מנחם מנדל מקוצק

רב פולני
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף[1] מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו. התפרסם בגישתו האליטיסטית, בחריפותו, בפרישותו, בחדות אמרותיו הנוקבות, בהנהגתו התקיפה, ובחתירה לאמת המושלמת.[2]

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק
מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן (הימני בתמונה) בבית הקברות היהודי בקוצק.
מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מורגנשטרן (הימני בתמונה) בבית הקברות היהודי בקוצק.
לידה 1787
ה'תקמ"ז
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי גוריי, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 27 בינואר 1859 (בגיל 72 בערך)
כ"ב בשבט תרי"ט
האימפריה הרוסית (1858–1883)האימפריה הרוסית (1858–1883) קוצק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פוליןפולין קוצק, פולין
מדינה האימפריה הרוסית, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טומשוב, קוצק
מקום פעילות פולין
תקופת הפעילות ספטמבר 1827 – 27 בינואר 1859 (כ־31 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו החוזה מלובלין
רבי יעקב יצחק מפשיסחה
רבי שמחה בונים מפשיסחה
תלמידיו מרדכי יוסף ליינר, יצחק מאיר אלתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג גליקל. בזווג שני חיה
אב רבי יהודה לייבוש מורגנשטרן
אם מרת אסתר בת רבי ישכר דב סגל
צאצאים רבי דוד מורגנשטרן מקוצק
רבי בנימין מורגנשטרן
רבי משה ירוחם מורגנשטרן
מרת שרה צינא בורנשטיין
מרת ברכה רפופורט
אדמו"ר קוצק ה־1
בנו רבי דוד מורגנשטרן ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בגוריי שבמחוז לובלין שבפולין. אביו, רבי יהודה לייבוש, היה מתנגד[3]. סבו של רבי לייבוש מצד אמו היה רבי דוד היילפרין אב"ד אוסטראה ואיזיאסלב מברודי, תלמיד הבעש"ט[4]. בצעירותו נשלח לזמושץ', לישיבתו של הרב יוסף הוכגלרנטר שם בלט בלמדנותו ובהתמדתו[5] ונקרא 'העילוי מגוריי'[6]. כשהיה בן 15 נסע עם מלמד תינוקות שנשלח אליו על ידי החוזה מלובלין והתחיל להתקרב לחסידות[7]. בגיל עשרים (תקס"ז) (1806) נשא את מרת גליקל, בת אייזיק ניי[8], מנכבדי העיירה טומשוב. חותנו הבטיח לו נדוניה גדולה ומזונות לכל ימי חייו, החתונה התקיימה בטומשוב והוא קבע מקומו בעיר זו[9].

לאחר נישואיו למד בבית מדרשו של החוזה מלובלין. שם התקשר לתלמידו של החוזה - רבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש), מייסד חסידות פשיסחה[10]. לאחר פטירת היהודי הקדוש ב - י"ט בתשרי ה'תקע"ד (1813) היה לתלמידו הגדול[11] של ממלא מקומו, רבי שמחה בונים מפשיסחה.

ב - י"ב באלול ה'תקפ"ז (1827) נפטר רבי שמחה בונים ורוב חסידיו בחרו ברבי מנחם מנדל למנהיגם[12]. תחילה התיישבו רבי מנחם מנדל וחסידיו בעיירה טומשוב, אולם לאחר מכן, בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) בעקבות חילוקי דעות והבדלי מנהגים עם רבי יוסף מיאריטשוב וחסידיו, קבע מקומו בקוצק[13].

ב - תקצ"א (1830) תמך במרד הפולני יחד עם תלמידו רבי יצחק מאיר אלתר. יש הטוענים כי עקב כך ברח לברודי שהייתה תחת שלטון אוסטריה, והחליף את שם משפחתו מהלפרין למורגנשטרן[14]. אולם אחרים שוללים זאת ונראה שצודקים,[15] בחודש מנחם אב תקצ"ז (1837) נפטרה זוגתו הרבנית גליקל ונקברה בבית הקברות בעיר ווארקא. בתחילת שנת תקצ"ח (1837) נשא בזווג שני עם הרבנית חיה בת רבי משה ליפשיץ (חלפן), אחות אשת רבי יצחק מאיר אלטר מגור[16]. בשנים ה'תרי"ג (1852) - ה'תרט"ז (1855) השיא את צאצאיו מהזווג השני כאשר החופות והטישים נערכו בחצר ביתו בהשתתפות קהל חסידים גדול[17].

בליל שבת פרשת תולדות ה'תקצ"ט (1838) בתחילת הטיש השמיע מתורתו על המדרש בבראשית רבה 'ויעתר יצחק זה חותר מבפנים וזה חותר מבחוץ' התעלף וחלה מאוד, ומצבו היה קשה במשך כתשעה חודשים. בסוכות ה'ת"ר החלים וחזר לערוך טישים[18]. לאחר שנים נפוצה שמועה שהרבי מקוצק התפרץ באחד מלילות השבת, ואמר דברי כפירה או חילל את השבת[19]. אולם לפי עדות רבי אלעזר מפולטוסק מגדולי חסידי קוצק שהיה שם בליל השבת, וטיפל ברבי מקוצק שהתעלף[20] ולפי מחקרו של Moris Faierstein[21] וכן לפי מחקר דייוויד ביאלה ואחרים Hasidism: A New History[22] ככל הנראה שמועות מאוחרות אלה כלל אינן מבוססות.

רבי מנחם מנדל נפטר בכ"ב בשבט ה'תרי"ט (1859)[23] ונטמן באהל[24] בבית הקברות בקוצק. לפני פטירתו אמר: ”כל מי שיניח את ראשו בתורה, הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה ובבא ומי שהוא בעל רגש ריקם ילך לנוקבא דתהומא רבא”[25]. בהלווייתו הספיד אותו תלמידו הקרוב רבי יצחק מאיר אלתר מגור בשבע מילות הפסוק ”הצדיק אבד ואין איש שם על לב“ (ישעיהו נ"ז, א)[26]. לאחר פטירתו קיבלו רוב החסידים, ובהם בניו וחתניו את הנהגתו של רבי יצחק מאיר אלטר מגור, ומיעוטם נשארו בקוצק אצל בנו רבי דוד[27].

פרשת איזביצאעריכה

בשמחת תורה ה'ת"ר (1839) לאחר תקופת מתיחות קשה, עזב את החצר תלמידו רבי מרדכי יוסף ליינר (האדמו"ר מאיזביצה), עם קבוצת חסידים, בימים לפני הפרישה פרצה מחלוקת עם גדולי תלמידים שהיו עוד בפשיסחא ובראשם רבי חנוך העניך לוין האדמו"ר מאלכסנדר אשר חשדו ברבי מרדכי יוסף שמתנהג כאדמו"ר והחלו לרדוף אתו ואת חבורתו, המחלוקת הלכה וגברה ועברה בירושה מדור לדור[28]. קיימות מספר השערות לסיבת עזיבתו את חצר קוצק. לפי גרסה אחת הדבר נובע ממחלוקת על אודות היחס הראוי כלפי המוני החסידים שהחלו לגדוש את קוצק שחלקם התקרבו גם לרבי מרדכי יוסף. האחרון סבר כי יש לקרבם ולא לנהוג בתובענות מקצינה שתותיר רק את יחידי הסגולה. עם הזמן התפתחה סביבו 'אדמו"רות', למורת רוחו של הרבי מקוצק[29].

רבים מהחסידים שדבקו בתחילה ברבי מרדכי יוסף חזרו למקור מחצבתם ובקשו את סליחת הרבי מקוצק[30] וכאשר נכנס החסיד רבי הלל בארנובר שחזר מאיזביצא לקבלת שלום, שאל אותו הרבי מקוצק בקול, "מורא רבך כמורא שמים, האם יש שני שמים"[31].

באותה עת, מסיבות לא ברורות (השערות תלו זאת במתח עם הרבי מאיזביצה או במשבר רוחני עקב ציפיות משיחיות), הפסיק הרבי מקוצק כמעט לחלוטין את הקשר עם חסידיו, והסתגר בביתו במשך 20 שנה עד פטירתו. רק מקורבים מעטים הורשו להיכנס אל חדרו[דרוש מקור]. למרות זאת, המשיכו חסידים רבים להגיע לקוצק[32][33].

בעקבות שמועות הכזב שהפיצו מתנגדי דרכו של הרבי מקוצק על 'הסתגרותו' כתב רבי יצחק מאיר אלתר מגור מכתב חריף בתאריך כ"ז באדר ראשון שנת ה'ת"ר (1840) כחמשה חודשים לאחר פרישת רבי מרדכי יוסף, לידידו רבי אלעזר מפולטוסק מגדולי חסידי קוצק המזים את השמועות על ההסתגרות וכותב שיצאו מ'זדים ארורים'[34].

תורתועריכה

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים או ספרים מודפסים. על פי המסופר, שרף קודם פטירתו את כל כתביו, אולם נינו רבי יצחק זליג מורגנשטרן ואחרים טוענים שלא כתב כלל[35].[36] פורסם ממנו מכתב לרבי יצחק מאיר אלתר מגור מתאריך כ"ג בשבט תקפ"ח (1828)[37]. נכדו, רבי ישראל מפילוב, הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיוון שאת כל כוחם השקיעו בהעמדת תלמידים[38]. בתחילת הנהגתו אמר לתלמידיו שילמד עמהם כרשב"י בדורו[39] ש"י עגנון כתב[40]: סיפר לי הרב ר' חנוך בורנשטיין, רב אחד בא אצל זקנו הגאון אגלי טל חתנו של הרב ר' מנחם מקוצק ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, אמר, מקוצק נשתיירו ספרים חיים, ולא נענה לו.

במשך השנים יצאו ספרים שנכתבו על ידי נכדיו ניניו ותלמידיו בהם מובאות אמרותיו ששמעו ממנו או על פי עדות שומעיהן. הספרים הראשונים שיצאו הם 'רמתים צופים' שחיבר תלמידו רבי שמואל משינאווא והודפס בשנת ה'תרמ"א (1881). והספר 'מדרש משה' שחיבר נינו האדמו"ר רבי משה מרדכי מפילוב ונדפס בשנת ה'תרס"ז (1906). אמרות רבות עם ביאורים נמצאות בספר 'שם משמואל', שחיבר נכדו האדמו"ר השני לחסידות סוכאטשוב, רבי שמואל בורנשטיין שיצא לאור בשנת ה'תרפ"ז (1926), אמרות נוספות רבות מובאות בספרי אדמור"י בית גור 'שפת אמת' 'אמרי אמת' 'בית ישראל' 'לב שמחה' ו'פני מנחם' ובספרי תלמידים נוספים, 'נפלאות חדשות' ו'ליקוטים חדשים' שכתב רבי יחיאל משה אב"ד יאדימאווע שיצא לאור בשנת ה'תרנ"ז (1896), 'יד אבי שלום' שכתב רבי מאיר צבי שו"ב בזאמושטץ שיצא לאור בשנת ה'תרמ"ב (1882), 'ומקדש מעט' שכתב רבי אהרון ואלדן (וואלדען) שיצא לאור בשנת ה'תר"ן (1890).

ספר ליקוטים ראשון שיצא וכולל ליקוט[41] של אמרות רבות הוא 'אוהל תורה', שנדפס בלובלין בשנת ה'תרס"ט 1909 על ידי הרב אליעזר ציגלמן. ספר נוסף שכולל 900[42] אמרות הוא הספר 'אמת ואמונה', שיצא לאור לראשונה בשנת ה'ת"ש 1940 על ידי רבי ישראל ארטן שעוד הכיר אחדים מגדולי חסידי קוצק שמע מפיהם וזכה לברכתו של רבי אברהם מרדכי אלתר מגור[43]. את תורתו ליקטו גם הספרים 'עמוד האמת' 'אמת מקאצק תצמח' 'להבות קודש'.

תפילתועריכה

הרבי מקוצק מנהגו היה להתפלל בחדר הסמוך לבית המדרש ולא עם הקהל. בקוצק לא היו סובלים שום תנועות בתפילה, ולא ברעש ורעם[44] ואמר, באנשי נינוה כתוב (יונה ג.ח) ויקראו אל אלקים בחזקה, 'זאת עבודת ה' של איכרים'[45] ומספר חתנו האדמו"ר מסוכטשוב בהיותו חולה נצטוה מהרבי מקוצק להתפלל בראש השנה ויום כיפור עמו בחדרו המיוחד שעל יד בית המדרש הגדול, ולא היה רואה שום תנועה והתפעלות בכל התפילה, אלא פניו היו בוערות כלפידים וכמלאך ה' נורא מאד[46]. ומעיד תלמידו רבי שמואל משינאווא, 'לא האריך בתפילה יותר מחצי שעה בחול, ורק בשבת ויום טוב יותר. ואחר התפילה נהפך לאיש אחר וכאילו בא מעולם אחר, עד שלא הכיר את אנשי שלומו ומשמשיו, עד שהניח דעתו מתפילתו'.[47]

הגותועריכה

תפיסתו של ר' מנחם מנדל הייתה רדיקלית, טוטאלית וקיצונית; הוא שנא את הבינוניות, כאמרתו: רק סוסים הולכים באמצע הרחוב, בני אדם הולכים בקצוות [דרוש מקור], תבע מחסידיו לבקש את האמת באופן חסר פשרות, אף מתוך התנגשות עם החברה הסובבת[48]. אמרה נוספת המשקפת גישה זו; "מה לי עם כל אלפי החסידים, די לי בשלוש מאות צעירים שיחבשו עלה כרוב לראשם ויחגרו חבל מקש למתנם, יעלו עמי על הגגות, ונצעקה יחדיו; לה' הארץ ומלואה[49].

גישתו הייתה חריגה בקרב החסידים. בעוד שרוב מובילי החסידות הדגישו את אהבת ישראל, את החדווה והשמחה ואת מידת הרחמים, הרי שהאדמו"ר ר' מנחם מנדל שם דגש על קונפליקט שעל האדם לקיים עם עצמו במטרה להגיע לחקר האמת וכן על מסירות מוחלטת של תלמיד לרבו ועל ציות מוחלט לדברי הרב, בבחינת "כזה ראה וקדש".

הרבי מקוצק עצמו הטיל מרות בתלמידיו[50], ולא היסס לבקר את עצמו ואת האחרים באופן נוקב וחריף. הוא קבע רף גבוה של למדנות תורנית הנדרש מהמעוניינים ללמוד בקוצק. הוא מיעט להיפגש עם חסידיו, עוד לפני תקופת ההתבודדות [דרוש מקור]הארוכה שגזר על עצמו לאחר מכן, ולעג באופן ישיר לציפיותיהם שיהיה אדמו"ר ככל האדמו"רים (עשיית מופתים). חסידי קוצק היו חוזרים על אימרתו הידועה של הרבי שמחה בונם מפשיסחא בנושא, "אותות ומופתים - באדמת בני חם"[51] (כלומר, יהודים צרכים אמונה טהורה ותו לא). כאשר חסיד סיפר לו על אדמו"ר שהיה מפורסם במופתיו, שאלו: האם יכול להראות מופת להפוך יהודי [פשוט] לחסיד [לעובד ה'][52]. חסידים אמרו שבקוצק התגלגלו המופתים מתחת לשולחן ואיש לא טרח להרימם.[53] גישתו עוררה, כצפוי, כעס הן בקרב המתנגדים והן בקרב החסידות הממוסדת יותר (וגם התעניינות שנגמרה באכזבה מטעם קבוצות מיסיונרים ומשכילים, שציפו, לנוכח ההתנגדות אליו, שיצטרף למחנם, אולם ד"ר אביעזר כהן במחקרו בשנת תשס"ו כותב 'שמועה זו הובררה לאחר בדיקה כמופרכת).[54]

בחיים הציבוריםעריכה

הרבי מקוצק היה מעורה עד לשנותיו האחרונות בכל הנוגע להעמדת רבנים בעלי שיעור קומה. בשנת ה'תר"ו הגיע משלחת מהעיר גוסטינין בשאלה את מי לבחור לרב, נענע ואמר להם 'יש לכם את האברך רבי יחיאל מאיר' (האדמו"ר מגאסטינין)[55]. בשנה זו ה'תר"ו העניק גם סמיכת חכמים לרבי ליפמן דוד שובקס שהיה נשוי עם בת אחותו היתומה מרת חוה לאה, והתמנה על ידו למו"צ בקוצק.[56]

בסוף שנת ה'תרי"ג הגיעה משלחת לקוצק מקהילת זוואלין בהצעה למנות את רבי חנוך הניך הכהן לוין (אדמו"ר מאלכסנדר) למשרת הרבנות, בעקבות כך היו חילופי מכתבים בין רבי דוד מקוצק ורבי הירש טאמשובר לרבי חנוך הניך הכהן בו כותבים לו בשם הרבי מקוצק ... ודברתי עם כבוד אאמו"ר הרב הקדוש שיחי' כל העניין באר היטב והסכים לזה, לעקור דירתו לק"ק זוואלין להיות לרב ומורה ונכון הדבר בעיניו וגם עם המשולחים דק' זוואלין דיבר כבוד אא"ש [אדוני אבי שליט"א] יחי' והסכים מאד.[57] הרבנות בזוולין לא יצא לפועל[58] ובשלהי שנת ה'תרט"ו פונה שוב רבי דוד מקוצק לרבי חנוך הניך אודות הרבנות בנובידבור וכותב בשם הרבי מקוצק כי 'הסכים מאד' ומזרזו לקבוע משכנו שם [59].

בשנת ה'תרי"ג ביקש מנאמן ביתו רבי הירש טומושובר לכתוב לרבי זאב וואלף לנדוי (אדמו"ר מסטריקוב) לקבל את הרבנות בטשכנוב במקום אביו שעבר לפלאצק.[60] בשנת ה'תרט"ו לאחר פטירת רבי משה מיכל רבה של ביאלא פעל למנות את מחותנו רבי זאב נחום בורנשטיין לכס הרבנות דביאלא.[61] בתחילת שנת ה'תרט"ז הצליח למנות את נכד היהודי הקדוש רבי אפרים הכהן חעלעמער לרבנות בעיירה שטעקאטשין, במכתב שכתב בנו רבי דוד מקוצק לעסקנים שם כתב 'ידעתי בכם כי תעשו למלאות רצונו ובפרט לטובתכם', אל האיגרת הצטרף גם החידושי הרי"ם שהוסיף מספר מילים.[62] בשנת ה'תרט"ו כאשר נתבקש רבי אלעזר הכהן מפולטוסק לכהן כרב בעיר פלוצק, שהייתה מחולקת בין חסידים ומתנגדים נסע במיוחד לרבי מקוצק לשמוע דעתו, נענה ואמר לו להוכיח אותם כדורבנות על מה שעוברים על מצוות השי"ת ... ואיחלו הצלחה.[63]

בשנת ה'תרי"ב נתקבל הרב צבי הירש חיות רבה של זולקוב לכהן כרב בעיר קאליש, מסופר[64] מפי הרב ישכר תמר, כאשר באו חסידי קאליש לרבי מקוצק וסיפרו על הרב החדש אמר להם: 'בשביל קאליש, היושבת על הגבול לא יצלח רבכם הוא לא חזק שיוכל לשמור את בני העיר מרוחות ההרס והטמיעה הפורצות דרך ארץ אשכנז'.[65]

בחודש אב ה'תרי"ח ניתן מכתב הסכמה שנכתב על ידי נאמן ביתו רבי הירש טומשובר לספר 'אבן משה' שהתחבר על ידי רבי אלעזר פרלמוטר בו כותב, ”כבוד אדמו"ר הרב שיחי' לאוי"ט ראה בספר הזה אבן משה ואי"ה כשיצא מבית הדפוס ייקח גם כן בעזה"י ספר אחד. פה קאצק ז' מנחם אב תרי"ח. הכותב בפקודת הרב שיחי' לאוי"ט”.[66] ספר נוסף שהוועד כי הרבי מקוצק ראה ואמר ישר בעיניו היה הוא הספר 'קב חן' של רבי נח מקארוב, וכך כותב נכדו רבי חיים משה זאב בהקדמה לספר[67]”רבינו הקדוש היה מכיר את אדוני אבי זקיני זצללה"ה כי לעת זקנתו של אא"ז ז"ל נסע איזה פעמים לקאצק והסתופף בצל קדושת אותו צדיק זי"ע. ושם בעצמו הראה לפניו את ספרו היקר ויישר בעיניו”.

גזירת הלבושעריכה

בשנים ה'תר"ד-ה'תרי"ג (1844 - 1853) בתוקופת הצאר ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, נחקקו חוקים שבמסגרתם נאסר על היהודים ללבוש את לבושם היהודי ולהחליפם בלבוש אירופי, וכן נדרשו לגלח את פאות ראשם ופאת זקנם, דעתו של הרבי מקוצק הייתה כי בעניין החלפת הביגוד אין למסור את הנפש ולצאת בהתנגדות נחרצת מול השלטונות.[68]

בשנת ה'תר"ו (1846) נודע לרבי מקוצק כי האדמו"ר רבי ישראל יצחק מוורקא עומד להיפגש עם השר משה מונטפיורי ולבקש ממנו להשתדל אצל הצאר לביטול הגזירה אמר הרבי מקוצק כי 'נסיעתו לשווא מאחר שדבר זה לא קרוב ללבו', ואכן לא צלחה נסיעתו.[69]

באותה תקופה נסע החסיד רבי אבא מטשכנוב לרבי מקוצק וסיפר לו כי הגאונים בווארשא דעתם מכרעת שגזירה זו היא בדין של 'יהרג ואל יעבור', התרעם ואמר 'גם אני הייתי פעם ילד של גמרא ולא ראיתי שם דין של 'יהרג ואל יעבור' והוסיף, אולי בנוגע ללבוש יהיה להם שליטה אבל 'בנוגע לגילוח הזקן והפאות לא יהיה להם חס ושלום שום שליטה'..[70]

בשנת ה'תרי"א (1851) כאשר נאסר רבי יצחק מאיר מגור על מנת לאלצו לחתום על כרוז לציית לשלטונות, יצא משלחת לרבי מקאצק להזכיר את תלמידו לטובה, אולם לא נראה בו שום התפעלות ולא השיבם דבר, אך למשמשו רבי הירש טאמשובר צוה לכתוב מענה בשמו לחסידים בוורשה כי אין הם צריכים לדאוג כלל אודות החידושי הרי"מ 'כי בוודאי לא יוכלו ליגע בפאות ראשו וזקנו', ואדרבה בזכותו תבוא הישועה לכלל ישראל והגזירה תתבטל'.[71]

על אף הפשרה שנתקבלה בשנת ה'תרי"ג (1853) בה נסוגו מהדרישה לגילוח הזקן והפאות והוסכם ללכת בלבוש הסוחרים הרוסים שכלל כובע מצחיה ( אידיש'ע היטל) סבר הרבי מקוצק שכובע זה הוא חוקות הגוים ולא העזו החסידים להיכנס אליו בכובע זה רק בכיפה. גם לאחר הסתלקותו לא ההין איש להיכנס לאהל קברו בכובע הנהוג, מפחד ומורא מהקפדתו.[72]

תלמידיועריכה

לרבי מקוצק היו תלמידים רבים. לפי רבי אהרן וַלדן (וואלדען), היו לו אלפי חסידים ובתוכם רבים מגדולי רבני פולין[73]. הסופר יהודה אריה לייב לוין מונה בספרו 'בית קוצק' מאה ועשרים מגדולי התלמידים, החוקר יצחק אלפסי מביא בספרו 'הרבי מקוצק' מאה שבעים ואחד תלמידים וחסידים.[74] עם תלמידיו החשובים נמנים:

משפחתועריכה

 
הקבר הגדול של: רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל), שנים מבניו - רבי דוד (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו רבי יעקב יושע (מצבה ראשונה משמאל) וחתנו רבי דוב זאב (מצבה ראשונה מימין) בבית הקברות היהודי בקוצק

בנו מאשתו הראשונה גליקל :

בניו מאשתו השנייה חיה :

לקריאה נוספתעריכה

  • אליעזר צבי ציגלמן אוהל תורה, ליקוט מאמרותיו, עם מקורות , דפוס ראשון לובלין תרס"ט.
  • פנחס זליג גליקסמן, דער קאצקער רבי, עם מקורות פיטרקוב תרח"צ (ביידיש). תרגום לעברית משה שנפלד הרבי מקאצק וששים גבורים,עם מקורות תשי"ט,
  • ישראל יעקב ארטן, אמת ואמונה - קוצק ת"ש. עריכה מחודשת של שמחה מורגנשטרן, עם ביאורים, ומקורות, תרגום מדויק של האיידיש שנאמרו ביידיש עתיקה, פרקי תולדותיו והרחבות נוספות, תשפ"א, מהדורה שנייה מורחבת, תשפ"ב.
  • ד"ר יצחק אלפסי, הרבי מקוצק: תולדותיו, תלמידיו ותורתו, עם מקורות, תל אביב תשי"ב. ירושלים: מוסד הרב קוק, תשע"ג
  • יהודה לייב לוין בית קוצק, מהדורה מורחבת, ירושלים, מוסד הרי"ם לוין, תש"נ
  • הרב יהודה לייב גרויברט, והצדיקו את הצדיק המזרחי גליון 17.
  • משה בצלאל אלטר, עמוד האמת, מהדורה מורחבת תל אביב תש"ס.
  • משה שנפלד, ליקוט מאמרותיו, אמת מקאצק תצמח, עם מקורות, הוצאת נצח, בני ברק תשכ"א.
  • ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק, ירושלים תשכ"ז, א"י העשל, קאצק, תל אביב תשל"ג
  • יהודה לייב לוין, ליקוט מאמרותיו, להבות קודש, עם מקורות, הוצאת מוסד הרי"מ לוין תש"מ
  • פנחס שדה (עורך), איש בחדר סגור, לבו שבור, ובחוץ יורדת אפלה, הוצאת שוקן
  • שאול מייזליש (עורך), אין שלם מלב שבור
  • אברהם יהושע השל(ביידיש). תרגום עברי של דניאל רייזר לחלק מפרקי הספר (עם פתח דבר מאת דרור בונדי): קוצק - במאבק למען חיי אמת, הוצאת מגיד 2015
  • מאיר אוריין, סנה בוער בקוצק ירושלים תשס"ז.
  • שמחה רז, כוכב השחר
  • יעקב לוינגר, "אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק", תרביץ נה (תשמ"ו), עמ' 109–135
  • הנ"ל, "תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו, ר' שמואל מסאכאטשוב", שם, שם, עמ' 413–431
  • אברהם פרישמן, ממעונות אריות, ירושלים תשע"ט [דרושה הבהרה]
  • ישראל ארליך, המרד הקדוש: לדמותו של רבי מנדלי מקוצק, תל אביב: מורשת, תשמ"ט

קישורים חיצונייםעריכה

מידע ביוגרפי:

מאמרים:

אמרותיו:

קישורים נוספים:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חתנו האדמו"ר מסוכטשוב כתב על מצבת זוג', בת 'שרף מעופף' ראו (אברבנאל, ישעיה יד, כט. פירוש 'שרף מעופף') 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"ב עמוד תקיב-ג
  2. ^ הרב יצחק פייגנבוים ראב"ד ווארשא תלמידו של הרבי מקוצק אמר: הרבי מקוצק היה שונא שקר ולא היה יכול לסבול תנועה של שקר, ומצטט בשמו של הרבי מקוצק, 'קימוט אחד בהמצח צריכה שלא תהיה שוא' (אור פני יצחק עמוד מח הערה קכה)
  3. ^ גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי' עמוד יג הערה ב; "הרבי מקוצק ששים גבורים", פרק ג הערה 3; "בית קוצק" עמ' ד
  4. ^ כשהבעש"ט היה מבקר בזאסלאב, היה מתאכסן בביתו ("שבחי הבעש"ט" ו"מזכרת גדולי אוסטראה" סימן ס אות ג, וראו שם סימן נח על אביו רבי ישראל (חריף) היילפרין רבה של אוסטראה וזסלב, נפטר ערב ראש חודש שבט ה'תצ"א (1731)).
  5. ^ הרבי מקוצק,י. אלפסי עמ' 29
  6. ^ גליקסמאן, דער קאצקער רבי עמ' יא.
  7. ^ "תפארת היהודי" דף כד עמ' ב; "שיח שרפי קודש" חלק א אות רע. אולם לפי גרסת חתנו רבי אברהם בורנשטיין בעל ה'אבני נזר' רק בגיל עשרים נסע לרבי מלובלין, ("מיכאל באחת" עמוד לט). ובשם נכדו רבי יוסף מקוצק נסע לחוזה מלובלין רק לאחר נישואיו, ( "דער קאצקער רבי" עמודים יג-יד; " הרבי מקאצק וששים גבורים" חלק א עמוד כד הערה 6)
  8. ^ "בית קוצק" עמ' יז. אולם לפי גרסה אחרת היה שמו יצחק איזייק רייז ("דער קאצקער רבי", גלקסמאן, עמ' 149)
  9. ^ "דער קאצקער רבי", עמוד יב.
  10. ^ ראו "נפלאות היהודי" דף כז עמ' ב, בשם רבי יוסף לווינשטיין אב"ד סעראצק.
  11. ^ כמעט כל הנהגות הרבי ר' בונם נעשו על ידו. (מאיר עיני הגולה אות קפה)
  12. ^ "שיח שרפי קודש" חלק ג אות ה, בשם רבי יוסף לווינשטין, אב"ד סעראצק.
  13. ^ ראו בספר 'פנת יקרת' (ניו יורק תשכ"ח, עמ' 86–89) ובספר 'בית קוצק' (עמ' מ-מה).
  14. ^ מנשה אונגר 'פשיסכע און קוצק' עמודים 4–202. חוקר החסידות ד"ר יצחק אלפסי כותב בספרו 'הרבי מקוצק' (תשי"ב) עמוד 6 כי הספר מלא בשגיאות מתמיהות
  15. ^ רבי אהרן ישראל בורנשטיין נין הרבי מקוצק כותב בספרו 'מראה הדשא' עמ' קפט 'כי אין לגרסה זו כל יסוד', ובהערה 6 מוסיף: אין כל אסמכתא להחלפת השם, אלא אביו של הרבי מקוצק שינה את שם משפחתו, וכן כותב גליקסמאן בספרו: בשנת תק"ע חתם אבי הרבי מקאצק בפנקס החברה קדישה בעיר גוריי בשם. יהודה לייבוש מארגנשטערן.(דער קאצקער רבי עמוד ז' ההערה ב). ראו עוד צילום תעודת נשואי רבי דוד מורגנשטרן. בשנת ה' תקפ"ז (ספר 'אהבת דוד השלם' עמ' טו) שם חתום הרבי מקוצק בשם מורגנשטרן.
  16. ^ "מאיר עיני הגולה" אות רכה - רלא
  17. ^ 'אביר הרועים' אות כט - לה; 'מאיר' עיני הגולה אות תלא - תלב; 'שיח שרפי קודש' חלק ד אות לא;. 'הרבי מקוצק' י. אלפסי עמ' 69; וראו בהרחבה 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א פרק זרעו בקודש.
  18. ^ "חידושי מהרא"ך", קונטרס עץ אבות, חלק ב דף ד עמ' ב. ווארשא תרנ"ח; יהודא אריה לוין "בית קוצק" עמ' עב.
  19. ^ ראו 'קוצק', תל אביב - תרצ"ו
  20. ^ ראו קונטרס עץ אבות, חלק ב דף ד עמ' ב. ווארשא תרנ"ח, ובהרחבה ב'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמודים ת-תא.
  21. ^ Moris Faierstein, The Friday night incident in Kotsk, History of a legend, Journal of Jewish Studies, 34, 1983, pp. 179-190, באתר Academia.edu
  22. ^ היסטוריית לחסידות, (2018) אוניברסיטת פרינסטון עמ' 341-345
  23. ^ ראו בהרחבה 'דער יידישער פלאם' עמודים 409-418; 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א, פרק אשכבתיה דרבי.
  24. ^ בית החיים נהרס בימי המלחמה. בשנת תשמ"ה נמצא מקום האהל על ידי האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר, אשר יצק מצבה על מקום האהל ושיחזר את נוסח המצבה (ראו אמת ואמונה, תשפ"א, עמ' תקה).
  25. ^ כך על פי נכדו, רבי שמואל בורנשטיין, שם משמואל, תרומה תרע"ב, עמ' עו. המשמעות היא: "חסידות ריקנית, התעטפות בטלית של חסידות שאין מאחוריה כלום" ('מראה הדשא' פרק ג עמוד סב). חסידים תרגמו את הביטוי 'רגש ריקם' על אדם הנוהג בשגרה ובלי פנמיות, ('אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד שמט)
  26. ^ לפי מאיר אוריין כוונת הרי"מ הייתה שמעתה אין מי שישים את דברי התורה בתוך ליבות התלמידים.
  27. ^ "דער קאצקער רבי" עמוד קח אות ד.
  28. ^ ראו בהרחבה "בית קוצק" עמודים עג - עד; גליקסמאן, דער קאצקער רבי עמודים 54-55
  29. ^ ראו "בית קוצק" פרק יא עמוד עה ואילך.
  30. ^ "דער קאצקער רבי", גליקסמאן עמוד נד אות ה. "הרבי מקוצק וששים גבורים" עמוד סב.
  31. ^ "שיח שרפי קודש" חלק ד עמוד לה אות כט.
  32. ^ David Biale et al., Hasidism: A New History, Princeton University Press, 2018. עמ' 341–345. לפי גרסת חסידי קוצק ומורשת המשפחה דברי החוקרים כלל אינה נכונה, ראו בספר 'אמת ואמונה' (מהדורת תשפ"א)
  33. ^ החוקר צבי רבינוביץ בספרו 'בין פשיסחא ללובלין' (ירושלים תשנ"ז, עמ' 475) והחוקר פרופסור מרצ'ין וודזינסקי בספרו (Hasidism and Politics עמ' 290) מספרים כי גם בשנים אלו נסעו לקוצק 5000 חסידים לקראת ראש השנה, וראו בספר 'מאור הגולה' (יהודה לייב לוין, ירושלים תשע"ו, עמ' תפה)
  34. ^ הייתי בקאצק וב"ה הכל טוב. ג' שבתים היה יושב עם העולם, הקולות בודאי יצאו מזדים ארורים אשר כקוץ מכאיב בעיניהם מה שיש בעולם הרוצים ללכת בתורת ה" ('מאיר עיני הגולה' אות שסא).
  35. ^ במכתב ששלח לסופר גליקסמן כתב 'זקיני הקדוש מקוצק התנגד לכתיבת חידושי תורה', על כן גם סבי (רבי דוד) לא רשם אף דבר תורה אחד.("דער קעצקער רבי" עמוד לה; 'הרבי מקוצק וששים גבורים' פרק ט עמוד מד); ישראל ארטן בהקדמה לספר 'אמת ואמונה'
  36. ^ החוקר צבי מאיר רבינוביץ כותב: צדיקי בית פשיסחא בכלל והרבי מקוצק בפרט, לא כתבו ספרים. הכל נאמר בעל פה וביידיש (בין פשיסחא ללובלין עמוד 464)
  37. ^ צילום המכתב בספר "מכתבים ואגרות קודש", באתר HebrewBooks)}; 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"ב עמ' תצו-ז, ראו שם הערה 2
  38. ^ הקדמה לספר 'אהבת דוד' עמודים ג-יח.
  39. ^ רבי יוסף לוינשטין, "שיח שרפי קודש" חלק ג אות ה. ראה עוד 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד שצב
  40. ^ ספר "סופר וסיפור", 1978
  41. ^ רוב הספר מלוקט מהספרים 'רמתים צופים', 'נפלאות חדשות','ליקוטים חדשים', 'ליקוטי מגדים', 'יד אבי שלום', 'מקדש מעט' וכן ממה שקיבל מרבנים וחסידים ששלחו לו.
  42. ^ במהדורת תשפ"א נערכו תיקונים. אימרות אשר במקורות שונים מיוחסים גם לבנו האדמו"ר רבי דוד סומנו בכוכבית, ראו בהקדמה עמוד 17
  43. ^ כך כתב בנו רבי שמחה בונם אלתר מגור במכתב למחבר, צילום המכתב מכתב ידו מתפרסם לראשונה במהדורת תשפ"א
  44. ^ רבי בן ציון אוסטרובר, 'ויצבור יוסף' אות ב-ג.
  45. ^ מפי רבי יעקב דוד מאמשינוב, שיח שרפי קודש חלק ד אות יט
  46. ^ 'שם משמואל' פרשת ואתחנן עמוד לה
  47. ^ 'רמתים צופים' מערכת הרבי מקוצק אות ל
  48. ^ אמר חתנו הרבי מסוכטשוב כי בימי היהודי הקדוש התחילו להורות דרך האמת, ובקאצק היו יותר על השפיץ (החוד - הנקודה), ואמרו שם זה הוא שקר, וזה הוא שקר, וביררו יותר דרך האמת. 'שיח שרפי קודש חלק א עמוד מז אות קיד'
  49. ^ גליקסמאן, 'דער קאצקער רבי' עמוד כג; 'הרבי מקוצק וששים גבורים' עמוד לה
  50. ^ החידושי הרי"מ אמר: מה שהרבי מקוצק הטיל אימה, היה כולו לשם שמים. מאיר עיני הגולה אות תקיז
  51. ^ "בית קוצק " עמוד לו; " המאור הגדול" הרב מאיר שוורצמן, עמוד 229.
  52. ^ שיח שרפי קודש חלק ב אות לט.
  53. ^ הרב מאיר שוורצמן, 'המאור הגדול' עמוד 229
  54. ^ תודעה עצמית בספר מי השילוח עמוד 95
  55. ^ שיח שרפי קודש חלק ג אות לח.
  56. ^ חידושי הגר"ד חלק א, פרקי חייו עמוד ה; 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תקמא
  57. ^ צילום המכתבים 'אור זרוע לצדיק' חלק א עמודים לא - לג ; וראו עוד 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמודים תקלו-תקלז
  58. ^ ראו אוסף מכתבים ואגרות קודש, יחיאל בן ציון פישאהף, התשס"ג עמודים 220-223
  59. ^ צילום המכתב מתפרסם לראשונה, 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד תקלט
  60. ^ נוסח המכתב, 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תקלה
  61. ^ שיח שרפי קודש חלק ה' דף לא עמוד ב'; מראה הדשא עמוד קפח
  62. ^ 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמודים תק"מ-תקמ"א
  63. ^ ראו באריכות קונטרס עץ אבות חלק ב אות ז עמוד א; 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמודים תקמג –תקמד
  64. ^ ישראל דוד בית הלוי, 'רבי צבי הירש חיות' עמוד 104, תל אביב, ה'תשט"ז
  65. ^ 'אמת מקאצק תצמח', מהדורת תשנ"ד, הוספות, עמוד שכה
  66. ^ ראו בהרחבה 'אמת ואמונה', מהדורת תשפ"א עמוד תקמב
  67. ^ דף ב עמוד א
  68. ^ עמרם בלוי, "גדולי החסידות וגזרת המלבושים", בתוך: קובץ תורני היכל הבעש"ט, גליון י"ב, ניו יורק תשס"ו, עמ' צ"ו–קכ"ד, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה זמינה לאחר הרשמה חינם)
  69. ^ שיח שרפי קודש חלק א' אות קנג; חוט המשולש החדש הוצאת תש"ס עמוד רע"ה.
  70. ^ רבי בן ציון אוסטרובער, וילקט יוסף אות רו; מאיר עיני הגולה אות תט.
  71. ^ מאיר עיני הגולה אות תיב; ראו עוד אמת ואמונה מהדורת תשפ"א עמודים תקנה-תקנח.
  72. ^ שיח שרפי קודש חלק ב אות ס עמוד 26.
  73. ^ רבי אהרן ולדן, "שם הגדולים החדש" ווארשא תר"מ, עמוד 92.
  74. ^ הרבי מקוצק מהדורה מתוקנת, סיון תשע"ג עמודים 162- 236
  75. ^ ה'שפת אמת החזיק עצמו חסיד קוצק (אור זרוע לצדיק חלק ראשון עמוד רמא, ראו עוד 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד תנא)
  76. ^ ראו אמת ואמונה מהדורת תשפ"א, עמוד תקמב - תקמג
  77. ^ קוויטל (פתקה) מפורסם שהגיש לאדמו"ר האמרי אמת מגור כשנכנס אליו לראשונה וקיבל את מרותו
  78. ^ ראו 'אמת ואמונה' מהדורת תשפ"א עמוד שלד
  79. ^ שם הגדולים החדש, וארשא תר"מ עמוד 106; הרבי מקוצק. יצחק אלפסי עמוד 228


תקופת חייו של הרב מנחם מנדל מקוצק על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים