ז'יגמונד שימוני
ז'יגמונד שימוני (במקור שטיינר,[1] בהונגרית: Simonyi Zsigmond; וספרם, 1 בינואר 1853 – בודפשט, 22 בנובמבר 1919)[2] היה אספרנטיסט, בלשן יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים. הוא אחיו הגדול של המומחה הגאוגרפי וכותב ספרי עיון ינה שימוני.
 | |
| לידה |
1 בינואר 1853 וספרם, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1919 (בגיל 66) בודפשט, הרפובליקה ההונגרית |
| שם לידה |
Steiner Zsigmond |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ז'יגמונד שטיינר נולד במשפחה יהודית כבנם של שמעון שטיינר, סוחר, ושל נטי מנזל. הוא למד בבודפשט, בלייפציג, ובברלין ולאחר מכן בפריז. חזר הביתה לבודפשט בשנת 1877, היה מורה מחליף משנת 1878, ולאחר מכן משנת 1889 מורה רגיל באגודה הלשונית ההונגרית. משנת 1895 היה העורך של משמר השפה ההונגרית, ולאחר מכן מ-1903 של החוברות הלשוניות. בסיוע יוז'ף בלשה ערך מילון גרמני-הונגרי. הוא נרדף על ידי הרפובליקה הסובייטית ההונגרית בשנת 1919 בשל דעותיו הפוליטיות, דבר שריסק אותו לחלוטין מבחינה נפשית.
במשך ארבעה עשורים גידל דור חדש של בלשנים וגם כמלומד השאיר חותם מתמשך. עבודותיו על "מושא", "מילות קישור", "משפטי לוואי" משמעותיים ביותר. הוא יצר את תורת המשפט ההשוואתית. שימוני פרסם את תוצאותיו בבלשנות בלימודי הדקדוק בבתי הספר. הוא עסק גם בנושאי נכונות השפה. בשנת 1903, בשם שר הדתות והחינוך הממלכתי, ניסח את הכתיב הנכון החדש עבור לימודי בתי הספר, שהתקבל כמעט על ידי כל שעסקו בכתיבה ספרותית. הוא היה משמעותי הן כמורה והן כמדען. בשנת 1918 נבחר לסגן יושב ראש הוועדה הבינלאומית לתעמולת השפה. בשנת 1919 בתחילת השנה, עסק בהנהגת האספרנטו בהשכלה האוניברסיטאית בהונגריה שכתוצאה ממנה הוקם המכון הבינלאומי לשפה בבודפשט ביולי 1919.
חייו הפרטיים עריכה
אשתו הייתה פאולינה בֶּכֶר, בתם של המורה יעקב בכר ושל שרולטה וייסמאייר, אותה נשא בבודפשט ב-11 ביוני 1882.[3]
כתביו [5] עריכה
- Levele Budenz Józsefhez, tanárához
- Népdalok (Magyar Nyelvőr, 1872)
- Népnyelvhagyományok (Magyar Nyelvőr, 1875)
- Állatnevek (Magyar Nyelvőr, 1876)
- Gyermekversikék (Magyar Nyelvőr, 1875)
- Veszprémi tájnyelv (Magyar Nyelvőr, 1872)
- A nyelvtudományról
- Néhány szó a magyar nyelv érdekében
- Müller Miksa újabb fölolvasásai a nyelvtudományról, ford. (Budapest, 1876)
- Antibarbarus (Eggenberger-féle könyvkereskedés, Budapest, 1879)
- A "Halotti beszéd" sajátosságai (Magyar Nyelvőr, 1880. április 15.)
- A Nyelvtörténeti Szótár mutatványíve (Magyar Nyelvőr, 1880)
- A magyar kötőszók, egyúttal az összetett mondat elmélete, (Budapest, 1881)
- A jelentéstan alapvonalai : az alakokban kifejezett jelentések, (Budapest, 1881)
- Az analogia hatásairól főleg a szóképzésben, (Budapest, 1881)
- A magyar szótők: általános rész, Budapest, 1888)
- A nyelvújítás történetéhez (Franklin Társulat, Budapest, 1888)
- A magyar határozók. (Magyar Tudományos Akadémia, Budapest. 1888)
- A magyar nyelv. 1. köt. A magyar nyelv élete. 2. köt. A magyar nyelv szerkezete. (Magyar Tudományos Akadémia, Budapest. 1889)
- Magyar nyelvtörténeti szótár : a legrégibb nyelvemlékektől a nyelvújításig. Szarvas Gáborral. (Hornyánszky, Budapest, 1890)
- Kombináló szóalkotás, (Budapest, 1890)
- A nyelvujítás és az idegenszerűségek, (Budapest, 1891)
- Tüzetes magyar nyelvtan történeti alapon I. Magyar hangtan és alaktan, Balassa Józseffel. (Budapest, 1895) → újabb kiadása: Tinta kiadó, Budapest, 2020, ISBN 9789634092735
- Német és magyar szólások (Franklin Társulat, Budapest, 1896)
- Tréfás népmesék és adomák (Nyelvészeti Füzetek 4. szám, Budapest, 1902)
- A magyar szórend (Nyelvészeti Füzetek 1. szám, Budapest, 1903)
- Az új helyesírás : a VKM 1903. március 14-én...kelt rendeletével kiadott magyar iskolai helyesírás szövege és magyarázata bővített szójegyzékkel (Nyelvészeti Füzetek 5. szám, Budapest, 1903)
- Helyes magyarság (Nyelvészeti Füzetek 8. szám, Budapest, 1903)
- Elvonás (Elemző szóalkotás) (Nyelvészeti Füzetek 11. szám, Budapest, 1904)
- A nyelvtörténeti szótárról I. (Nyelvészeti Füzetek 15. szám, Budapest, 1905)
- Az ikes ragozás története (Nyelvészeti Füzetek 28. szám, Budapest, 1906)
- Isten-adta (Magyar Nyelvőr 36: 193–205, 264–271, 1907)
- Igenévi szerkezetek (Nyelvészeti Füzetek 47. szám, Budapest, 1907)
- Jó magyarság
- A jelzők mondattana: nyelvtörténeti tanulmány. (Budapest, 1913)
- Helyes magyarság (Singer és Wolfner kiadása, Budapest, 1914)
- A magyar irodalom története 1900-ig
- Jelentéstani szempontok. (Budapest, MTA, 1916)
הנצחה עריכה
- משה רוביני: מקומו של ז'יגמונד שימוני בהיסטוריה של הבלשנות ההונגרית (1949)
- אנטל קלם : ההערכה וההשפעה של עבודתו התחבירית של ז'יגמונד שימוני (1954)
- בלה י. נאג': עבודתו של ז'יגמונד שימוני כמטפח שפה (1954)
- יוז'ף טומפה:ז'יגמונד שימוני ככותב ספרי לימוד (1954)
- יאנוש פרוהסקה : לזכרו של בלשן עם גורל טראגי (Magyar Nemzet, 1963, מס' 74)
- יוז'ף טומפה: ז'יגמונד שימוני מדענים הונגרים מהעבר. בודפשט, 1975.
- תחרות איות נושאת את שמו של ז'יגמונד שימוני, ומתקיימת מדי שנה מאז 1997.
- בית ספר יסודי נקרא על שמו בעיר הולדתו,
- לזכרו הוצב לוח בעיר הולדתו.
גלריית תמונות עריכה
-
מילון לטיני (1901) -
הונגרית נכונה (מהדורה שנייה 1906) -
Veszprém, Kossuth utca 7. - מקום הולדתו של ז'יגמונד שימוני
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/ évszáma: 42365/1874. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1874. év 4. oldal 4. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest IV. kerületi (belvárosi) polgári halotti akv. 177/1919. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 239/1882. folyószáma alatt".
- ^ Simonyi Zsigmond mérnökfia sokesztendős orosz hadifogság után... (1927. szeptember 18.) Pesti Napló, 78. évfolyam, 211. szám, Online elérés
- ^ A Vár Ucca 17 című folyóirat és könyvkiadó (8200 Veszprém, Vár utca 17.) honlapja Simonyi Zsigmondról