רבי מאיר הורוביץ (מכונה: "האמרי נועם". ה'תקע"ט, 1818 - ח' בתמוז ה'תרל"ז, 1877) היה אדמו"ר חסידי השני בשושלת דז'יקוב אשר בעיר טרנובז'ג שבפולין.

האדמו"ר מדז'יקוב
רבי מאיר הורוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקע"ט
ראווה רוסקה, גליציה
פטירה 19 ביוני 1877 (בגיל 58 בערך)
ח' בתמוז ה'תרל"ז
קרלסבד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה דז'יקוב
מקום מגורים ראווה רוסקה, דז'יקוב
מקום פעילות דז'יקוב, ראווה רוסקה, קרלסבד
תקופת הפעילות ? – 19 ביוני 1877 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו סבו רבי נפתלי צבי הורוביץ, רבי אשר ישעיה רובין, רבי צבי הירש מרימנוב
חיבוריו אמרי נועם
אדמו"ר חסידות דז'יקוב ה־השני
ג' בחשון ה'תרכ"א – ח' תמוז ה'תרל"ז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בעיר ראווה רוסקה שבגליציה לרבי אליעזר הורוביץ מדזיקוב ולחיה בתו של רבי יחיאל מיכל רוזנפלד מראווה רוסקה. בצעירותו עוד זכה להכיר את סבו רבי נפתלי צבי הורוביץ בעל ה"זרע קודש" מראפשיץ. הוא נסע לדודו רבי אשר ישעיה רובין מראפשיץ ומאוחר יותר לרבי צבי הירש מרימנוב. לאחר נישואיו לדבורה בתו של רבי קלמן פיצעליס[1] הוסמך (בחיי אביו) לכהן כרב בעיר דז'יקוב ועם פטירת אביו בג' בחשון ה'תרכ"א הוכתר לאדמו"ר השני מדזיק'וב על-אף היותו הבן השני. בתחילת הנהגתו הוא ואחיו רבי משה מרוזוואדוב היו נוסעים כחסידים לרבי חיים מצאנז, אך לאחר שהתפתחו כמה מחלוקות בינם לבין רבם התרחקו מחצרו והפסיקו לנסוע אליו.

בתקופת כהונתו פרחה החסידות ובהכוונתו נבנה בית מדרש חדש עם מקווה וסוכה ואף חדר לאפיית מצות לחג הפסח. רבי מאיר היה נוהג לומר בפני חסידיו "כי תורה וגדולה במקום אחד". כשנפטר רבי חיים מצאנז בכ"ה בניסן ה'תרל"ו, אמר רבי מאיר לחסידיו כי הוא יודע שזמנו קרוב ואז החלה להתפשט בגופו מחלה כרונית.

נפטר בח' בתמוז ה'תרל"ז כששהה בעיר קרלסבד, טרם פטירתו אמר "הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך". ואת מקומו מילא בנו השלישי רבי יהושע הורוביץ כאדמו"ר השלישי בשושלת.

צאצאיו

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ספרו

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ היה חסיד רופשיץ בקרקוב