ויקטור קראפט

פילוסוף אוסטרי

ויקטור קראפטגרמנית: Victor Kraft; ‏4 ביולי 18803 בינואר 1975) פילוסוף אוסטרי חבר החוג הווינאי.

ויקטור קראפט
Victor Kraft
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 ביולי 1880
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1975 (בגיל 94)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט פול פייראבנד עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פוזיטיביזם לוגי
תחומי עניין פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של ההיסטוריה
עיסוק פילוסוף, ספרן, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
השפיע על פייראבנד, אנסקומב
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Eva Frodl-Kraft עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

קראפט, יליד וינה, למד פילוסופיה, היסטוריה וגאוגרפיה באוניברסיטת וינה, ונהג להשתתף בכנסי הפילוסופיה של האוניברסיטה, כמו גם במפגשים פרטיים (בפרט עם אוטו ויינינגר ואותמר ספאן).

ב-1912 החל לעבוד למחייתו באוניברסיטת וינה כספרן, ובמקביל המשיך לעסוק במחקר פילוסופי. קראפט משתתף קבוע בדיוני החוג הווינאי, מיסודו ועד התפרקותו. בנוסף היה חבר גם בחוג גומפרץ והתדיין עם "הפריפריה" של החוג הווינאי (למשל, קרל פופר). קראפט זכה לתואר של פרופסור חבר בפילוסופיה תאורטית ב-1924, וב-1930 לתואר דוקטור על עבודתו בנושא "הידע על העולם החיצוני". לאחר מכן המשיך את לימודיו בברלין תחת גאורג זימל, וילהלם דילתיי ואחרים.

לאחר האנשלוס קראפט פרש ממשרתו כספרן בגלל מוצאה היהודי של אשתו. כך איבד גם את מעמדו כמרצה באוניברסיטה. קראפט המשיך את מחקרו תחת השלטון הנאצי במעמד של "מהגר פנימי" ובתנאים קשים. ב-1945 מונה מחדש לספרן. שנתיים אחר כך הפך ל"ספרן לאומי" (Generalstaatsbibliothekar) והוחזרה לו משרתו כפרופסור חבר. ב-1950 הפך לפרופסור מן המניין ושותף להנהלת בית הספר לפילוסופיה עד לפרישתו, כעבור שנתיים. ספרו "מקורות הנאו-פוזיטיביזם" נאסר לפרסום ב-1950. קראפט המשיך במחקר ובפרסום מאמרים עד למותו בווינה, ב-1975.

עבודתו עריכה

קראפט היה יוצא דופן בין הפוזיטיביסטים הלוגיים בכך שתמך באמפיריציזם שאינו מתבסס על רשמי החושים ובעל מבנה דדוקטיבי. לפני מלחמת העולם הראשונה (ואחריה, יחד עם חברי החוג הווינאי), הקדיש חלק גדול מהרצאותיו ומאמריו לקידום פילוסופיה מדעית. בנוסף תרם לביסוס האתיקה כמדע, ועסק בתאוריה של הגאוגרפיה ובפילוסופיה של ההיסטוריה.

לקריאה נוספת עריכה

  • Stadler, Friedrich: The Vienna Circle. Studies in the Origins, Development, and Influence of Logical Empiricism