ויקיפדיה:ביבליוגרפיה

הביבליוגרפיה חיונית לכל ערך בוויקיפדיה משתי סיבות החשובות כל אחת בפני עצמה.

ראשית, כמו בכל חיבור עיוני רציני, יש להביא אסמכתות לכתוב בערך. בפרט נכון הדבר בוויקיפדיה, שאינה נכתבת על ידי כותבים מקצועיים ששמם הולך לפניהם. אמנם על פי העיקרון המייחד והבסיסי ביותר של ויקיפדיה יש לסמוך על הכותבים, אך עם זאת מקורות אמינים וביבליוגרפיה מבססים את הכתוב בערך, ומאפשרים אימות איתן לכתוב בערך. אימות זה חשוב פי כמה בנושאים רגישים, כחשדות פליליים, מידע אישי וכדומה.

שנית, אין כמעט חיבור שנכתב בחלל הריק, ואין חיבור מושלם שיכול להקיף תחום מכל היבטיו. דבר זה נכון כלפי אנציקלופדיות בכלל וויקיפדיה בפרט, שכן הן רק אוגרות מידע קיים ולא יוצרות אותו. על כן יש לספק תשתית רחבה מחד, אך ממוקדת מאידך, של רשימת מקורות נוספים אשר יכולים להרחיב את בסיס הידע בתחום הנקרא, ושיאפשרו לקוראים של ויקיפדיה להבין מהערך את הרקע והתשתית הרעיונית והעובדתית של הנושא, ואף להרחיב את הלימוד בו.

על כן, חלק אינטגרלי מכל ערך הם האזכורים הביבליוגרפיים שיבואו במקומות שונים ובצורות שונות בהתאם להקשר תוכן הערך ותוכן האזכור, ויפורטו להלן.

מיקום האזכורים הביבליוגרפייםעריכה

יש לציין את האזכורים הביבליוגרפיים בשלושה מקומות בהתאם לצורך: בפרק הערות שוליים, בפרק לקריאה נוספת ובפרק קישורים חיצוניים.

מקום האזכור אופי החיבור המאוזכר וזיקתו לכתוב אופן האזכור
לקריאה נוספת כאשר מדובר באזכור של מקור כללי על פיו נכתבו חלקים שונים מהערך או כולו, או כאשר מדובר במקור המרחיב מעבר לתמצות אנציקלופדי סביר כאשר הוא איננו מופיע באינטרנט יש לאזכר בפרק לקריאה נוספת המופיע אחרי גוף הערך
קישורים חיצוניים כאשר מדובר באזכור של מקור כללי על פיו נכתבו חלקים נכבדים מהערך או כולו, או כאשר מדובר במקור המרחיב מעבר לתמצות אנציקלופדי סביר כאשר הוא מופיע באינטרנט וניתן לקשר אליו באמצעות לינק יש לאזכר בפרק קישורים חיצוניים
הערות שוליים כאשר בגוף הערך נכלל ציטוט (ישיר או עקיף) מחיבור אחר או שדרושה אסמכתא נקודתית לקביעה כלשהי. יש לקשר באמצעות הערת שוליים לפרק הערות שוליים.

כללי כתיבת מקורות ביבליוגרפיים בוויקיפדיהעריכה

בוויקיפדיה, כמו בכל מוסד או חיבור מסוג אחר, קיימים כללים לאזכור ביבליוגרפי עקבי. ככלל, הציטוט יעשה בשפה בה ניתן להשיג את המאמר.

  • ספר: שם המחבר, שם הספר, מקום ההוצאה: שם המו"ל, מספר מהדורה (אופציונאלי), שנת ההוצאה לאור
דוגמה:
יעקב מרידור, ארוכה הדרך לחרות, ירושלים: אחיאסף, 1956
  • קובץ מאמרים: שם המחבר, "שם המאמר", שם העורך (עורך[1]), שם הקובץ, שם המו"ל, שנת ההוצאה לאור
דוגמה:
ג'ון סמית, "שינוי חברתי בקרב אנשים עם מוגבלויות", פול רוג'ר לואב (עורך), שתיל, מו"ל לדוגמה, 2004
  • מאמר בכתב-עת: שם המחבר, "שם המאמר", שם כתב-העת ומיקומו בסדרה, שם המו"ל, שנת ההוצאה לאור
דוגמה:
אהרן ברק, "חקיקה שיפוטית", משפטים יג, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, ה'תשמ"ג
  • מאמר או כתבה באינטרנט: שם המחבר, שם המאמר (מקושר לכתובת המקור), שם האתר, תאריך הפרסום
דוגמה:
שוקי גלילי, סקירת מחשב נייד: EeePC 1000H, אתר ynet, ‏28 בנובמבר 2008
הערה: אם מקור המידע הוא כתבה או מאמר באתר ישראלי מוכר – מומלץ לעשות שימוש בכלי המספק את רישום המקור בלחיצת עכבר בודדת (להרחבה ראו ויקיפדיה:בוקמרקלטים)
  • ערך אנציקלופדי: שם המחבר, "שם הערך", שם האנציקלופדיה (מספר הכרך והעמודים הרלוונטיים), שם המו"ל, מקום ההוצאה
דוגמה:
יונה פישר, "מוזאון", האנציקלופדיה העברית (כרך כ"ב עמ' 403–411), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב
  • דו"ח טכני: שם המחבר, שם הדו"ח ומספרו, שם המוסד המפרסם, תאריך הפרסום
דוגמה:
גדי שמיר, פיזור מוקדים ומנגנוני רעידות אדמה לאורך העתקי גילבוע - כרמל, המכון הגאולוגי, 2007
  • תנ"ך: שם הספר, פרק, פסוק
דוגמה:
בראשית, כב, ד
התבנית {{תנ"ך}} משמשת לציון מקור מהתנ"ך, תוך קישורו לטקסט המלא באתר ויקיטקסט.
  • משנה: שם המסכת, פרק, משנה (פסקה)
דוגמה:
קידושין, י, ח
התבנית {{משנה}} משמשת לציון מקור מהמשנה, תוך קישורו לטקסט המלא באתר ויקיטקסט.
  • תלמוד: התלמוד (בבלי או ירושלמי), שם המסכת, דף, עמוד
דוגמה:
בבלי קידושין, לג, א
התבנית {{ירושלמי}} משמשת לציון מקור מהתלמוד הירושלמי, תוך קישורו לטקסט המלא באתר ויקיטקסט;
התבנית {{בבלי}} משמשת לציון מקור מהתלמוד הבבלי, תוך קישורו לטקסט המלא באתר ויקיטקסט.

הוספת הערות שוליים לערךעריכה

ראו ויקיפדיה:הערות שוליים ועזרה:הערת שוליים.

אופן הרישום של חלקי האזכורעריכה

  • כהכללה ניתן לומר שהחלק המודגש צריך להיות החלק על פיו ניתן למצוא את החיבור המבוקש. כלומר, לעיתים אנו מתכוונים לאזכר מאמר מסוים אך למרות זאת יש להדגיש את שם הקובץ בו הוא מופיע, דבר זה נובע מכך שהכותר על פיו קל יותר למצוא את המאמר הוא שם קובץ המאמרים בו הוא הופיע ולא שמו שלו.
  • שם המחבר: כששם המחבר לא ידוע יש לרשום "מחבר לא ידוע". כאשר הוא ידוע יש לרשום בתחילה שם פרטי ואחריו שם משפחה. לעיתים מתחבר מאמר על ידי מחברים רבים, כך שכתיבת שמות כולם עשויה להיות מייגעת מאוד. לפיכך נהוג לציין את שמות המחברים כאשר מדובר בלא יותר משלושה מחברים, וכאשר יש יותר מכך, מצוין רק הראשון שבהם עם הציון et al או "ואחרים".
  • שם המו"ל: משם המו"ל נהוג להשמיט, למען הקיצור, את המילים publishing company, "הוצאה לאור" וכדומה, המופיעות בשמותיהם של מו"לים רבים.
  • שם כתב עת: אף שבספרות מקצועית נהוג לציין את שם כתב העת בראשי תיבות, יש לזכור שוויקיפדיה לא נועדה למומחים, ולכן יש לתת את שמו המלא של כתב העת. דוגמה: אין לכתוב CACM, אלא יש לכתוב Communications of the ACM.
  • פרסומים המופיעים בפבמד: רצוי לקשר מאמרים, מכתבים או פרסומים אחרים המופיעים באתר פבמד בעזרת הקוד {{PMID|######}} . כאשר ###### יהיה מספר הזיהוי של הפרסום כפי שהוא מופיע בתחתית העמוד באתר פבמד. דוגמה:

Clegg DO et al. Glucosamine, chondroitin sulfate, and the two in combination for painful knee osteoarthritis. The New England journal of medicine. 2006 Feb 23;354(8):795-808. PMID 16495392

  • ISBN - יש להשתמש בתבנית {{ISBN}}. דוגמה:
  • Aller, Lawrence H., Atoms, Stars and Nebulae, 3rd ed., Cambridge University Press, 1991, מסת"ב 052-1-32-512-9

איכותם של המקורותעריכה

מקורות

בתחומים מדעייםעריכה

דירוג עדיפות מקורות מדעייםעריכה

1. בעדיפות הגבוהה ביותר: מאמרי סקירה ו/או מטא-אנליזה, שפורסמו בכתבי עת מדעיים אשר עברו ביקורת עמיתים, או פרסומים דומים אשר מסכמים מספר גדול של מאמרים מדעיים אחרים. תוצאות במאמרים כאלו עוברות למעשה ביקורת עמיתים כפולה: פעם במאמר המקורי המדווח על כל תוצאה ופעם בסקירת התוצאות. בנוסף, מאמרים כאלו סוקרים תחום שלם או שאלה כללית, ולפיכך נוטים לייצג אותם באופן מאוזן ונייטרלי יותר. מומלץ להסתמך על יותר ממאמר סקירה אחד בערך, בכדי להגדיל את מגוון המקורות ולהקטין עוד יותר את הסיכון להטייה.

2. בעדיפות גבוהה: מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים ומדווחים על תוצאות מחקרים (research papers). מאמרי תוצאות אינם בעדיפות הגבוהה ביותר רק מכיוון שבדרך-כלל הם בודקים שאלה ספציפית במספר קטן של ניסויים או תצפיות, ואינם מחוייבים להציג את התחום כולו באופן מאוזן. לכן מומלץ להסתמך עליהם בשאלות הספציפיות שאותן חקרו, וכן כאשר יש להם חשיבות היסטורית, למשל מאמר שדיווח לראשונה על תגלית מדעית חשובה.

3. בעדיפות גבוהה: הצהרות, דו"חות, ניירות עמדה ומדריכים רשמיים של מוסדות מדעיים ראשיים ברמה ארצית ועולמית, כגון אגודות מדעיות ורפואיות גדולות, חברות מדעיות ואקדמיות לאומיות, תאגידים וסוכנויות מדעיות לאומיות, בתנאי שתחומן רלוונטי לנושא הערך. דוגמה טיפוסית היא ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי מטעם האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה. מסמכים רשמיים כאלו אמינים מכיוון שמדענים רבים עומדים מאחוריהם, אך גם הם עלולים לסבול מהטיות מסויימות. למשל: אגודה מדעית או סוכנות מדעית בארצות הברית עלולה לתת משקל יתר למחקרים ותגליות של מדענים אמריקנים, או לעמדות מדעיות המקובלות בארצות הברית.

4. בעדיפות בינונית: מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים אבל אינם מאמרי סקירה או תוצאות, אלא מציגים תאוריה, השערה, רעיון, מודל או סימולציה אשר לא אושרו די צורכם באופן מדעי אמפירי. בהסתמכות עליהם בערך ויקיפדיה חשוב לציין את מעמדם זה, ואין לתת להם משקל דומה לאלו של תוצאות מבוססות בתצפיות או בניסויים.

5. בעדיפות בינונית: ספרי לימוד מדעיים ברמה אוניברסיטאית, וספרים מדעיים ברמה אוניברסיטאית, שהם לפעמים קבצי מאמרים ממחברים שונים. מקורות כאלו בדרך כלל עוברים ביקורת עמיתים בתוך המוסד בו פורסמו, שנוטה להיות פחות מחמירה מביקורת עמיתים של כתבי-עת מדעיים וקשה לוודא אותה. ספרי לימוד בדרך-כלל משתדלים לכלול רק מידע אמין וממוסמך, אך לא תמיד מייצגים היטב את כל התחום, לעיתים אינם מעודכנים בתוצאות המחקר האחרונות (בפרט כשהם ישנים), ועלולים להיות מוטים לטובת מוסד או מערכת חינוך מסויימים שבשבילם נכתבו. מוטב שלא להסתמך על ספרי לימוד ברמת בית ספר תיכון ומטה.

6. בעדיפות בינונית: ספרי מדע או מדע פופולרי שנכתבו על-ידי מומחים בתחומם. ספרי מדע מקצועיים בהוצאות מדעיות מכובדות לעיתים עוברים ביקורת עמיתים פנימית שקשה לוודא אותה. ספרי מדע פופולרי בדרך כלל אינם עוברים ביקורת עמיתים, ומוטב להציגם בערך ויקיפדיה כעמדת המחברים, אך לעיתים הם מצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים סבוכים לציבור. ספרים באיכות גבוהה תכופות יסתמכו על מקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ואז עדיף לצטט ישירות מקורות אלו, במקום או בנוסף לספר. מוטב שלא להסתמך על ספרי מדע פופולרי מאת עיתונאי מדע, ובמיוחד מאת מחברים החסרים לחלוטין הכשרה מדעית, אלא כאשר יש להם מוניטין של איכות מדעית, ו/או כאשר הם מראיינים ישירות מומחים בנושא.

7. בעדיפות בינונית: סקרי דעת קהל ובייחוד סקרי הקהילה המדעית אשר פורסמו כמאמרים עם ביקורת עמיתים. במצבים בהם יש מחלוקת על עמדות הקהילה המדעית ו/או על עמדות הציבור, למאמרים כאלו יכולה להיות חשיבות רבה לערך. סקרים אשר לא עברו ביקורת עמיתים הם בעדיפות נמוכה עד בלתי-ראויים, בעיקר כתלות במוניטין של המוסד עורך הסקר ומציאות מקור מוסמך לגבי המתודולוגיה שלו, כגון נוסח השאלות שנשאלו, מספר המשתתפים, אחוז המשיבים ושולי הטעות הצפויים.

8. בעדיפות נמוכה: כתבות בעיתונות מדעית, באתרי אינטרנט מדעיים כגון אתרי מוזיאונים, בבלוגים של אנשי מדע, ובערוצי יוטיוב רשמיים של ארגונים מדעיים וחינוכיים כגון PBS. מקורות כאלו אינם עוברים ביקורת עמיתים, אך לעיתים נוצרים על-ידי מומחים, עורכים או עיתונאי מדע המצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים לציבור, והם עשויים להסתייע בתמונות, סרטים, אנימציה ואמצעי המחשה אחרים הנדירים במקורות מדעיים רגילים. במקרים כאלו רצוי להסתמך עליהם בנוסף למקור בעדיפות גבוהה יותר. גם במדורי החדשות של כתבי-עת מדעיים יוקרתיים כמו סיינס ונייצ'ר מופיעים ידיעות חדשותיות, כתבות וראיונות עתונאיים, וטורי דעות העורכים, ויש להתייחס אליהם ככאלו, ולא כאל מאמרים שעברו ביקורת עמיתים בכתב-עת יוקרתי. סימן טוב לכתבה איכותית הוא ציטוט ו/או קישור אינטרנטי למקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ובמקרים כאלו עדיף להסתמך גם על מקורות אלו.

9. בעדיפות נמוכה: הרצאות ומצגות של מומחים ואנשי מדע בשיעורים מוקלטים, בוועידות מדעיות ובארועים רשמיים אחרים. בדרך-כלל אינן עוברות ביקורת עמיתים, ויש להציגן כעמדת המחברים. מוטב להחליפן במקור בעדיפות גבוהה יותר של אותם המדענים, אך יש לשים לב שהם עשויים להתנסח באופן זהיר ומדויק יותר במקור כתוב שעובר ביקורת עמיתים. ראיונות עיתונאיים עם אנשי מדע מוטב להציג רק בקישורים חיצוניים.

10. בעדיפות נמוכה: תזות לדוקטורט ועבודות לתארים דומים. השיפוט שלהן משתנה מאוד במוסדות שונים, ואיננו בגדר ביקורת עמיתים בלתי-תלוייה. עבודות כאלו בדרך-כלל זמינות לקריאה רק בספריית האוניברסיטה שבה נערכו, וקשה להבטיח את אמינותם של עותקים אחרים, למשל קובץ שהועלה לרשת או נשלח על-ידי המחבר. תוכן שהופיע בעבודת דוקטורט תכופות פורסם גם כמאמר בכתב-עת שעבר ביקורת עמיתים, או לעיתים כספר, ומוטב לחפש ולהעדיף מקור כזה. מוטב להימנע מעבודות סמינריוניות ומחומרי לימוד אקדמיים בלתי-רשמיים.

11. מוטב להימנע: הודעות לעיתונות של אוניברסיטאות ומכונים מדעיים. ככלל הודעות כאלו אינן עוברות ביקורת עמיתים, ותכופות הן מנוסחות על ידי אנשי תקשורת ויחסי ציבור שאינם מדענים, במטרה להשיג רייטינג בתקשורת ולפרסם את השגי האוניברסיטה. ככאלו הן עלולות להיות סנסציוניות, בלתי מדויקות ומוטות. לפעמים הן מקדימות פרסום מאמרים מדעיים על תגליות בעלות עניין חדשותי, בכוונה למשוך את תשומת לב התקשורת, ואז ישנו פיתוי להסתמך עליהן כמקורות בלעדיים לסקופים, אך בויקיפדיה מוטב לעמוד בפיתוי לפרסם סקופ, ולהמתין בסבלנות לפרסום מדעי שעבר ביקורת עמיתים.

12. מוטב להימנע: כתבות בעיתונות הרגילה ובעיתונות אינטרנט: נכתבות על-ידי עיתונאים שבדרך-כלל חסרים ידע או עניין מדעי בתחום הרלוונטי, ונוטות לחוסר דיוק ושטחיות סנסציוניות, בייחוד בכותרת, שבעתונות הכתובה תכופות מנוסחת על ידי עורך שלא כתב את הכתבה עצמה, בכפוף לשיקולי משיכת קוראים, שטח בדף העיתון וכדומה. גם כאשר כתבה עתונאית נכתבת על-ידי מומחה או מראיינת מומחה, יש להציג את הדברים כדעתו בלבד.

13. מוטב להימנע: מחקר מקורי שלא עבר ביקורת עמיתים ונערך על-ידי בלתי-מומחים, או על-ידי מדענים מתחומים שאינם רלוונטיים לנושא הערך, ובמיוחד כאשר מסקנתו מנוגדת לקונצנזוס המדעי בתחום כיום. מנגנון ביקורת העמיתים המדעי אמנם בודק עניינית את תוכן המאמר, ולא את הכשרת מחבריו, אשר עשויים להיות לא-אקדמאים או חוקרים מתחומים אחרים. הישגים מדעיים רבים וחשובים נעשו על-ידי חובבים מוכשרים, או על-ידי מומחים חסרי תואר אקדמי בתחום, במיוחד באותם נושאים שבעת עריכת המחקר לא היה בהם בסיס מדעי חזק. אך בערך אנציקלופדי מוטב לא לסמוך טענה מדעית על מחקר מאת בלתי-מומחים אשר לא עבר ביקורת עמיתים, או לחלופין זכה בדיעבד להכרה אקדמית. ניתן כמובן לצטט מחקר כזה אם הוא נושא הערך, או שיש לו חשיבות היסטורית לערך, ובמקרה כזה רצוי להבהיר את מעמדו בקונצנזוס המדעי הנוכחי.

14. להתרחק כמו מאש: תוכן אינטרנטי מאת מחברים אנונימיים, או כאשר לא ניתן לבדוק ולאשר את זהותם ומומחיותם, או כאשר ידוע שאינם מומחים לנושא. אנונימיות טיפוסית לתוכן ביוטיוב, בפורומים אינטרנטיים, וברשתות חברתיות. אמינות מקורות אנונימיים חשודה אף יותר מאשר זו של כתבות בעיתונות. המידע בהם תכופות שגוי, מעוות ואף שקרי במתכוון לצורך רייטינג, או על מנת לתמוך באג'נדה כלשהי. בנוסף הם עלולים להפר זכויות יוצרים, נושא שויקיפדיה מקפידה בו.

תכונות מועדפותעריכה

מספר תכונות אפשריות של מקור מדעי הן רצויות, ובמידת האפשר יש להעדיף אותן. בייחוד כאשר ישנה התלבטות בין מקורות עם רמת אמינות ועדיפות דומה (ראו סעיף א), רצוי להעדיף את אלו המבטאים יותר מן התכונות הבאות:

1. רלוונטיות: לכל טענה בערך וויקיפדיה מוטב למצוא את המקור אשר שייך לה ביותר, גם אם לשם כך יש צורך להתפשר על רמת עדיפות מעט נמוכה יותר. באופן המיטבי, הסימוכין לטענה ספציפית בערך יהיה מאמר אשר בדק אותה ישירות, ומכריז על הבדיקה והתוצאה כבר בכותרת ו/או בתקציר. אם למשל הטענה נזכרת כבדרך-אגב בעמוד 27 של המקור, עדיף לחפש מקור רלוונטי יותר. אם בכל-זאת מסתמכים על טענה החבויה בספר או במסמך ארוך אחר, יש לציין בהערת השוליים גם את העמוד ו/או הפרק שבהם נעשתה, כדי לאפשר לקורא למצוא אותה.

2. בהירות: מחברים, מקורות ואתרים מסויימים מצטיינים בהנגשת נושאים סבוכים לציבור הרחב, בשפה בהירה וקולחת, ובאמצעי המחשה ויזואליים עשירים. בויקיפדיה העברית, מקור הכתוב בשפה העברית אף הוא יתרון בהירות. במידת האפשר כדאי להעדיף מקורות כאלו, אך לוודא שהבהירות לא תבוא על חשבון אמינות ודיוק מדעי. ניתן לסמוך טענה על יותר ממקור אחד, אם חלק מן המקורות מצטיינים בדיוק מדעי ואחרים בבהירות.

3. עדכניות: במידת האפשר יש להעדיף מקורות עדכניים יותר מן השנים האחרונות. נושאים מדעיים מסויימים מתחדשים בקצב כה מהיר, שמאמר מדעי מלפני עשרים ואפילו עשר שנים בלבד כבר עלול להיות מיושן. בכל מקרה, בכל הסתמכות על מקור מדעי (או אחר) חיוני לציין את שנת פרסומו.

4. נגישות: במידת האפשר יש להעדיף מקורות שבהם כל התוכן נגיש לקריאה חופשית ברשת. בכמה מכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר כיום, גוף המאמר (ולא רק הכותרת ו/או התקציר) חופשי לקריאה, בחלקם לאחר תקופה מסויימת מאז פרסומו. לפעמים גוף המאמר זמין באתר המחברים.

5. יוקרה: גם לפרסומים מדעיים יש צורות שונות של דירוג יוקרה, למשל יוקרת כתב העת, אימפקט פקטור שניתן בדרך-כלל לברר בערך וויקיפדיה או אתר האינטרנט שלו, מחבר או מוסד בעלי-שם בתחומם, ומספר הציטוטים של מאמר שניתן לבדוק למשל בגוגל סקולר. יוקרה אינה מעידה בהכרח על איכות מדעית, אך עשויה להעיד על מידת ההשפעה שהיתה לפרסום על שאר התחום המדעי שלו. לכן לא כדאי להעניק ליוקרה מדעית משקל גדול, אך במקרה של מאמרים דומים בדירוג העדיפות ניתן להעדיף את היוקרתיים יותר.

בנושאים כללייםעריכה

  1. מקורות מסעיפים 1–10 ברשימת דירוג עדיפות מקורות מדעיים, ככל שישנם כאלו העוסקים בנושא.
  2. ספר שנכתב על ידי עיתונאי או אדם חסר תואר דוקטור, בתחום מומחיותו.
  3. מאמרי עיתונות ותקשורת מקוונת. רמת האמינות תלויה בעיתון או האתר שבו המאמר מפורסם, ובמוניטין של העיתונאי.
  4. אוטוביוגרפיות וספרי זכרונות.

יש להעדיף את המקור על פני דיווח המציג את שנאמר בו, למשל:

  • קישור למאמר מחקרי עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו.
  • קישור לפסק דין עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתו.
  • קישור לראיון או נאום מוקלטים עדיף על פני דיווח עיתונאי המציג את תמציתם.

איך לצטט את ויקיפדיהעריכה

 
הקישור "ציטוט דף זה"

כדי לצטט ערך מסוים בוויקיפדיה העברית, יש להגיע לערך זה, וללחוץ על הקישור "ציטוט דף זה" שמופיע במסגרת "תיבת כלים" שבימין הדף. בתגובה יוצגו שלל הצעות לאופן ציטוט הערך, בהתאם לנורמות המקובלות. ניתן גם להשתמש בדף "מיוחד:ציטוט", ולהכניס לתיבה המופיעה בו את השם הערך שרוצים לצטט.

ראו גם en:Wikipedia:Citing Wikipedia

כללים לעניין אסמכתאות שלא נקראו על ידי כותב הערךעריכה

ויקיפד המביא אסמכתה כמקור לאמירה בערך מצהיר כי הוא עיין באסמכתה באופן אישי ומצא כי היא אכן תומכת בנאמר. אם נמצא כי אין הדבר כך, וכי הוויקיפד לא עיין באסמכתה אותה הביא, תוחלף האסמכתה בהערה נסתרת המציינת את המקור שהוסר, ולפי שיקול דעת, ניתן יהיה להוסיף לאמירה זו דרישת מקור.[2]

הכנסת הערה נסתרת נעשית בעריכת קוד מקור, על ידי הוספת חיצים משני צידי תבנית ההערה בדרך הבאה: <!-- הערה מוסתרת -->.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יש לציין בסוגריים כי השם המופיע הוא שמו של עורך ולא שמו של מחבר המאמר.
  2. ^ בהתאם להחלטת הפרלמנט כאן.