זיתא
זיתא (בערבית: زيتا) היא עיירה פלסטינית בנפת טולכרם במערב יהודה ושומרון, הממוקמת 11 ק"מ צפונית-מזרחית לטולכרם. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית זיתא מנתה בשנת 2008 כ-2,852 תושבים.[1] 21.5% מאוכלוסיית זיתא היו פליטים בשנת 1997.[2]
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | טולכרם |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,852 (2008) |
| קואורדינטות | 32°23′04″N 35°03′03″E / 32.384511111111°N 35.050822222222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
היסטוריה עריכה
זיתא הוא כפר עתיק ובו נמצאו כותרות קורינתיות במקאם מקומי.[3]
המקום נזכר כישוב שומרוני בתקופת המרד של בבא רבה במאה הרביעית לספירה. על-פי יצחק בן-צבי, במקום גר המנהיג והזקן השומרוני "הכהן לוי".[4]
בנוסף על כך, נמצאו שרידים מן התקופה הביזנטית, המוסלמית ומן ימי הביניים.[5] בשנת 1265 היה זיתא מבין הכפרים שהסולטאן ביברס הקצה לאמיריו לאחר שגירש את הצלבנים. מחצית מזיתא הוענק לאמיר ג'מאל אלדין איידוגדי אל-עזיזי, רבע לאמיר שמס אלדין אילדיקוז אלקאראקי, ורבע לאמיר סייף אלדין קיליג 'אל-בגדדי.[6]
הכפר נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית עם שאר ארץ ישראל בשנת 1517. בתיעוד המס העות'מאני משנת 1596 הכפר הופיע בשם זיתא, שנמצא בקאקון נהיה, בסנג'אק בשכם. הכפר הורכב מ-91 משקי בית מוסלמים ו-7 נוצרים.[7] תושבי הכפר שילמו שיעור מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית- כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עזים בסך הכל הכפר שילם כ-3,440 אקצ'ות.[8] כלי חרס מן התקופה נמצאו בכפר בחפירות ארכאולוגיות.[5]
הכפר מופיע בגיליון 45 במפתו של ז'קוטין שנוצרה במהלך פלישתו של נפוליאון בשנת 1799, אם כי מפה זו אינה נחשבת למדויקת.[9][10]
במהלך מרד האיכרים בשנת 1834, רדף אבראהים פאשא אחר המורדים עד לזיתא. תשעים מורדים נהרגו בו, ואילו השאר ברחו לדיר אל-ע'וסון הסמוך.[11] בשנת 1838 צוין הכפר באזור המנהלי אש-שעראוויה צפונית לשכם.[12] בשנת 1882 הכפר הוזכר במפת הקרן לחקר ארץ ישראל כ"כפר על אדמה גבוהה בקצה המישור. מוקף בגני תאנים, עם זיתים מדרומו. נראה כי זהו מקום עתיק שיש בו קברים במזרח. אספקת המים היא בעיקר מבארות, אך יש מעיין קטן בדרום מערב. [...] שני מקומות קדושים קיימים בצד הדרומי של הכפר."[13]
במפקד האוכלוסין של ארץ ישראל בשנת 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנה זיתא כ-1,087 תושבים – כולם מוסלמים.[14] מספר התושבים גדל במפקד 1931 ל-1,165 נפש החיים ב-237 בתים.[15] בשנת 1961 מנתה האוכלוסייה 1,814 נפשות.[16]
-
זיתא 1942 1: 20,000 -
זיתא 1945 1: 250,000
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 2007 PCBS census. Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS). p. 107.
- ^ Palestinian Population by Locality and Refugee Status Palestinian Central Bureau of Statistics
- ^ Dauphin, 1998, p. 756
- ^ Zertal, Adam; Mirkam, Nivi (2016-01-01). "The District of Narbatah – Landscape Unit 25". The Manasseh Hill Country Survey (באנגלית). Vol. 3. Brill. p. 390. doi:10.1163/9789004312302_007. ISBN 978-90-04-31230-2.
- ^ 1 2 Zertal, 2016, pp. 390-391
- ^ Ibn al-Furat, 1971, pp. 80, 210, 249 (map)
- ^ Petersen, 2005, p. 131
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 137
- ^ Palestine Exploration Quarterly Jan-Apr 1944. Jacotin's Map of Palestine. D.H.Kellner. p. 161
- ^ Karmon, 1960, p. 170
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, pp. 135–136
- ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, 2nd Appendix, p. 129
- ^ Conder and Kitchener, 1882, p. 153
- ^ Barron, 1923, Table XI, Sub-district of Tulkarm, p. 27
- ^ Mills, 1932, p. 58
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 27