חסידות סוכטשוב

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב. החצר נוסדה בשנת ה'תר"ל 1870 על ידי חתנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי אברהם בורנשטיין. חסידות זו נודעה כחסידות למדנית, גם בשל הספרים שחיברו שני האדמו"רים הראשונים: אבני נזר, אגלי טל ושם משמואל.

חסידות סוכטשוב
רבי שמואל בורנשטיין, האדמו"ר השני של החסידות
רבי שמואל בורנשטיין, האדמו"ר השני של החסידות
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם יהדות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף יהדות חרדית
קבוצה תנועת החסידות
מקור השם סוכצ'ב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום ייסוד סוכצ'ב עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד ה'תר"ל (1870)
מייסד אברהם בורנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות מרכזיות אברהם בורנשטיין, חנוך הניך בורנשטיין, מנחם שלמה בורנשטיין, דוד בורנשטיין, שמואל בורנשטיין, שמואל יצחק בורנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ חסידות קוצק עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר רבי שמואל יצחק בורנשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

ראשיתה של חסידות סוכטשוב בתלמידיו של האדמו"ר הראשון, רבי אברהם בורנשטיין, בעל "אבני נזר" ו"אגלי טל". שהיה בנו של רבה של ביאלא פודולסק, רבי זאב נחום בורנשטיין, מחסידי קוצק, ומחבר הספר "אגודת אזוב". בחודש אב ה'תרי"ג בהיותו בן 14 נישא בקוצק לשרה צינה, בתו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק. שימש ברבנות בערים אלקוש פרצ'ובה קרעשנוביץ, נשלסק וסוכוטשוב ובכולן הקים ישיבות. בשל עמידתו בתקיפות על ענייני היהדות נרדף ונמסר לשלטונות מספר פעמים, ונאלץ לעבור מעיר לעיר.

שיטת הלימוד הביאה את החתירה הקוצקאית לאמת ללימוד התלמוד, והביאה אותו לסטות מהפלפול הפולני ולעסוק בבירור ההלכה למעשה. שיעוריו היו פעמיים ביום ונמשכו כארבע שעות ברציפות והשתתפו בהם רק תלמידים מובחרים שסיימו ללמוד את התלמוד הבבלי. לאחר פטירת הרבי מקוצק נסע כחסיד לאדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, ואחריו לרבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר שאליהם נסעו רוב חסידי ההחידושי הרי"ם מגור. לאחר פטירת רבי העניך מאלכסנדר רוב חסידי גור החלו לנסוע לנכדו של רבם, הרבי יהודה אריה ליב אלתר (ה"שפת אמת") מגור. רבי אברהם בורנשטיין חזר לקראשנעביץ שם כיהן כרב העיירה. כעבור מספר חדשים (בחודש סיון תר"ל) לאחר שפנו אליו רבים מחסידי קוצק, שעדיין חיפשו רבי, קיבל על עצמו את הנהגת החסידים, שנקראו אז חסידי קראשנעביץ וזאת עד שעבר לעיר סוכטשוב, שמאז נקראה חסידות סוכטשוב. הנהיג את החסידות כארבעים שנה עד פטירתו בסוכטשוב בי"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910. עם פטירתו מנתה החסידות כמה אלפי חסידים[1].

בנו רבי שמואל בורנשטיין הוכתר לממלא מקומו של אביו לפני סתימת הגולל לקבר אביו[2] הנהגתו הייתה בתקיפות בנוסח קוצק, עקב מלחמת העולם נאלץ לעזוב את סוכוטשוב ועבר ללודז' ולזגערזש. נפטר בעיירת המרפא אוטבוצק בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו, והובא לקבורה באהל[3] בסוכטשוב ליד קברו של אביו, מרכז החסידות לא שב עוד לעיירה, שנחרבה בימי מלחמת העולם הראשונה ומספר יהודיה נותר מצומצם גם לאחר שהשתקמה. נאמר כי בפטירתו הייתה החסידות שנייה בגודלה לאוסטרובצה במספר הלמדנים שבה[4].

הרבי השלישי מסוכטשוב היה הרב דוד בורנשטיין. הוא גר בווישוגרוד והקים בה ישיבה שבה למדו מאות. בהמשך התגורר בטומשוב אך זמן קצר לאחר מכן נפטר אביו והוא התמנה תחתיו לאדמו"ר. את מרכז החסידות ומקום מושבו קבע בפביאניץ הסמוכה ללודז'. היה חבר מועצת גדולי התורה. ביקר בארץ ישראל ב-1925 וב-1935, אך לא רצה להשאיר את חסידיו בפולין לבדם ולא עלה לארץ ישראל, גם כאשר עשו זאת חלק מילדיו. בהמשך עבר ללודז', ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט לגטו ורשה בו נספה ב- ח' בחודש כסלו ה'תש"ג ונקבר עם מנין חסידים בבית הקברות היהודי בווארשה.

עם היוודע דבר מותו החל אחיו[5], רבי חנוך הניך בורנשטיין, לכהן כאדמו"ר מסוכטשוב. הוא נפטר בכ"ה באלול ה'תשכ"ה. מספר חסידיו היה קטן מאוד, שכן רוב חסידי סוכטשוב נספו בשואה ואחרים שלא המשיכו לקיים אורח חיים דתי לאחריה. בנו, הרב מנחם שלמה בורנשטיין, המשיך את דרכו, ובמקביל התמנה בידי חסידי רדומסק כאדמו"ר מרדומסק. הוא נהרג כעבור ארבע שנים בתאונת דרכים בכ"ז מנחם אב ה'תשכ"ט.

החסידות כיוםעריכה

האדמו"ר הנוכחי, הרב שמואל יצחק בורנשטיין, נולד בה' באדר ה'תשכ"א (1961), בשכונת רבנותו של אביו, יד אליהו בתל אביב. אביו נהרג בתאונת דרכים כשהיה בן 8. למד בישיבת פוניבז' לצעירים ובישיבת פוניבז' הגדולה. הוא נשוי לבתו של הרב אליהו שטרנבוך. 18 שנה אחרי פטירת אביו הוכתר לאדמו"ר על ידי זקני החסידות ובראשם אחי סבו הרב אהרן ישראל בורנשטיין והרב יהושע משה אהרונסון. מתגורר בשכונת בית וגן בירושלים ושם גם בית מדרשו. בבית המדרש של החסידות בבני ברק ישנו כולל אברכים ללימוד הדף היומי המוציא את העלון מאורות הדף היומי, המופץ מדי שבוע בבתי כנסיות. בית המדרש הוותיק של החסידות ברח' רש"י בתל אביב משמש כיום כבית כנסת לתושבי הסביבה. בשנים האחרונות נבנה בית מדרש בעיר בית שמש, ובו מתרכזת הפעילות של חסידי סוכטשוב בבית שמש, כולל אברכים, ותפילות.

אדמו"רי סוכטשובעריכה

תמונותעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מראה הדשא, אהרן ישראל בורנשטיין
  • אבירי הרועים, ישראל ארליך
  • רבי דוד בורנשטיין - אדמו"ר מסוכטשוב, בתוך: הרב יצחק לוין (עורך), אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה, חלק ראשון, "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", ניו יורק תשט"ז, עמ' 150–157 (המאמר כולל סקירה היסטורית של חסידות סוכטשוב)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נכדו רבי אהרן ישראל בורנשטין מראה הדשא; ליב ביין, מפנקסו של עיתונאי חסיד (לעברית: מרדכי סליפוי), ירושלים תשכ"ז, עמ' 59.
  2. ^ ראו מראה הדשא עמוד רב
  3. ^ האהל נחרב בימי המלחמה. בשנת תשנ"ג נמצא מקום האהל על ידי ר' יהודה וידבסקי והוקם מחדש על ידי חסידי סוכוטשוב. https://www.yadvashem.org/he/remembrance/archive/torchlighters/widawski.html
  4. ^ מראה הדשא פרק ה'שם משמואל' ;ליב ביין, מפנקסו של עיתונאי חסיד (לעברית: מרדכי סליפוי), ירושלים תשכ"ז, עמ' 61.
  5. ^ מלכות בית דוד, מחבר הר' יהושע זילברברג בני ברק תשנ"א עמ' 432