ורדינה כהן
ורדינה כהן (נולדה ב-1 בפברואר 1961, ט"ו בשבט ה'תשכ"א) היא זמרת ושחקנית ישראלית, שהתפרסמה בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20.
ורדינה כהן, 2016 | |
לידה |
1 בפברואר 1961 (בת 63) גבעתיים, ישראל |
---|---|
מוקד פעילות | ישראל |
מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
שפה מועדפת | עברית |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהכהן נולדה וגדלה בגבעתיים. היא בתם הצעירה של הזמר שלמה כהן, שנודע בכינויו סולימאן הגדול, ושל הזמרת שרה כהן, ואחותם של הזמרים חופני, פיני ויזהר כהן.
כהן למדה לימודי פסנתר קלאסי, שירתה בצוות הווי הנח"ל, והמשיכה בלימודי מוזיקה אקדמאיים. היא סיימה תואר ראשון בחינוך מוזיקלי והמשיכה ללימודי תיאטרון ומשחק באוניברסיטת תל אביב, שאותם לא סיימה.
במהלך היותה סטודנטית, בשנות ה-80, שימשה כזמרת ליווי בהופעותיה של ירדנה ארזי.
ב-1984 השתתפה לצד אחיה חופני בסרט הישראלי "כאסח" בתור מעריצה של חופני[1].
ב-1987 השתתפה עם אחיה יזהר בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "מוזיקה היא נשיקה לנצח" (מילים: דודו ברק, לחן: יזהר כהן, עיבוד: רוני וייס). השניים הגיעו עם השיר למקום החמישי בתחרות.
ב-1988 הוציאה כהן את אלבום הבכורה שלה, "נוסעת בעקבות האהבה", שאת כל השירים בו כתב, הלחין ועיבד דני רובס[2]. השיר הראשון שהתפרסם היה "הרגע האחרון", ואחריו התפרסמו השירים "שוב לבד", "קח אותי איתך", "מתגעגעת אליך", ו"כשמישהו אוהב אותך", אך שיר הנושא של האלבום זכה להצלחה הגדולה ביותר והוא המזוהה ביותר עימה עד היום. באותה שנה גם השתתפה במחזמר סאלח שבתי, תחילה בתפקיד קטן[3], ואחר כך כמחליפה של חני נחמיאס בתפקיד העובדת הסוציאלית בת שבע[4].
ב-1989 השתתפה כהן בשנית בקדם אירוויזיון עם השיר "שביל הזהב" (מילים: תלמה אליגון-רוז, לחן: יזהר כהן, עיבוד: קובי אושרת) שהגיע למקום התשיעי.
ב-1990 הוציאה את אלבומה השני, "דרך עצמי", בלטו באלבום השירים "עיר ללא רחמים", למילים של יהונתן גפן ולחן של יורם צדוק (מספר על אישה שמסתובבת בעיר אלימה בה אין רחמים), "שישי בצוהריים" (מילים: עדית פאנק, לחן: נתן כהן), "אהבה נכזבת", ו"אני שוב מתאהב" (בשניהם, מילים: יונה וולך, לחן: יהודה אלבוים)[5]. נתן כהן עיבד והפיק מוזיקלית את שירי האלבום[6]. בעקבות האלבום יצאה לסיבוב הופעות שאת קטעי הקישור עבור המופע כתב יהונתן גפן[7].
ב-1991 נישאה למוזיקאי צור בן זאב ונסעה בעקבותיו להתגורר בארצות הברית, שם נולדו בתם הבכורה מיתר ובנם השני סול.
ב-1996 שבה כהן להתגורר בישראל, והקליטה את אלבומה השלישי "מי אמר ש...", שיצא רק ב-2000. השירים "בייבי" אותו הלחינה בעצמה למילים של רחל שפירא ו"עיני זהב", שהופיע בשני עיבודים שונים זכו להצלחה. אף על פי שדיסק זה לא הושמע רבות הוא הגיע לשיא של מכירות של פעמיים זהב.
בשנים 2006, 2008 ו-2010 הוציאה מגוון של אלבומי ילדים ללימוד מורשת הארץ וחגיה בשירים שכתבו לה אורלי בינדר ועמוס ברזל. מתוך סדרה זו יצא מאוחר יותר אוסף שירים.
לאורך השנים, ורדינה הופיעה על במות רבות ברחבי ישראל ושרה את שיריה, לרבות שירי ארץ-ישראל המזוהים עם המסורת של בית הוריה, בית משפחת "סולימאן הגדול".
ב-2015 הוציאה ורדינה את הדיסק "שירים מהבית" בהפקתו המוזיקלית של בעלה, צור בן זאב, והוא כולל מגוון שירי ארץ-ישראל עמם היא מופיעה, כגון מחרוזת רועים, מחרוזת הורה ושירים מסביב למדורה.
אלבומים אישיים
עריכהשירים מתוך תחרויות זמר
עריכה- 1985 לכה דודי - מתוך פסטיבל הזמר החסידי 85'
- 1987 מוזיקה היא נשיקה לנצח, עם יזהר כהן - מתוך קדם אירוויזיון 87'
- 1989 שביל הזהב - מתוך קדם אירוויזיון 89'
- 2007 תפילה - מתוך "ילד פלא" - תחרות שירי הילדים של ישראל
חיים אישיים
עריכהכהן נשואה ואם לארבעה ילדים.
ארבעת ילדיה של כהן זכו לשמות מוזיקליים: מיתר, סול, קשת ותו.
בנה של כהן, קשת בן זאב, השתתף ב-2017 בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון"[8].
כהן מתגוררת בחולון.
קישורים חיצוניים
עריכה- ורדינה כהן - ערוץ היוטיוב הרשמי
- ורדינה כהן, ברשת החברתית פייסבוק
- ורדינה כהן, ברשת החברתית אינסטגרם
- ורדינה כהן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ורדינה כהן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ורדינה כהן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ורדינה כהן, באתר שירונט
- ורדינה כהן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- ורדינה כהן, באתר ספוטיפיי
- ורדינה כהן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ורדינה כהן, דף שער בספרייה הלאומית
- ורדינה כהן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- ורדינה כהן, בארכיון הבימה
- רז ישראלי, "מחקו אותנו": ורדינה כהן לא סולחת, באתר nrg, 30 בספטמבר 2012
- דודי טל, ורדינה כהן יוצאת למלחמה: אל תשכחו ותשפילו את האמנים והזמרים הוותיקים, באתר השקמה חולון, 28 בדצמבר 2019
- נועה לביא, אופה בעקבות האהבה: הקריירה החדשה של הזמרת ורדינה כהן, באתר Xnet, 6 באוגוסט 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ עירית שמגר, הקול נשאר במשפחה, מעריב, 1 ביולי 1984
- ^ בעקבות האהבה, מעריב, 11 במאי 1988
- ^ ירון פריד, מעברה קטנה ומטריפה, כותרת ראשית, 13 באפריל 1988
- ^ עידית שחורי, איה אורן, סיכסוך בין שני תיאטראות: חני נחמיאס רקדה על שתי הצגות, מעריב, 8 בדצמבר 1988
- ^ ליקי אגינסקי, איפה היא ואיפה היוספי׳ס, חדשות, 7 בנובמבר 1990
- ^ טל פרי, אלבום בתכתבות, מעריב, 29 ביוני 1990
- ^ טל פרי, תפסתי ראש טוב עם יהונתן גפן, מעריב, 15 באוגוסט 1990
- ^ דודי טל, הזמרת ורדינה כהן: "הריאלטי עושה עוול לזמרים הצעירים", באתר השקמה חולון, 26 בנובמבר 2017