ויליאם פוקסוול אולברייט
ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני. מחקריו העיקריים הם בנושאי המזרח הקדום בתקופת המקרא, מקורות מצריים וכתבי יתדות. היה אחד החשובים שבחוקרי הארכאולוגיה המקראית ונחשב בזמנו לבר-סמכא בנושא.
.jpg) | |
| ויליאם פוקסוול אולברייט, 1950 | |
| לידה |
24 במאי 1891 קוקימבו, צ'ילה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בספטמבר 1971 (בגיל 80) בולטימור, ארצות הברית |
| ענף מדעי | ארכאולוגיה, בלשנות |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
פאול הויפט |
| מוסדות |
אוניברסיטת ג'ונס הופקינס |
| תלמידי דוקטורט |
אברהם בירן, Athanasios Chastoupis |
| פרסים והוקרה |
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים |
| צאצאים |
Hugh Norton Albright |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות בארץ ישראל, חקר מצרים וכתב יתדות, חקר תקופת המקרא | |
  | |
חייו
עריכהאולברייט, נוצרי מתודיסט, נולד בצ'ילה לזוג מיסיונרים פרוטסטנטים. בילדותו נפגעה ידו השמאלית בתאונה בחווה של סבו והיא נותרה משותקת. נישא בירושלים (1921) לד"ר רות נורטון.
קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס (בולטימור) בשנת 1916 על תיזה בנושא אפוס המבול האשורי[1]. בשנים 1922–1923 ניהל את בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים. משנת 1929 ועד 1959 כיהן כפרופסור למדעי המזרח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת 1957 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים וב-1969 קיבל את תואר יקיר ירושלים[2].
אולברייט ערך חפירות ארכאולוגיות ברחבי המזרח התיכון, רבות מהן בארץ ישראל, מהן ראויות לציון מיוחד החפירות שערך בגבעת שאול, תל בית מירסים (שאותה זיהה עם דביר המקראית), בית צור ובית אל. בין מחקריו הבולטים ניתן לציין את אימות מקוריותן של מגילות מדבר יהודה, חקירת חותמות למלך מתקופת חזקיהו, וחשיפה ראשונה בארץ ישראל (1923) של רוגם סמוך לירושלים.
אולברייט היה הראשון[3] שחקר את הקשר שבין השירה האוגריתית של מלחמת בעל בים, אנומה אליש והמקרא, במאמר חלוצי משנת 1936[4]. לשלושת אלו הוא הוסיף מקורות דומים נוספים: את פפירוס עשתרת ממצרים העתיקה, את אגדת לבו המסופוטמית ואת אגדת מלחמת אל הסער בנחש-דרקון אִילוּיׇנְקַה החתית, מקורות אפשריים למיתוס מלחמת אל הסער בים. מאז דנו חוקרי מקרא רבים בהשפעות הבבליות והכנעניות על המקרא, ובמוטיב המקראי של שלטון האל על "תהום", "התנינים הגדולים", "לוויתן נחש בריח", "לוויתן נחש עקלתון", "רהב" ועוד[5][6][7].
הנצחתו במדינת ישראל
עריכהעל שמו נקרא מכון אולברייט למחקר ארכאולוגי(אנ') בירושלים, שלוחה של בית הספר האמריקאי לחקר המזרח. בשכונת מעלות דפנה בירושלים נקרא רחוב על שמו.
מתלמידיו
עריכהמספריו
עריכה- הארכאולוגיה של ארץ-ישראל, (תרגום: אהרן אמיר), בצירוף פרק מיוחד: "המגילות הגנוזות במדבר יהודה" מאת פרופ' אלעזר ליפא סוקניק, הוצאת עם עובד, תל אביב תשי"א.
- מתקופת האבן ועד הנצרות; המונותיאיזים והתהליך ההיסטורי, הוצאת אחיאסף, מהדורה שנייה - 1968.
- Yahweh and the Gods of Canaan
- The Archaeology of Palestine and the Bible
- From the Stone Age to Christianity
- The Biblical Period from Abraham to Ezra
- Archaeology and religion Israel
קישורים חיצוניים
עריכה
- אתר מכון אולבריט
- יהושע בן אריה, המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ-ישראל בתקופת המנדט, חלק ב, קתדרה 93, ספטמבר 1999, עמ' 130-124, 133-132
- רשימת המאמרים של ויליאם פוקסוול אולברייט באתר רמב"י
- ויליאם פוקסוול אולברייט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
וילים פוקסול אולבריט (1891-1971), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ William Foxwell Albright 1891 - 1971 A Biographical Memoir
- ^ מקבלי התואר יקיר ירושלים בשנים עברו
- ^ נגה איילי־דרשן (2016). ודורך על במתי ים: מלחמת אל הסער בים בספרות המזרח הקדום. ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק - ירושלים, עמ' 2-8
- ^ W.F. Albright Zebul Yam and Thâpiṭ Nahar in the Combat between Baal and the Sea, JPOS 16 [1936]: 17–2.
- ^ ליונשטם 1969
- ^ יאיר זקוביץ, לא כך כתוב בתנ"ך, מבוא, או מתי נבראו התנינים הגדולים,2004, עמ' 15-26
- ^ אריה איסר ומתניה זהר. (2010). והרעב כבד בארץ: שינויי אקלים והשפעתם על ההיסטוריה של ארצות המקרא, עמ' 24