מעלות דפנה

שכונה בירושלים

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ושדרות בר-לב.

מעלות דפנה
רחבה בשכונת מעלות דפנה
רחבה בשכונת מעלות דפנה
מידע
עיר ירושליםירושלים ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים משרד השיכון
קואורדינטות 31°47′46″N 35°13′32″E / 31.796209°N 35.225687°E / 31.796209; 35.225687
(למפת ירושלים רגילה)
 
מעלות דפנה
מעלות דפנה
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הקמת השכונה עריכה

שכונת מעלות דפנה נבנתה החל משנת 1971 כחלק ממערך שכונות הבריח שנבנו בצפון מזרח העיר מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כדי ליצור רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית לבין הר הצופים[1]. השכונה הוקמה על שטח ההפקר שהיה חלק מהקו העירוני. השם "מעלות דפנה" ניתן לשכונה על שם השיפוע בו היא בנויה ועל שם צמח הער אציל, ובדרך עקיפה זו חוגג השם את איחוד העיר בשנת 1967, מאחר שהיוונים והרומאים נהגו לקשט בעלי ער אציל (עלי דפנה) את ראשיהם של הקיסרים המנצחים כמעשה האל היווני אפולו[דרוש מקור]. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מתחם הידוע בשם "ארזי הבירה", על שם החברה שבנתה אותה. במתחם הוקמו שיכונים לעולים חדשים, בחלקם על קרקע פרטית שהופקעה בשנת 1968[2].

תכנון ועיצוב השכונה עריכה

מעלות דפנה תוכננה כשכונה קטנה לכ-4,000 תושבים וכמעט ללא רזרבות קרקע לבנייה עתידית. לשכונה אפיונים ארכיטקטוניים ייחודיים, הכוללים שימוש באלמנטים חיצוניים צורניים על המבנים כגון קשתות, זוויות, בליטות החורגות מקו הבניין ושיפועים, וזאת על מנת ליצור דו-שיח ארכיטקטוני עם מסורת הבנייה הירושלמית בכלל, וזו של העיר העתיקה בפרט. פרטים תכנוניים ייחודיים (לתקופת התכנון) כוללים שטחים ציבוריים נרחבים, מרכז מסחרי אינטגרלי במבני המגורים של השכונה, כנהוג בשכונות ותיקות, חצרות פנימיות לשימוש התושבים ולמעבר נוח בין בתי השכונה ולהולכי הרגל, ומשטחי דשא למשחקי ילדים. כן נבנו שני גשרים להולכי רגל ומגרשי החניה הוקמו בריחוק מה מהבניינים, על מנת למנוע תנועת כלי רכב ממונעים בתוך השכונה. תכנון ייחודי זה, הנוגד את התכנון של שכונות סמוכות (ובניגוד לרמת אשכול הסמוכה), זיכה את המתכננים בפרס רכטר[3].

תמורות דמוגרפיות עריכה

בעשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת מגמה הניכרת בשכונות רבות בצפון ירושלים, התרחשה תחלופת אוכלוסייה במסגרת התחרדות. במקום התושבים שאכלסו את השכונה עם הקמתה - חילוניים ובעלי מקצועות חופשיים, נכנסה אוכלוסייה חרדית, חלקם משפרי דיור מהשכונות הסמוכות שמואל הנביא, בית ישראל ושכונת הבוכרים וחלקם עולים חדשים מארצות הברית[4][5].

גנים בשכונה עריכה

גן וי רובינס - ברחוב קרל (יעקב שארל) נטר, הגן גדול ורחב ומשתרע ומתחבר לרחוב ארץ חפץ הסמוך לו. גן מחל - ברחוב מחל פינת רחוב קרל נטר בתחילת רחוב מח"ל.

מוסדות בשכונה עריכה

 
מבט ממעלות דפנה לכוון הכניסה לבית הספר רנה קסין
 
בית הכנסת יד שלום

בתי ספר וישיבות עריכה

ספרייה עירונית עריכה

בסמוך לבית הספר רנה קסין שוכנת ספרייה עירונית על שם יוסף מאירהוף.

בתי כנסת עריכה

  • בית הכנסת המרכזי "בית מרים גיטל" - הוא מרכז תורני ובו בית כנסת למתפללים בנוסח ליטאי-אשכנז, בית כנסת למתפללים בנוסח חסידי-ספרד, מקווה טהרה ואולם קידושים. בבית הכנסת יש עשרות מנייני תפילה במשך היום, בנוסח אשכנז ובנוסח ספרד. וגם בשבתות יש בו מנייני תפילה בשני הנוסחים, וכן מתקיים בו 'סעודה שלישית' עם דרשה מפי רב השכונה. בנוסף למנייני התפילה בית הכנסת הוא מרכז תורני פעיל במשך כל היום, קיימים בו עשרות כוללים ולומדים בו מאות אברכים.בית הכנסת נבנה ביוזמת רב השכונה הרב משה שמואל וייס ביחד עם הרב שבתאי מרקוביץ. התורם העיקרי לבניית בית הכנסת הוא יעקב ויינרעב ורעייתו מניו יורק. תורם גדול נוסף, הוא הרב יחיאל מיכל רוזנברג ורעייתו ממונטריאול, אשר תרם בית תפילה ומקווה טהרה. בית הכנסת ידוע ומפורסם וזוכה למבקרים רבים, הודות להשקעה הרבה בפאר וריהוט, בארון הקודש, בגשר המיוחד שנבנה עבור הכניסה ועוד.
  • בית הכנסת "משאת בנימין"בית כנסת הקרוי על שם ספרו של רב העיר פודהייצה רבי בנימין אהרן סלניק שמקורות משפחתו מיהדות סלוניקי. התפילות הם בנוסח אשכנז, בית הכנסת מנציח את עולי הגרדום פעילי המחתרות האצ"ל והלח"י ואת קהילת פודהייצה באוקראינה שנספתה בשואה.
  • בית הכנסת "יד שלום" – נוסח הספרדים ועדות המזרח, המנציח את ר' שלום צדיק ואשתו בתיה צדיק. שלום צדיק עלה לארץ ישראל מאיראן והיה התורם העיקרי לבניית בית הכנסת ועל שמו נקרא בית הכנסת.
  • בית הכנסת "משכן יחיאל" – בית כנסת חדש וגדול שנחנך בשנת 2022 תשפ"ב.
  • בית הכנסת טעמעשווער – כמנהג קהילות החסידים ושמו הנוסף קהילת חת"ם סופר על שם הרב משה סופר, בית כנסת חסידי. בית כנסת והיכל התורה פתוח בכל שעות היום לכל אדם. משתייך עקרונית לקהילת הקנאיים בירושלים, נוסח התפילה כמהרי"ץ דושינסקי או חסידי.
  • בית הכנסת אור שמח – המשתייך לקהילת ליטאים אמריקאים בעיקר לבחורי ישיבה צעירים.

אתרים סמוכים עריכה

תחבורה עריכה

השכונה גובלת בשני קווי רכבת קלה: הקו האדום מצידה הדרום מזרחי, העובר לאורך רחוב בר לב; והקו הירוק, הנמצא בשלבי סלילה והקמה ועובר ברחובות שרגאי ושדרות אשכול.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מעלות דפנה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה