רחל שפירא

משוררת ישראלית

רחל שפירא (נולדה ב-25 ביולי 1945) היא פזמונאית ומשוררת ישראלית, כלת פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי ב-1999. רבים משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל, ביניהם "מה אברך", "כמו צמח בר", "חלומות", "שיר של יום חולין", "מנטה" ו"עוד יהיה לי". בעלת עיטור נשיא מדינת ישראל (2022)[1].

רחל שפירא
לידה 25 ביולי 1945 (בת 78)
שפיים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1967
עיסוק משוררת
פזמונאית
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים מוני אמריליו
חוה אלברשטיין
אילנית
גלי עטרי
מרגלית צנעני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שפירא נולדה וגדלה בקיבוץ שפיים. עסקה בהוראה בקיבוץ כמורה לחינוך מיוחד, ולאחר מכן כמורה באולפן עברית וגם בבית ההארחה של הקיבוץ.

שפירא התפרסמה לראשונה בשנת 1967, אז גילה אותה מלחין הלהקות הצבאיות, יאיר רוזנבלום. בזמן חופשתו בשפיים גילה רוזנבלום בעלון זיכרון את השיר "מה אברך", אותו כתבה שפירא לזכר בן כיתתה אלדד (דדי) קרוק, שנפל במלחמת ששת הימים, בקרב שנערך בשועפאט באזור ירושלים[2]. רוזנבלום הלחין את השיר, אותו ביצעה להקת חיל הים עם הסולנית רבקה זהר. שיר זה נחשב עד היום כאחד משירי הזיכרון הישראליים הידועים ביותר.

לאחר "מה אברך" החלה שפירא לפרסם פזמונים נוספים, שהולחנו על ידי מלחינים ידועים ובוצעו בדרך כלל על ידי זמרות.

בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים החל שיתוף פעולה פורה בין שפירא לבין המלחין מוני אמריליו. השניים כתבו ביחד שירים רבים, בין השאר לחוה אלברשטיין, ללהקות הצבאיות, לפסטיבל הזמר והפזמון ועוד. בין שיריהם המשותפים הידועים: "אגדת שלושה וארבעה", "בוקר טוב (עולם שלי)", " בעיניים עצומות", "הארץ שלי", "השיר על ארץ סיני", "ומתוק האור בעיניים", "כשאומרים לי שמש", "פרח משוגע", "ציפור בגשם", "שיר השקיעה" ועוד.

השיר "כמו צמח בר" (הלחין נחום היימן), המספר על פרידה, בוצע במקור על ידי חוה אלברשטיין כפסקול לסרט הטלוויזיה "דודי ורעי", על פי ספרה של הסופרת נעמי פרנקל; וחידשה אותו כעבור שנים סי היימן (בתו של מלחין השיר, נחום היימן). אלברשטיין הוציאה ב-1978 אלבום משיריה של שפירא[3] בשם "התבהרות"[4], שבו נכללו השירים "התבהרות חלקית" (לחן: שלום חנוך), "סינדרלה מקומית" (מיקי גבריאלוב), "פרח משוגע" (מוני אמריליו) ו"שיר תשרי" (דני עמיהוד). אלברשטיין גם הקליטה את שירה של שפירא "אדבר איתך", שנכלל באלבום באלבום "כמו צמח בר" שיצא ב-1976.

אילנית ביצעה בין היתר את שיריה[5] "שיר של יום חולין" (לחן: יאיר רוזנבלום), "חלק בעולם" (קובי אושרת), "שיר על נחלים" (הנרי ברטר), ו"נחמה" (נורית הירש). רוחמה רז ביצעה את "חלומות" (לחן: יאיר קלינגר; השיר חודש לימים על ידי אייל גולן). דפנה דקל הקליטה לאלבום הבכורה שלה את להיטה "הצילו" מפרי עטה של שפירא. גלי עטרי ביצעה רבים משיריה של שפירא, בהם "רק אתמול" (לחן: יצחק קלפטר), "נפאל" (אריאל זילבר), "אסמרלדה" (על "הגיבן מנוטרדם"; לחן: אריאל זילבר) ו"עוד יום" (מתי כספי) כמו כן הוציאה ב-1989 אלבום שלם משיריה בשם "בראשית", אשר כלל את "אמצע שום מקום", "עוף מוזר" וחידוש ל"פרח משוגע". ירדנה ארזי ביצעה אף היא חלק משיריה כמו "דרישת שלום" (יאיר קלינגר), "תאורת חצר", "חפץ חיים ברוח הגוברת" (ירוסלב יעקובוביץ'), "שיר הערב מצלצל", "באתי אליך" ועוד. ענת עצמון ביצעה את שיריה "לנגן על הגבול" ו"שמור על קשר". ריקי גל ביצעה בין היתר את שירה "היי שקטה". שיתוף פעולה פורה היה לשפירא עם הזמרת מרגלית צנעני, שביצעה את שיריה "עוד יהיה לי", "חומות חימר", "מנטה" ו"קפה אלהמברה". שפירא גם כתבה שירים עבור דני ליטני[6] וטל סונדק.

בין ההרכבים שביצעו את שיריה נמצאים "הכל עובר חביבי" ("לילה בכרך", "תלווי אותי", "שנשאר ידידים", "מכאן ועד מחר"), אורנה ומשה דץ ("שיר למענך", "בדרכי האהבה" "אנשי הגשם"), "חלב ודבש" ("קסם הלילה"), "האחים והאחיות" ("בוא בשלום"), להקת "חופים" ("אנשי הגשם") "הארוסים בית אלפא" (שרידי העצב) ועוד.

בין שיריה שהשתתפו בתחרויות הזמר ניתן למנות את "ומתוק האור בעיניים" (ששי קשת, פסטיבל הזמר והפזמון 1971) "השיר על ארץ סיני" (שהלחין מוני אמריליו ובביצוע שלמה ארצי, פסטיבל הזמר והפזמון 1972), "עולם קטן" (הלחינה נורית הירש, ביצוע חוה אלברשטיין, פסטיבל שירי הילדים 1983), "קרוב לים" (ירדנה ארזי, קדם אירוויזיון 1988) ועוד.

בשנת 2020 עלה בקיבוץ פלך המחזמר "חומות חימר" המבוסס על שיריה[7].

אופי השירים

עריכה

שיריה של רחל שפירא הם בדרך כלל ליריים ומתארים חוויות רגשיות אישיות הקשורות לחיים הפרטיים של אדם בעולם. השירים כמעט לעולם אינם עוסקים במצב הלאומי או החברתי, והם אוניברסליים מאוד. השירים על פי רוב אינם תמימים, ובדרך כלל יש מקום להעמיק ולמצוא את העוקץ שבהם[8].

הוקרה לה זכתה

עריכה

דיסקוגרפיה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה