי של בנו, בלדווין הרביעי, שהפך בגיל 13 למלכה של ירושלים הצלבנית וכונה "המצורע" בשל מחלת הצרעת שגילה אצלו בילדותו ויליאם מצור.

ויליאם הצטרף להיררכיה הכנסייתית, ובשנת 1175 התמנה לארכיבישוף של העיר צור.[2]

בשנות ה-50 לחייו, התמודד ויליאם על משרת הפטריארך של ירושלים, אך בשל מאבקי כוח פוליטיים פנימיים, נבחר מועמד אחר לתפקיד זה.

עבודתו ההיסטוריתעריכה

ויליאם שימש גם כהיסטוריון של תקופתו. עד מותו יצר כרוניקות המהוות מקור היסטורי חשוב לתקופה זו. אחד הכתבים החשובים העומד לרשות המחקר על התקופה היא הכרוניקה שחיבר ויליאם: "The historia rerum in partibus transmarinis gestarum" או בשם: "Historia Hierosolymitana". כרוניקה זו נכתבה בעשרים ושלושה ספרים, המתארים את ההיסטוריה של מסעי הצלב וממלכת ירושלים עד לשנת 1184. שישה עשר הספרים הראשונים (עד 1144) חוברו בעזרת מקורות קיימים, בהם כתביהם של אלברט מאאכן, פולקו משארטר ורמון הרביעי, רוזן טולוז. היות שהסתמך על כתבים ועדויות משנה נחשבים כרכים אלו כמקור משני במחקר. אך לכרכים 17–23, יש ערך אישי של זיכרונותיו כיועץ המלך.

ויליאם, כמחבר הכרוניקה, מעיד על מסמכים אליהם נחשף במהלך עבודתו כיועץ בבית המלוכה, ועל כך שהוא עצמו השתתף באירועים מסוימים לכן, כרכים אלו בעלי חשיבות רבה במחקר של ימינו כמקורות ראשוניים. ויליאם הוא אומנם אחד המקורות הראשוניים של תולדות ממלכת ירושלים, אך יש להתייחס לכתביו במשנה זהירות לצורכי המחקר, שכן ויליאם עצמו היה לנציג הכנסייה בממלכה הצלבנית בה בעת שבין הכנסייה לבתי המלוכה היה מתח ותככים פוליטיים מתמשכים. נטיותיו הפוליטיות ומגמות של עדותו לאירועים היסטוריים מן הסתם היו נגועים באינטרסים אלו.

לקריאה נוספתעריכה

  • Yolles, Julian Jay Theodore. 2015. Latin Literature and Frankish Culture in the Crusader States (1098-1187). Doctoral dissertation, Harvard University, Graduate School of Arts & Sciences.
  • A. C. Krey, William of Tyre: The Making of an Historian in the Middle Ages
  • Speculum: A Journal of Mediaeval Studies Vol. 16, No. 2 (Apr., 1941), pp. 149.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ויליאם מצור בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ויליאם משתמש בתיאוריו במילה progenitores כדי לספר מי ממשפחתו עלה לירושלים. לא ידוע אם הכוונה שלו היא להורים או לסבים.
  2. ^ איריס שגריר, מסעי הצלב: היסטוריה והיסטוריוגרפיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2020, עמ' 10, הערה 7.