זאב נחום בורנשטיין
רבי זאב נחום בורנשטיין (לעיתים: בּאָרנשטיין; ~ה'תק"ף, 1820 – י"ט באלול ה'תרמ"ה, 30 באוגוסט 1885[1]) היה רב וראש ישיבה פולני, רבה של ביאלא פודולסק ורבם של רבים מגדולי יהדות פולין בדור שלאחריו. התפרסם בפרישותו.[2] מחבר הספר אגודת אזוב.
 | |
| לידה | ה'תק"ף |
|---|---|
| פטירה | י"ט באלול ה'תרמ"ה (בגיל 65 בערך) |
| חיבוריו | "אגודת אזוב" |
| ילדים |
אברהם בורנשטיין  |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד לפייגל חיה ולרב אהרן משצ'קוצ'ין, מחסידי החוזה מלובלין, רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי דוד מללוב. אמו הייתה מצאצאי הש"ך. למד אצל רבי שלום צבי הכהן מזגיערש שהיה מחסידי היהודי הקדוש רבי שמחה בונים מפשיסחה ורבי מנחם מנדל מקוצק. בשנת ה'תקצ"ז נישא לדובריש בת הרב מרדכי צבי ואדל ארליך והתגורר בבנדין סמוך לחותנו, שם נולד לו בנו אברהם ב-ה'תקצ"ט 1839. ב-ה'תר"י 1850 התמנה כרבה של אולקוש. ב-ה'תרט"ז 1856 בהשפעתו של הרבי מקוצק[3] התמנה כרבה של העיר ביאלא-פודולסק בה כיהן עד פטירתו. נקבר בעיר ביאלה ואהל הוקם על קברו.
היה מחסידי רבי מנחם מנדל מקוצק שהיה גם מחותנו, והיה מרבה לפלפל עמו בדברי תורה בהכנסו אליו ביחידות. לאחר פטירתו היה מחסידי רבי יצחק מאיר אלטר מגור ולאחר פטירתו קיבל את רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר כרבו, לאחר שבנו, רבי אברהם, - חתן האדמו"ר מקוצק, החל לנהוג באדמו"רות, קיבל אותו כרבו.
רבי זאב נחום נוהג היה להעלות על הכתב את החידושים שחידש בשעוריו לפני בני הישיבה, לאחר פטירתו התעוררו בני משפחתו להדפיס את כתביו בספר, את עריכת הספר מסר בעל ה"אבני נזר" לחתן אחותו רבי יעקב אורנר אב"ד נאשלסק שהיה צריך להגיע את הכתבים, לעורכם ולסדרם וקרא לספר "אגודת אזוב" בו נרמז שמו של המחבר, על הספר הוסיף הערות משלו בשם "טהרת אזוב". חלק ראשון הודפס בשנת ה'תרס"ה בפיטרקוב וחלק שני הודפס בבילגורייא בשנת ה'תרס"ט[4]בשנת ה'תשנ"ד נדפס הספר מחדש עם הוספות מכתבי יד ומפתחות על ידי הרב ראובן מנחם בורנשטיין בתוספת מאמר מקיף "כארז וכאזוב" על תולדות חייו.
משפחתו
עריכה- רבי אברהם בורנשטיין, מחבר "אבני נזר" ו"אגלי טל", והאדמו"ר הראשון מסוכטשוב.
- רבי מאיר בורנשטיין - נישא לאסתר בריינדל, בת אחיו הרב אברהם. נפטר ד' אייר תרצ"ב (1932). נכדם הוא הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.
- רבי משולם זלמן. בנו, יצחק מנחם בורנשטיין (מנדל שדליצר) היה גבאי אצל דודו, רבי אברהם מסוכטשוב.
- בתו מרגלית – נישאה לרבי יצחק חיים רפפורט, רבה של אוסטרובה ורב בקראקא.
- בתו מרים – אשת ר' יוסף זיסקינד. חתנם היה רבי יעקב אורנר, רבה של נאשיילסק ומחבר "טהרת אזוב" על "אגודת אזוב" של סב אשתו.
- בתו רחל.
מתלמידיו
עריכה- הרב יואב יהושע ויינגרטן מקינצק, מחבר "חלקת יואב".
- הרב מנחם מענדל קרייצער, מחבר "זכרון מנחם". נישא לחנה בתו של ר' משולם זלמן, בנו של ר' זאב נחום.
- הרב צבי יחזקאל מיכלזון, רבה של פלונסק.
- הרב יהונתן הלוי אייבשיץ מוורשה.
- הרב זאב מוזס אב"ד קאליש.
- הרב יהודה ליב, אב"ד סילמרזיץ.
- הרב אפרים מרדכי צוויגנהפט, דיין ושו"ב בסוסנוביץ
לקריאה נוספת
עריכה- הרב צבי יהודה מאמלוק, אביר הרועים, פיטרקוב, ה'תרצ"ה
- ב. ראם, כארז וכאזוב: תולדות וקורות חיי... רבי זאב נחום בורנשטין, ירושלים ה'תשנ"ד. נדפס בסוף המהדורה החדשה של ספרו "אגודת אזוב".
- הרב אהרן ישראל בורנשטיין, מראה הדשא, ירושלים, ה'תשס"ד.
- הרב אהרן פרלוב (סופר), זכרונם לברכה אלול, תולדות הנהגות ועובדות מצדיקי וגאוני הדורות, עמ' תקטו-תקכא, ירושלים, תש"ע.
קישורים חיצוניים
עריכה- אגודת אזוב, ורשה-בילגוריי תרס"ו–תרס"ט (ד"צ ברוקלין תשנ"ב), באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ תאריך פטירתו באתר אהלי צדיקים
- ^ הרב צבי יהודה מאמלוק, אביר הרועים פיטרקוב, ה'תרצ"ה, סימן ב
- ^ אמת ואמונה, מהדורת ה'תשפ"א, עמ' שכד
- ^ אגודת אזוב השלמות, כארז וכאזוב, עמוד כ-כא