ולטר נרנסט

ולטר נרנסט
Walther Hermann Nernst
לידה	25 ביוני 1864; וובז'נז'ו, רפובליקת פולין
פטירה	18 בנובמבר 1941 (בגיל 77); באד מוסקאו, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות גטינגן
מקום לימודים	אוניברסיטת ציריך; אוניברסיטת וירצבורג; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; אוניברסיטת גראץ; אוניברסיטת לייפציג ;
מנחה לדוקטורט	פרידריך קולראוש
מוסדות	אוניברסיטת גטינגן; אוניברסיטת הומבולדט של ברלין; Physikalisch-Technische Bundesanstalt ;
תלמידי דוקטורט	פרנסיס סיימון, Kurt Wohl, מקס שפטר, Hans Schimank, ג'ון אגרט, Hermann Schottky, Friedrich Dolezalek, William Duane, רוברט פון ליבן, קארל פרידריך בונהופר, אירווינג לאנגמיור, ארנולד אויקן, Fritz Lange, פרדריק לינדמן
פרסים והוקרה	ההרצאות לזכר סילימאן (1906); מדליית פרנקלין (1928); חבר זר של החברה המלכותית (2 ביוני 1932); מדליית רוברט וילהלם בונזן (1914); פרס נובל לכימיה (1920); היכל התהילה הלאומי לממציאים (2011); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה ;
בן או בת זוג	Emma Lohmeyer
	www.nernst.de
תרומות עיקריות
	מחקריו בתרמוכימיה; ביסוס הכימיה פיזיקלית; תרומות לאלקטרוכימיה, תרמודינמיקה, פיזיקה של מצב מוצק ופוטוכימיה; גילוי משוואת נרנסט

ולטר הרמן נרנסט (בגרמנית: Walther Hermann Nernst‏; 25 ביוני 1864 – 18 בנובמבר 1941) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1920, "על מחקריו בתרמוכימיה". נרנסט עזר לבסס את התחום המודרני של כימיה פיזיקלית, ותרם לאלקטרוכימיה, תרמודינמיקה, פיזיקה של מצב מוצק ופוטוכימיה. הוא ידוע גם בזכות גילוי משוואת נרנסט. בשנת 1886 גילה אפקט נרנסט.

ביוגרפיה

נרנסט נולד בבריזן, פרוסיה לאב גרמני ואם פולנייה. הוא למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטאות של ציריך, ברלין וגראץ. אחרי שעבד תקופה מסוימת בלייפציג, הוא יסד את המוסד לכימיה פיזיקלית ואלקטרוכימיה בגטינגן. ב-1898 המציא נרנסט נורת להט חשמלית בעלת חוט להט מחומר קרמי, מנורת נרנסט. כמו כן המציא מקור אור תת-אדום לשימוש בספקטרוסקופיה, בשם זוהר נרנסט.

נרנסט חקר לחץ אוסמוטי ואלקטרוכימיה. בסביבות 1906 הוא ביסס את מה שנקרא בפיו "תאוריית החום" ובהמשך נודע בתור החוק השלישי של התרמודינמיקה (אשר מתאר את התנהגות החומר כאשר הטמפרטורה קרובה לאפס המוחלט).

ב-1920 קיבל נרנסט פרס נובל לכימיה בעקבות עבודתו בתרמוכימיה. ב-1924 הפך לראש המכון הפיזיקלי-כימי בברלין ופרש מתפקיד זה ב-1933. לאחר מכן עבד בתחומי האלקטרואקוסטיקה ואסטרופיזיקה.

ב-1930 המציא נרנסט פסנתר חשמלי(אנ'), תוך החלפת תיבת התהודה בפיקאפ ובמגברי צליל חשמליים כפי שהדבר נעשה בגיטרה חשמלית.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ולטר נרנסט (בגרמנית)
ולטר נרנסט, באתר פרס נובל (באנגלית)
ולטר נרנסט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ולטר הרמן נרנסט, באתר מוזיאון המדע בירושלים
ולטר נרנסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ולטר נרנסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

תרומות עיקריות

לידה	25 ביוני 1864 וובז'נז'ו, רפובליקת פולין
פטירה	18 בנובמבר 1941 (בגיל 77) באד מוסקאו, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	גרמניה
מקום קבורה	בית הקברות גטינגן
מקום לימודים	אוניברסיטת ציריך אוניברסיטת וירצבורג אוניברסיטת הומבולדט של ברלין אוניברסיטת גראץ אוניברסיטת לייפציג
מנחה לדוקטורט	פרידריך קולראוש
מוסדות	אוניברסיטת גטינגן אוניברסיטת הומבולדט של ברלין Physikalisch-Technische Bundesanstalt
תלמידי דוקטורט	פרנסיס סיימון, Kurt Wohl, מקס שפטר, Hans Schimank, ג'ון אגרט, Hermann Schottky, Friedrich Dolezalek, William Duane, רוברט פון ליבן, קארל פרידריך בונהופר, אירווינג לאנגמיור, ארנולד אויקן, Fritz Lange, פרדריק לינדמן
פרסים והוקרה	ההרצאות לזכר סילימאן (1906) מדליית פרנקלין (1928) חבר זר של החברה המלכותית (2 ביוני 1932) מדליית רוברט וילהלם בונזן (1914) פרס נובל לכימיה (1920) היכל התהילה הלאומי לממציאים (2011) אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
בן או בת זוג	Emma Lohmeyer
www.nernst.de
מחקריו בתרמוכימיה ביסוס הכימיה פיזיקלית תרומות לאלקטרוכימיה, תרמודינמיקה, פיזיקה של מצב מוצק ופוטוכימיה גילוי משוואת נרנסט