זאב וולף לנדא
רבי זאב וולף לנדא (מסטריקוב; תקס"ז, 1807 - י"א באלול תרנ"ה, 1891) היה רב בסטריקוב במאה ה-19. בערוב ימיו כיהן כאדמו"ר.
 | |||||
| לידה |
1807 ה'תקס"ו פלאצק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1891 (בגיל 84 בערך) י"א באלול ה'תרנ"ה סטירקוב | ||||
| מקום מגורים | בעיירה סטריקוב שבפולין | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1891 | ||||
| רבותיו | רבו המובהק רבי מנחם מנדל מקוצק | ||||
| חיבוריו | זר זהב - כתר תורה | ||||
| בת זוג | בתו של ר' זנויל ווינר מסטריקוב | ||||
| אב | רבי אברהם לנדא מטשכנוב | ||||
| אם | יוטא בת ר' דן לנדא. | ||||
| צאצאים | רבי משה חיים לנדא, רבי יחיאל איכל מפראשניץ, רבי מרדכי מוטל לנדא מסטריקוב, רבי מנחם מנדל לנדא מגומבין | ||||
| |||||
  | |||||
קורות חייו
עריכהנולד בטשכנוב. אביו היה רבי אברהם לנדא. משנישא עבר לגור בבית חותנו בסטריקוב, שם התחבר לחסידי קוצק ונחשב לאחד הבכירים שבהם.
לאחר פטירת רבו, רבי מנחם מנדל מקוצק עבר להיות חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. לאחר שגם זה נפטר בתרכ"ו, היה מבין החסידים שהכתירו את אביו לאדמו"ר. לאחר פטירת אביו, והוא בן 73, הוכתר לאדמו"ר בסטריקוב. הנהגתו הייתה בדרך של חסידות קוצק.
יחסו לשפה העברית
עריכהרבי זאב וולף לנדא נודע בבקיאותו בשפה העברית ובצחות לשונו. פרסם שירים, חידות ומליצות בעברית. הוא תקף את המתנגדים לשימוש בשפה העברית[1]:
שמעו מלי והאזינו,
הרחיקו מכם שפת מוזר ...
שובו אל לשונכם שובו,
שובו אל שפת אבות החלד,
כי שם אוצר יקר ספון
משפחתו
עריכהבתקפ"ט (1829) נישא לפייגא, בת הרב שמואל זינוויל וינר, אולם היא נפטרה כעבור שנה או שנתיים ולא היו להם צאצאים.
בתקצ"ב (1932) נישא לאחותה של אשתו, שרה גיטל. לזוד נולדו עשרה ילדים.
בין צאצאיו:
- משה חיים לנדא (נולד בתקצ"ה 1835, נפטר בגיל 25.
- מרדכי מאטיל לנדא (נולד בתקצ"ח, 1838), האדמו"ר מטשכנוב ואח"כ מסטריקוב.
- רפאל לנדא (נולד בת"ר 1840), עלה לארץ ישראל ובה נפטר
לקריאה נוספת
עריכה- יצחק אלפסי, אנציקלפודיה לחסידות, מוסד הרב קוק, תשמ"ו
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד הלחמי, רבי זאב וואלף לנדוי מסטריקוב, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' שמ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
זאב וולף בן אברהם לנדא מסטריקוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מצוטט באנציקלופדיה לחסידות, כרך א' טור תקיח.