מעלות דפנה

שכונה בירושלים

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ושדרות בר-לב.

מעלות דפנה
רחבה בשכונת מעלות דפנה
רחבה בשכונת מעלות דפנה
מידע
עיר ירושליםירושלים ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים משרד השיכון
קואורדינטות 31°47′46″N 35°13′32″E / 31.796209°N 35.225687°E / 31.796209; 35.225687
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
מעלות דפנה
מעלות דפנה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הקמת השכונהעריכה

שכונת מעלות דפנה נבנתה החל משנת 1971 כחלק ממערך שכונות הבריח שנבנו בצפון מזרח העיר מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כדי ליצור רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית לבין הר הצופים[1]. השכונה הוקמה על שטח ההפקר שהיה חלק מהקו העירוני. השם "מעלות דפנה" ניתן לשכונה על שם השיפוע בו היא בנויה ועל שם צמח הער אציל, ובדרך עקיפה זו חוגג השם את איחוד העיר בשנת 1967, מאחר שהיוונים והרומאים נהגו לקשט בעלי ער אציל (עלי דפנה) את ראשיהם של הקיסרים המנצחים כמעשה האל היווני אפולו[דרוש מקור]. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מתחם הידוע בשם "ארזי הבירה", על שם החברה שבנתה אותה. במתחם הוקמו שיכונים לעולים חדשים, בחלקם על קרקע פרטית שהופקעה בשנת 1968[2].

תכנון ועיצוב השכונהעריכה

מעלות דפנה תוכננה כשכונה קטנה לכ-4,000 תושבים וכמעט ללא רזרבות קרקע לבנייה עתידית. לשכונה אפיונים ארכיטקטוניים ייחודיים, הכוללים שימוש באלמנטים חיצוניים צורניים על המבנים כגון קשתות, זוויות, בליטות החורגות מקו הבניין ושיפועים, וזאת על מנת ליצור דו-שיח ארכיטקטוני עם מסורת הבנייה הירושלמית בכלל, וזו של העיר העתיקה בפרט. פרטים תכנוניים ייחודיים (לתקופת התכנון) כוללים שטחים ציבוריים נרחבים, מרכז מסחרי אינטגרלי במבני המגורים של השכונה, כנהוג בשכונות ותיקות, חצרות פנימיות לשימוש התושבים ולמעבר נוח בין בתי השכונה ולהולכי הרגל, ומשטחי דשא למשחקי ילדים. כן נבנו שני גשרים להולכי רגל ומגרשי החניה הוקמו בריחוק מה מהבניינים, על מנת למנוע תנועת כלי רכב ממונעים בתוך השכונה. תכנון ייחודי זה, הנוגד את התכנון של שכונות סמוכות (ובניגוד לרמת אשכול הסמוכה), זיכה את המתכננים בפרס רכטר[3].

תמורות דמוגרפיותעריכה

בעשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת מגמה הניכרת בשכונות רבות בצפון ירושלים, התרחשה תחלופת אוכלוסייה. במקום התושבים שאכלסו את השכונה עם הקמתה - חילוניים ובעלי מקצועות חופשיים, נכנסה אוכלוסייה חרדית, חלקם משפרי דיור מהשכונות הסמוכות שמואל הנביא, בית ישראל ושכונת הבוכרים וחלקם עולים חדשים מארצות הברית[4][5].

מוסדות בשכונהעריכה

 
מבט ממעלות דפנה לכוון הכניסה לבית הספר רנה קסין
 
בית הכנסת יד שלום

בתי ספר וישיבותעריכה

ספרייה עירוניתעריכה

בסמוך לבית הספר רנה קסין שוכנת ספרייה עירונית על שם יוסף מאירהוף.

בתי כנסתעריכה

  • בית הכנסת "משאת בנימין" – על שם ספרו של רב העיר פודהייצה רבי בנימין אהרן סלניק מפודהייצה. נוסח אשכנז, המנציח את עולי הגרדום פעילי המחתרות האצ"ל והלח"י ואת קהילת פודהייצה באוקראינה שנספתה בשואה.
  • בית הכנסת "יד שלום" – נוסח עדות המזרח, המנציח את ר' שלום צדיק ורעייתו בתיה. שלום צדיק עלה לארץ ישראל מאיראן והיה התורם העיקרי לבניית בית הכנסת ועל שמו הפרטי נקרא בית הכנסת. בית הכנסת החל ממנין מתפללים שהתפללו במקלט אחד הבניינים. עם הזמן המקלט לא הכיל את כמות המתפללים בעיקר בשבתות ובחגים והתפילות עברו לבית הספר רנה קסין, כשבמקביל החלה התארגנות לבניית בית הכנסת.
  • בית הכנסת "נחלת שמעון" – בית הכנסת הוותיק יותר, אשר הוקם בשנת 1989 ושוכן במקלט אחד הבתים (עם השלמת בית הכנסת "משכן יחיאל" המקום כבר אינו משמש לתפילות).
  • בית הכנסת "משכן יחיאל" – בית כנסת חדש וגדול שנחנך בשנת תשפ"ב. המבנה החדש כולל אולם תפילה גדול, שני חדרי תפילה קטנים, עזרת נשים בקומה נפרדת ואולם אירועים בקומת המרתף.
  • בית מרים גיטל – מרכז תורני בשלבי בנייה מתקדמים, בית מדרש לכלל מקהלות האשכנזים, קומפלקס גדול ומפואר הכולל בית מדרש כמנהג הישיבות, בית מדרש חסידי, אולם קידושים ומקווה. הבניין זוכה גם למבקרים רבים אשר באים לצפות בארון הקודש המיוחד בבית המדרש.

אתרים סמוכיםעריכה

תחבורהעריכה

השכונה גובלת בשני קווי רכבת קלה: הקו האדום מצידה הדרום מזרחי, העובר לאורך רחוב בר לב; והקו הירוק, הנמצא בשלבי סלילה והקמה ועובר ברחובות שרגאי ושדרות אשכול.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מעלות דפנה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה