פתיחת התפריט הראשי

זיידל רובנר

זיידל רוֹבְנֶרכתיב יידיש: ראָוונער; באנגלית: Zeidel Rovner;‏ 18571946) היה חזן נודע באירופה ובארצות הברית.

זיידל רובנר
אין תמונה חופשית
לידה 1857
רדומישל, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1946 (בגיל 89 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק רב, מנצח, חזנות, מלחין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

רובנר נולד כיעקב שמואל מָרָגוֹבְסקי (Maragowsky) בעיירה רדומישל. שמו ניתן לו על שם סבו, אב אמו, אשר כינתה אותו בכינוי החיבה "זיידל", שפירושו סבא. בהיותו פעוט נפטר אביו ואמו מסרה אותו לחזן העיירה, משה שפילנסקי, שגידל אותו עם ילדיו.[1] כבר בגיל שמונה הוא הראה כישרון מוזיקלי, והחזן ביקש לצרפו למקהלתו, אולם האם סירבה כי רצתה שרובנר יגדל להיות רב. לכשגדל התחבר לחסידיו של הרבי ממקארוב, הרב יעקב יצחק טברסקי, אשר סיפרו לרבם על כשרונו והלה הזמינו להתפלל בבית מדרשו בימים הנוראים. הצלחתו בתפילות אלו פרסמה את שמו בכל האזור.

רובנר החל ללמוד קריאת תווים, במקביל לעבודתו כסוחר קמח. הוא גם הוזמן לשמש כחזן בימים הנוראים בקייב. לאחר זמן בהוראתו של הרבי ממקארוב עזב רובנר את עיסוקיו האחרים והיה לחזן מקצועי.[2] הוא הוזמן בשנת 1881 לשמש כחזן בזסלב בהמלצת הרבי ממקארוב. הוא הקים במקום מקהלה וחיבר יצירות רבות לביצוע, בהם "עזרת אבותינו", "אמת ואמונה", "ובמקהלות", "כי כל פה" ו"קדושה". בשנים 1882-1884 הוא שימש כחזן ברובנו והעמיק את ידיעותיו בחיבור יצירות מוזיקליות. בשנת 1884 עם עזיבת ניסן ספיבק את קישינב הוא המליץ על רובנר כיורשו. שנתיים לקח עד שאנשי רובנו הסכימו לשחררו ואז הוא עבר לקישינב. אולם בשלב זה נוצרה מחלוקת סביב משכורתו[3] והכדאיות לשלמה.[4] בתפקידו כחזן הוא גם הופיע בחגיגות בבית הכנסת לכבוד הקיסר בהשתתפות שר המחוז ושר ברוסית את המנון האימפריה הרוסית יה מלכנו נצור[5][6].

לעיתים הוא היה מתפלל אצל הרב ישראל הגר, האדמו"ר מחסידות ויזניץ, אשר נתן לו להתפלל במקומו במוסף של הימים הנוראים.[7] בשנת 1904 נתקבל כחזן בלבוב.[8][9] בבית הכנסת הפרוורי[10]. רובנר קיים גם קונצרטים, שעוררו עליו את חמתם של הקיצונים בעיר[11].

בשנת 1914 היגר לארצות הברית, ובה ניצח על מקהלות. בשנת 1926 הוזמן לבקר אצל נשיא ארצות הברית קולידג'.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Samuel Vigoda, Legendary voices: the fascinating lives of the great cantors, Volume 1, 1981, p. 202
  2. ^ Jewish music: its historical development, p. 434.
  3. ^ ב. פאטין, קישינוב, הצפירה, 17 בינואר 1890
  4. ^ ב. פאטין, חלק ליבם על כן יאשמו, המגיד, 22 במאי 1890.
  5. ^ מכתבי סופרים - קישינוב, היום, 5 ביוני 1887
  6. ^ ב. פאטין, מכתבי סופרים - קישינוב, הצפירה, 30 באוקטובר 1889
  7. ^ יעקב מזור, השושלות החסידיות והטקסטים שבפיהן, אתר הזמנה לפיוט.
  8. ^ מאיר הארטיגר, מכתבים מגליציא, הצפירה, 1 באוגוסט 1904.
  9. ^ מערי המדינה - לבוב, מחזיקי הדת, 29 בדצמבר 1905
  10. ^ כסיל שונה באוולתו, מחזיקי הדת, 5 בפברואר 1909
  11. ^ זמיר עריצים, מחזיקי הדת, 12 בפברואר 1909
  12. ^ החזן זיידל רובנר לפני הנשיא קולידז', הצפירה, 11 בנובמבר 1926.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.