וילם הרביעי, נסיך אורנז'

וילם הרביעי, נסיך אורנז'הולנדית: Willem IV van Oranje-Nassau, שמו המלא: וילם קארל הנדריק פריסו, Willem Karel Hendrik Friso; ‏1 בספטמבר 171122 באוקטובר 1751) היה הסטאדהאודר היורש הראשון של הרפובליקה ההולנדית.

וילם הרביעי, נסיך אורנז'
Willem IV van Oranje-Nassau
דיוקן של וילם הרביעי מאת יאן ולנטין טישביין – 1751
דיוקן של וילם הרביעי מאת יאן ולנטין טישביין – 1751
לידה 1 בספטמבר 1711
לייוורדן, הרפובליקה ההולנדית
פטירה 22 באוקטובר 1751 (בגיל 40)
האג, הרפובליקה ההולנדית
שם מלא וילם קארל הנדריק פריסו
מדינה הרפובליקה ההולנדית
מקום קבורה הכנסייה החדשה, דלפט, הולנד
השכלה אוניברסיטת פרנקר עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אן, הנסיכה המלכותית
שושלת בית אורנז'-נסאו
אב יאן וילם פריסו, נסיך אורנז'
אם מריה לואיזה, רוזנת הסן-קאסל
צאצאים ראו בהמשך
יורש העצר וילם החמישי, נסיך אורנז'
נסיך אורנז'-נסאו
1 בספטמבר 171122 באוקטובר 1751
(40 שנה)
הסטאדהאודר של הרפובליקה ההולנדית
4 במאי 174722 באוקטובר 1751
(4 שנים)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראשית חייו

עריכה

וילם נולד בלייוורדן כבנם של יאן וילם פריסו, נסיך אורנז', ראש הענף הפריזי של בית אורנז'-נסאו ושל אשתו מריה לואיזה, רוזנת הסן-קאסל. וילם נולד שישה שבועות לאחר מות אביו וירש אותו כסטאדהאודר של פריסלנד ותחת עוצרותה של אמו עד 1731 כסטאדהאודר של חרונינגן. ב-1722 הוא נבחר להיות הסטאדהאודר של חלרה.

משפחתו

עריכה

ב-1720 הוענק לוילם תואר אביר מסדר הבירית. ב-25 במרץ 1734 הוא נשא לאישה בארמון סנט ג'יימס את אן, הנסיכה המלכותית, בתם הבכורה של ג'ורג' השני, מלך בריטניה ושל קרולין, מרקיזת ברנדנבורג-אנסבך. וילם ואן הביאו לעולם חמישה ילדים:

שנותיו האחרונות

עריכה

בשנת 1739 ירש וילם את הנחלות של ענף נסאו-דילנבורג, ובשנת 1743 ירש את הנחלות של ענף נסאו-זיגן.

באפריל 1747 נכנס הצבא הצרפתי לפלנדריה. במאמץ לשכך סכסוכים פנימיים בין הפלגים השונים, מינה הפרלמנט (Staten-Generaal) של הולנד את וילם כסטאדהאודר של כל שבע הפרובינציות המאוחדות של הרפובליקה ההולנדית. וילם ומשפחתו עבור מלייוורדן להאג. וילם פגש לראשונה את לודוויג ארנסט, דוכס בראונשווייג-לינבורג ב-1747 ושנתיים לאחר מכן מינה אותו להיות הפילדמרשל של צבא הרפובליקה ההולנדית. מאוחר יותר הוא היה אחד העוצרים של יורשי וילם. ב-4 במאי 1747 אושרה בחירתו של וילם כסטאדהאודר של הרפובליקה ההולנדית.

וילם נחשב כנסיך המושך, המחונך והמושלם של זמנו. למרות שהיה לו ניסיון מועט בענייני המדינה, הוא היה בתחילה אהוד על ידי בני עמו. הוא הפסיק את המיסוי הבלתי ישיר שבמסגרתו גובי מיסים עצמאיים גרפו רווחים לכיסם. יחד עם זאת, הוא היה גם המנהל הכללי של חברת הודו המזרחית ההולנדית וקרבתו למעמד אנשי העסקים גרמה להעמקת הפער בין העשירים לעניים.

וילם מת בהאג ב-1751 ונקבר בכנסייה החדשה שבעיר דלפט.[1] על שמו נקראה העיר אורנג'בורג שבקרוליינה הדרומית.

אילן יוחסין

עריכה
וילהלם פרידריך, רוזן נסאו-דיאץ
 
אלברטינה אגנס, רוזנת נסאו
 
יוהאן גאורג השני, נסיך אנהלט-דסאו
 
הנרייטה שרלוטה, רוזנת נסאו
 
וילהלם השישי, רוזן הסן-קאסל
 
הדוויג סופיה מברנדנבורג
 
יאקוב קטלר, דוכס קורלנד
 
לואיזה שרלוטה מברנדנבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היינריך קזימיר השני, רוזן נסאו-דיאץ
 
 
 
 
 
הנרייטה אמליה, נסיכת אנהלט-דסאו
 
 
 
 
 
קרל, רוזן הסן-קאסל
 
 
 
 
 
מריה אמליה מקורלנד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאן וילם פריסו, נסיך אורנז'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה לואיזה, רוזנת הסן-קאסל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וילם הרביעי, נסיך אורנז'


קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה