וילי ג'ונסון העיוור
וילי ג'ונסון העיוור (באנגלית: Blind Willie Johnson; 1897–1945) היה זמר וגיטריסט אמריקאי רב השפעה, אשר המוזיקה שלו נעה בין הבלוז לספיריטואלז. בעוד המילים לכל שיריו היו בעלות אופי דתי, המוזיקה שלו שאבה ממסורות בלוז ומסורות סקרליות גם יחד. נחשב אחד מגדולי נגני גיטרת הסלייד, וכאחת מהדמויות הנערצות ביותר ממוזיקות הגוספל של תקופת השפל הגדול. המוזיקה שלו מאופיינת בפריטת-בוהן בס חזקה ושירתו המחוספסת בטכניקת בס שגוי, ולעיתים בקול טנור.
 | |
| לידה |
22 בינואר 1897 ברנהם, טקסס |
|---|---|
| פטירה |
18 בספטמבר 1945 (בגיל 48) באומונט, ארצות הברית  |
| שם במה |
«Blind» Willie |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1927–1945 (כ־18 שנים) |
| סוגה |
בלוז, גוספל |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה, גיטרת סלייד |
| חברת תקליטים |
קולומביה רקורדס |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של גראמי |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חיים
עריכהוילי ג'ונסון נולד בשנת 1897 בברנהם, טקסס (לפני גילויה של תעודת פטירתו, האמונה הייתה שג'ונסון נולד בטמפל, טקסס). כאשר היה בן חמש, אמר לאביו שהוא רוצה להיות מטיף, ויצר לעצמו גיטרה מקופסאות סיגר ישנות. אמו נפטרה כשהיה צעיר ואביו נישא שוב זמן לא רב לאחר מותה.
ככל הידוע, ג'ונסון היה נשוי פעמיים. בפעם הראשונה נשא אישה בשם וילי ב. האריס, ומאוחר יתר זמרת צעירה בשם אנג'לין, שהייתה אחותו של גיטריסט הבלוז ל.ס. רובינסון. עד כה, לא נמצאו תעודות נישואין המאמתות מידע זה. מכיוון שאנג'לין שרה והופיעה עם ג'ונסון לעיתים קרובות, הבן-אדם הראשון שניסה לחקור את הביוגרפיה שלו, סמואל צ'רטרס, הניח בטעות שזו היא ששרה במספר מתקליטיו של ג'ונסון. למרות זאת, מחקר מאוחר יותר גילה שזו הייתה דווקא אשתו הראשונה.
ג'ונסון לא נולד עיוור, ואף על פי שאין זה ידוע כיצד איבד את ראייתו, אנג'לין ג'ונסון סיפקה את ההסבר הבא לסמואל צ'רטרס. לטענתה, כשוילי היה בן 7, אבא שלו הכה את אמו החורגת לאחר שתפס אותה יוצאת עם גבר אחר. האם החורגת זרקה בתגובה תמיסת נתרן הידרוקסידי, לא על אביו של וילי, אלא לתוך פרצופו של וילי הצעיר.
ג'ונסון נותר עני עד תום חייו, אותם העביר בהטפה ושירה ברחובות העיר בואומונט, טקסס לכל מי שהיה מוכן להקשיב. רשימה עירונית מראה שב-1944, כומר ו.ג. ג'ונסון, ללא ספק וילי העיוור, ניהל את בית התפילה ברחוב פורסט 1440, בואומונט, טקסס. זוהי אותה הכתובת המצוינת על תעודת הפטירה של ג'ונסון. ב-1945, ביתו נשרף כליל. ללא מקום אחרת לפנות אליו, ג'ונסון חי בשאריות השרופות של ביתו, במיטה רטובה. הוא חי כך עד שהחל לסבול מדלקת ריאות שבועיים לאחר מכן, ונפטר (תעודת הפטירה מציינת את סיבת המוות כקדחת מלריה, ובנוסף לכך עגבת). בריאיון עם אשתו, טענה אנג'לין שניסתה לקחת אותו לבית-חולים, אך סירבו לקבל אותו עקב היותו שחור, בעוד מקורות אחרים טוענים שאנג'לין טענה שסיבת הסירוב הייתה דווקא היותו עיוור. למרות שיש מחלוקת לגבי מקום קבורתו, חברים בקהילת בואומונט התחייבו למצוא את האתר ולשמר אותו.
קריירה מוזיקלית
עריכהאביו של ג'ונסון השאיר אותו לעיתים קרובות בפינות רחובות לשיר בעבור כסף, ושם קולו העוצמתי השאיר רושם בלתי מחיק על עוברים ושבים. אגדה מספרת שהוא נעצר עקב התחלת התפרעות בבית-משפט בניו אורלינס עם ביצוע עוצמתי של השיר "If I Had My Way I'd Tear the Building Down" (עברית: "אם הייתה לי האפשרות, הייתי הורס את הבניין"), שיר העוסק בשמשון ודלילה. לפי סמואל צ'רטרס, לעומת זאת, הוא פשוט נעצר מכיוון ששר בעבור טיפים בפני בית-מכס, בידי שוטר שהבין לא נכון את שם השיר וראה בו הסתה.
ג'ונסון הקליט כ-30 צידי תקליטים בחמש הקלטות עבור קולומביה רקורדס בין השנים 1927-1930. בחלק מהקלטות אלו השתמש ג'ונסון בסגנון פרטי קצבי מהיר, בעוד באחרים ניגן בגיטרת סלייד. על פי מכר מכובד, וילי מקטל העיוור (1898-1959), ג'ונסון ניגן עם טבעת פליז, בעוד מקורות אחרים טוענים שהשתמש בסכין. התמונה היחידה של ג'ונסון לא חושפת אמצעי פריטה כלשהו.
חלק מהקלטותיו המפורסמות ביותר של ג'ונסון כוללות את השיר "In My Time of Dying" (עברית: "בזמן גסיסתי"), שפורסם תחת השם "Jesus Make up My Dying Bed" (עברית: "ישו, הצע את מיטת מותי") בתקליטיו; ביצועו לשיר הגוספל המפורסם "Let You Light Shine On Me" (עברית: "תן לאור לזרוח עלי"); וכמו כן שירו העוצמתי והגס "Dark Was the Night, Cold Was the Ground" (עברית: "אפל היה הלילה, קרה הייתה האדמה"), בו שר בהמהום נטול-מילים ונאנח על צליבתו של ישו.
ב-14 מהקלטותיו מלווה ג'ונסון על ידי וילי ב. האריס או זמרת שזהותה עדיין לא ידועה. קבוצת הקלטות אלו כוללת את השירים "Church I'm Fully Saved Today" (עברית: "כנסייה ניצלתי לחלוטין היום"), "John the Revelator" (עברית: "ג'ון המגלה"), "You'll Need Somebody On Your Bond" (עברית: "תזדקק למישהו על קשרך") ו-"Keep Your Lamps Trimmed and Burning" (עברית: "שמור על מנורותיך מקושטות ובוערות").
מורשת
עריכהתקליטיו של ג'ונסון היו בעלי השפעה עצומה ושיריו כוסו בידי מספר אמנים פופולריים, כולל לד זפלין (שאף צירפו את תמונתו באלבומם השני), בוב דילן, ה-77, בק, פיל קיגי והווייט סטרייפס (שהקליטו את שירו "John the Revelator" וביצעו בהופעות חיות את שיריו "Mother's Children Have A Hard Time" ו-"Lord, I Just Can't Keep From Cryin". השיר "John the Revelator" בוצע גם על ידי אמן הדלתא בלוז סון האוס, והשיר "Keep Your Lamp Trimmed and Burning" בוצע על ידי אמן דלתא בלוז אחר, מיסיסיפי פרד מקדואל. ב-1968, הלהקה הבריטית פיירפורט קונבנשן הקליטו את שירו "Dark Was the Night, Cold Was the Ground", תחת השם "The Lord is in This Place... How Dreadful is This Place" (עברית: "האל נמצא במקום זה... כמה נוראי הוא מקום זה"). להקת פיטר, פול ומרי הקליטו מחדש את שירו "If I Had My Way I'd Tear the Building Down"; תחת הכותרת החדשה "Samson and Delilah" (עברית: "שמשון ודלילה"), שיר זה בוצע לעיתים קרובות על ידי גרייטפול דד והוקלט באלבומם תחנת טרפין; הכומר גארי דייוויס הקליט גם כן גרסה של השיר; ברוס ספרינגסטין ביצע את השיר בהופעה חיה. השיר "Nobody's Fault But Mine" (עברית: "אשמתו של אף אחד מלבדי") בוצע על ידי מייסון ג'נינגס, נינה סימון ולד זפלין, שעיבדו אותו מחדש. ניק קייב ביצע את השיר "John the Revelator" בהופעה חיה, וביסס את שירו "City of Refuge" על שירו של וילי העיוור בעל אותו השם. רבים משיריו של ג'ונסון, ואלו של הכומר גארי דייוויס, הוקלטו בשלהי שנות השמונים על ידי אמני הבלוז והגוספל גלן קייזר ודארל מנספילד, באלבומם Trimmed and Burning. ב-1991 ביצע ברוס קוקבורן את שירו של ג'ונסון "Soul of a Man" (עברית: "נשמתו של אדם") באלבומו Nothing But a Burning Light (עברית: "שום דבר חוץ ממנורה בוערת"), הכותרת בעצמה שורה מאותו השיר.
בשנת 2003 הוציאה חברת "דיפ סי רקורדס" אלבום הוקרה תחת השם "Dark Was the Night", עם אמנים כמו מרטין סימפסון, גארי לוקאס, מארי מרגרט אוהרה וג'ודי סטצ'ר.
מורשתו והקלטותיו של ג'ונסון חצו גבולות לתוך הקשרים חברתיים ותקשורתיים אחרים. השיר "Dark Was the Night, Cold Was the Ground" צורף לתקליט הזהב של וויאג'ר, תקליט נחושת מצופה זהב שנשלח לחלל עם חללית הוויאג'ר ב-1977, עם תמונות, קטעי וידאו וקול ומידע על כדור הארץ והמין האנושי. התקליט עשוי מחומר שאמור לשרוד בחלל במשך מיליארדי שנים. אותו השיר נמצא בשימוש אף בסרטו הביוגרפי של פייר פאולו פאזוליני, "הבשורה על פי מת'יו הקדוש; לך על הקו", אודות הזמר ג'וני קאש. האמן ריי קודר, שביסס את הפסקול לסרטו פריז, טקסס על השיר "Dark Was the Night, Cold Was the Ground", תיאר אותו כ"שיר הכי נשגב ומלא הנשמה במוזיקה האמריקאית."
קישורים חיצוניים
עריכה
וילי ג'ונסון העיוור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וילי ג'ונסון העיוור, באתר AllMusic (באנגלית)
וילי ג'ונסון העיוור, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וילי ג'ונסון העיוור, באתר Yandex.Music (ברוסית)
וילי ג'ונסון העיוור, באתר Discogs (באנגלית)- וילי ג'ונסון העיוור, באתר Genius
- מאמר ביוגרפי (באנגלית)
- דיסקוגרפיה מאוירת (באנגלית)
- קובצי MP3 של שיריו (באנגלית)
- וילי ג'ונסון העיוור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
