פתיחת התפריט הראשי

אברהם בורנשטיין

רב ואדמו"ר פולני

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
Sochaczew - ohel cadyków Bornsteinów na cmentarzu żydowskim.jpg
לידה 14 באוקטובר 1838
ה'תקצ"ט
בנדין, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בפברואר 1910 (בגיל 71)
י"א באדר א' ה'תר"ע עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבורו העיקרי שו"ת אבני נזר
אגלי טל
מקום קבורה סוכטשוב
חסידות חסידות סוכטשוב
מספר בשושלת ראשון
הבא רבי שמואל בורנשטיין
תחילת כהונה ה'תר"ל
סיום כהונה ה'תר"ע
רבותיו אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין. חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק
אב זאב נחום בורנשטיין
בת זוג שרה צינא מורגנשטרן
ילדים רבי שמואל בורנשטיין
אסתר בריינדל בורנשטיין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

שנותיו הראשונותעריכה

נולד בבנדין שבפולין, לדובריש ולרב זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרון בורנשטיין משצ'קוצ'ין. היה מצאצאי הרמ"א הש"ך והמעשה רוקח. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב ולאחר מכן אף כיהן ברבנות ביאלה פודולסק.

בפתח ספרו הוא מספר כי כילד "לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי".

לאחר ניסיון שידוך עם בתו של הרב חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח, הוא נישא בגיל שלש עשרה לשרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו עד אחרי פטירתו בשנת ה'תרי"ט (1859).

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו אגלי טל הוא מעיד:

"אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים".

רב ואדמו"רעריכה

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל מרדיפות של חסידי רבי דוד, בנו של רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם ותחת זאת היה חסיד של רבי יצחק מאיר אלתר מגור. בסופו של דבר מונה תחתיו רבי דוד, והוא עבר לכהן כרב בקרושנוביץ. בשנים אלו נסע לרבותיו, ממלאי מקום חותנו, רבי יצחק מאיר אלתר מגור ורבי חנוך העניך מאלכסנדר.

 
האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

ב-1870 אחר פטירת רבי חנוך העניך החל לכהן כאדמו"ר. ב-1876 עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר, וב-1883 עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית בראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד.

פעילות למען ארץ ישראלעריכה

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר":

 
מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים: א. לגוף העלייה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצוות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בא"י תתרבה קדושתה... ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בא"י, ובפרט אם יהיה מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל - נחשב קצת כאילו יושבים בארץ ישראל.

רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת ה'תרנ"א (1891), על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בה. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי.

נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע. אחריו כיהן כאדמו"ר בנו רבי שמואל.

משפחתועריכה

  • אשתו, שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
  • בנו יחידו, רבי שמואל, ה"שם משמואל", מילא את מקומו. בניו וצאצאיו של רבי שמואל, שימשו באדמורו"ת אחריו.
  • בתו, אסתר בריינדל, הייתה נשואה לאחיו, רבי מאיר בורנשטיין. נכדם היה הרב שבתי בורנשטיין מירושלים.

מתלמידיו המפורסמיםעריכה

ספריועריכה

  • אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בתרס"ה 1905. ההקדמה לספר נחשבת לקלאסיקה בעולם התורני. בהקדמה הוא מפרט את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". חלקים מהספר נערכו על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וישיבות רבות בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה.
  • אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך.
  • נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה