וילמוש הניג

וילמוש הניג (בהונגרית: Hőnig Vilmos;‏ סגד, 23 באפריל 1913 – בודפשט, 3 בינואר 1988) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, טראומטולוג, קנדידט (דוקטורט) למדעי הרפואה (1963 .CSc). ראש מחלקה כירורגית בבית חולים. עשרות מחקריו פורסמו הכתבי עת מקצועיים בכמה שפות.

וילמוש הניג
Hőnig Vilmos

אין תמונה חופשית
לידה	23 באפריל 1913 סגד, הונגריה
פטירה	3 בינואר 1988 (בגיל 74) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי פרקשרט, בודפשט
לימודי רפואה	אוניברסיטת סגד
תפקידים	רופא, כירורג, מומחה לטראומה (כירורגיה)

קורות חייו

וילמוש הניג נולד המשפחה יהודית כבנם של ארתור הניג, סוחר עצים, ושל אסתר פרידמן. הוריו התגרשו כשהיה בן שנה, ולאחר מכן גודל על ידי אמו. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון פיאריסטה בסגד, שם עבר את בחינת הבגרות ב-1931 ולאחר מכן נרשם לאוניברסיטת פרנץ יוזף בסגד. בשנת 1938 קיבל את התואר. בין השנים 1938–1939 היה רופא מתמחה בבית החולים הצבאי בסגד, ובין השנים 1940–1944 בבית החולים הציבורי בסגד. בשנתיים האחרונות של מלחמת העולם השנייה עבד כרופא של מחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) במחלקה הכירורגית של בית החולים המחוזי של סנטש. ב-1945 הפך לרופא וסגן ראש המחלקה הכירורגית של בית החולים העירוני הודמזוושרהיי ובאותה שנה קיבל תעודת מומחה בכירורגיה כללית. בין השנים 1945–1949 היה עוזר פרופסור ומרצה במרפאה הכירורגית של אוניברסיטת סגד ובין השנים 1946–1950 היה גם הרופא הראשי של SZTK (קופת החולים הכללית של הונגריה) ורופא ראשי של המרפאה הכירורגית בסגד. בשנים 1950–1953 היה הרופא הראשי של המחלקה הכירורגית של בית החולים הצבאי סגד, ולאחר מכן בשנים 1953–1955 הרופא הראשי של המחלקה הכירורגית של בית החולים הצבאי בדברצן בדרגת לוטננט קולונל. מ-1955 עד 1969, היה סגן מנהל המכון הלאומי לטראומה, ובשנת 1959 הוא עבר את בחינת המומחה של מנתח תאונות. הוא עסק בכירורגיה כללית ותאונות, כירורגיה פלסטית וכלי דם. הוא השיג תוצאות חדשות ביסודו בתחום ארגון הטיפול בטראומה בהונגריה וטיפוח ארגון רפואי ברמה מדעית.

תחומי מחקר נוספים שלו היו:

• פתרונות כירורגיים לפגיעות כלי דם ועצמות;
• טיפול טראומה בפציעות בטן ופצעי ירי.

הוא היה העורך האחראי המייסד של כתבי העת המקצועיים:

• Hungarian Traumatology
• Orthopetics and Reconstructive Surgery

הוא היה חבר:

• במועצה הלאומית של החזית העממית הפטריוטית.
• בשנת 1976 נבחר לחבר נספח באגודת הטראומה הגרמנית ו
• שנתיים לאחר מכן באיגוד האוסטרי לניתוחי טראומה.

אשתו הייתה מגדולנה בק, מנהלת המכון הלאומי לטראומה.

הלווייתו הייתה בבית הקברות היהודי פרקשרט, שם ד"ר הרב הראשי אדן זינגר הספיד אותו.

עבודותיו העיקריות

• A pseudoarthrosisról általában, különös tekintettel a defect-pseudoarthrosis egy új műtéti megoldására (A Szegedi Sebészeti Klinika Évkönyve, 1945)
• Háborús sérülés következtében létrejött defect-pseudoarthrosis új műtéti megoldása. – Túlterheléses törések. (Honvédorvos, 1950)
• Szívsérülést utánzó áthatoló mellkasi lövés. – Patkóvese jobboldali hydronephrosissal. – A korszerű műtőépítésről. (Honvédorvos, 1951)
• Szívhangjelző készülék műtők számára. – A strumakérdés sebészeti vonatkozásai. (Honvédorvos, 1952)
• Fixált artériák transzplantálása (Katonaorvosi Szemle, 1954)
• Tapasztalataink a plasztikai és a rekonstrukciós sebészet köréből (A DOTE Évkönyve, 1954/55)
• A Krukenberg-műtét jogosultságáról. – Érsérülések kezelése. (Katonaorvosi Szemle, 1955)
• Újszülöttkori vékonybél atresia. Buda Károllyal. (Orvosi Hetilap, 1955. 13.)
• Hasi sérülések. – Szervezési kérdések. – A szívsérülésekről. (Traumatológia. Egyetemi jegyzet, Budapest, 1957)
• Tapasztalatok tömeges lőtt sérülések kapcsán az Országos Traumatológiai Intézetben (Honvédorvos, 1958)
• A shock korszerű szemlélete a traumatológiában. Fekete Györggyel. (Orvosi Hetilap, 1958. 52.)
• Hasi sérülések 16 év anyaga alapján. Többekkel. (Traumatológiai és Orthopaediai Közlemények, 1959)
• The Organization of Traumatology in Hungary (Acta Chirurgica, 1960)
• A pectus excavatum műtéti kezelése. Többekkel. (Orvosi Hetilap, 1960. 31.)
• A magyarországi baleseti sebészet helyzete és szervezése. Borók Lászlóval. (Magyar Traumatológia, 1961)
• A traumatológia szervezése Magyarországon. Kandidátusi értekezés. (Budapest, 1962)
• A traumás shock diagnosztikájának és terápiájának időszerű kérdései. A Magyar Traumatológus Társaság Szimpóziumja. Budapest, 1969. november 14–15. Előadások. Szerk. Szántó Györggyel, Székely Ottóval. (Budapest, 1974, angolul: Budapest, 1973)
• A traumatológiai rehabilitáció helyzete és feladatai. Egyed Bélával, Kazár Györggyel. (Népegészségügy, 1974)
• Útmutató sebészeti és traumatológiai betegek ellátásához üzemorvosok részére. Összeáll. (Az Orvostovábbképző Intézet jegyzetei. Budapest, 1977)
• Munkaegészségtan, üzemegészségtan. Tanulmányok. Többekkel. (Budapest, 1981).

פרסים והוקרה

• עיטור הרופא הדגול (1961)
• עיטור מסדר הכשרון של העמל דרג זהב (1978)
• מדליית הנצחה של האגודה ההונגרית של טראומטולוגים (1983)
• מדליית לורנץ בהלר (1985)
• מדליית הזיכרון של אימרה ואש (1987)

לקריאה נוספת

• Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
• Emed Alexander: In memoriam Hőnig Vilmos (2009) Magyar Traumatológia (אלכסנדר אמד: לזכרו של וילמוש הניג. חיפה. 2009)
• Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
• Magyar orvoséletrajzi lexikon. Összeáll. Kapronczay Károly–Közrem. Tóth Magda. Budapest: Mundus Magyar Egyetemi Kiadó. 2004. ISBN 963-950-132-8 (לקסיקון ביוגרפי של רופאים הונגרים)
• Névpont וילמוש הניג ב"נקודת שם"

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "וילמוש הניג".